עם שכפ"ץ וקסדה נגד טילים: כשאזעקה תופסת אותך על המנוף

יום אחד בלבד לאחר שפיקוד העורף הודיע על חזרה לשגרה מלאה בענף הבנייה, לרבות היתר למנופאים לשוב אל עגורני הצריח, בשטח נרשמה מציאות שונה בתכלית.

בעוד קבלנים מיהרו לפתוח מחדש את אתרי הבנייה שנעצרו מאז תחילת מבצע 'עם כלביא' בהנחיית פיקוד העורף - רבים מהמנופאים פשוט לא חזרו לעבודה. זאת נדגיש, בידיעה שהפרנסה שלהם תמשיך להיפגע בתור עובדי קבלן שעתיים, ואולי אף מקום העבודה שלהם.

אלו שכן חזרו לעבודה הבוקר, לא בטוח שיעשו זאת שוב גם מחר; לדוגמה, מנופאי אחד שצילם את עצמו מהעגורן בזמן האעזקה שהייתה הבוקר, שיתף ברשתות החברתיות את תחושותיהם של מנופאים אחרים רבים לאחר הירידה מהעגורן: "הפעם חזרתי הביתה בשלום, אבל בזמן הקרוב אני לא חוזר למנוף".

אחד הקולות המרכזיים שמובילים את המאבק לבטיחות המנופאים הוא רועי ויינשטיין, מנופאי, יו"ר ועד המנופאים הארצי בהסתדרות הכללית, שמספר לוואלה נדל"ן על הפחד, המחויבות והתחושות הקשות. "השבעה באוקטובר לקח לנו את הזכות למרחב מוגן", הוא אומר. "פיקוד העורף קבע שמנופאים לא צריכים מיגון כי הם רחוקים מהקרקע, אבל בפועל אנחנו עומדים כמו מטרה נייחת - צמודים לבניין, בלי יכולת לרדת במהירות ובלי הגנה אמיתית".

לדברי ויינשטיין, מנופאים תמיד הפגינו אחריות לאומית, גם במבצעים צבאיים קודמים: "אפילו את הסיכון חיים שלנו תמחרנו ב־4 שקלים לשעה, אבל לא עצרנו את התעשייה. זה ענף קשה, עובדים 12 שעות ביום, גם כשאין מלחמה. אבל עכשיו? זה משהו אחר".

נכון להיום, כ־1,400 מתוך 2,200 בעלי רישיון מנופאי בישראל מאוגדים בהסתדרות. ויינשטיין עצמו עובד במנוף מטעם חברת כוח אדם, ומוביל בחודשים האחרונים משא ומתן ארצי עם התאחדות בוני הארץ, במטרה לעגן תנאים הוגנים לעובדים בגובה.

הוא מדגיש כי המדינה הפכה את המנופאים ל'עובדים חיוניים' - בלי מענה לביטוח, לשחיקת שכר או לבטיחות בסיסית: "אין אפילו רשות אחת שבודקת אם למנופאי יש שכפ"ץ. ואם לא תעלה? בעוד יומיים תיגמר המלחמה - ואתה מוחלף. ככה זה כשאתה עובד קבלן שעתי, בלי ימי מחלה, בלי אופק תעסוקתי ובלי פיצויים".

"קח את הסיפור של דמיטרי ביידק - מנופאי בן 62, מקצוען אמיתי, שעבד על פרויקט ביטחוני בקריית המודיעין. סירב להפעיל מנוף בניגוד להוראות פיקוד העורף. התוצאה? בתוך שעות, חברת כוח האדם סולקה, הוחלפה, והמנוף הופעל עם עובד אחר. זה סכנת חיים. ככה בונים מדינה?"

ויינשטיין לא מהסס להחמיר את הטון כשמדובר בביקורת על מקבלי ההחלטות: "אנחנו לא לוחמים. אנחנו עובדים. יש לנו משפחות. אנחנו לא נשחק עם החיים שלנו, גם אם המשק צריך להמשיך", הוא מסכם. "בסוף אנחנו אחראים על 12.7% מהתמ"ג של המדינה. בלי מנופאים - אין בנייה. אבל בתוך כל הדרמה הישראלית, אנחנו גרגיר. שקוף. לא מפגינים, לא שובתים, פשוט רוצים לחזור הביתה בשלום".