איך שומרים על הביטחון התזונתי בזמן מלחמה? רובע האלה כמשל

מאבק על עתיד החקלאות בדרום: אדריכל אלון כהן, מהנדס המועצה האזורית באר טוביה, מביא איתו ניסיון עשיר הן מהמגזר הפרטי והן מהמגזר הציבורי - כיועץ וכראש צוות במינהל התכנון, וכראש צוות לתכנון יישובים בדואיים בוועדה המחוזית.

לפני כשנה מונה למהנדס המועצה, וכעת הוא נמצא בחזית המאבק בתוכנית הוותמ"ל "רובע האלה", שלטענתו מהווה איום ממשי על שטחים חקלאיים סביב מושב תימורים ובאזורים נוספים במועצה.

"בימים אלה, של מלחמה מתמשכת וחסימות אוויריות, יש לקוות שמקבלי ההחלטות יתעוררו ויבינו את החשיבות האסטרטגית של שמירה על קרקעות חקלאיות שמספקות מזון מקומי כחול-לבן", אומר כהן. "לפני שיהיה מאוחר מדי".

לדבריו, יש פער מטריד בין ההצהרות הממשלתיות על חשיבות הביטחון התזונתי מאז השבעה באוקטובר, לבין מדיניות התכנון בפועל: "נראה כי המדינה עדיין לא הפנימה את גודל האתגר שמונח לפתחה - לשמור על יכולתה לספק מזון לאזרחיה גם בדורות הבאים. מצד אחד, הממשלה מאשרת החלטות לקידום החקלאות, כמו החלטה 2343 שקוראת להגדלת היקף התוצרת הצמחית בשליש בעשור הקרוב; ומצד שני, מאשרת תוכניות בנייה שמבטלות שטחים חקלאיים פוריים - מהלך בלתי הפיך".

כהן מזהיר שהמגמה הזו פוגעת במיוחד בדרום: "העוצמה של הדרום הייתה ונשענה על חקלאות מפותחת. היום, האזור הופך לזירת נדל"ן של מתחמים עירוניים מנותקים, ללא איכות עירונית וללא קיום עצמאי. הנזק לא יהיה רק ליישובים החקלאיים - אלא לכלל תושבי המדינה. אובדן שטחים פתוחים, טבע ויכולת לספק מזון בשעת חירום - זו סכנה לכולנו".

תוכנית "רובע האלה", שמקודמת על ידי משרד השיכון באמצעות הוותמ"ל, מתפרסת על שטח של כ-3,230 דונם וכוללת כ-6,000 יחידות דיור - אוכלוסייה צפויה של לפחות 24 אלף תושבים. "לשם השוואה", מדגיש כהן, "בקריית מלאכי גרים כיום כ-28 אלף תושבים. זו לא הרחבה - זו עיר חדשה".

לדבריו, מדובר בתכנון שגוי מכל בחינה: "התוכנית מרוחקת כשני קילומטרים מקריית מלאכי, כשביניהן מפרידים שני אזורי תעשייה - של תימורים ושל באר טוביה - וכן שני כבישים ארציים. כל חיבור תחבורתי מוצע בגשרים ומחלפים בלבד, ללא נגישות הולכי רגל או תחושת רצף עירוני. כך העיר הקיימת נשכחת מאחור, והמרחב המסחרי הוותיק שלה ייפגע".

כהן טוען שהתוצאה תהיה הקמה של שתי ישויות מנותקות - קריית מלאכי מזרח ומערב: "העירייה תיאלץ לחלק את המשאבים בין שתי ישויות נפרדות. המבנים והתשתיות החדשים לא ישפרו את העיר הקיימת, ויידרשו השקעות חדשות ונפרדות בשירותים לתושבים החדשים - מה שיוביל לבזבוז כספי עתק".

לדבריו, בדיקה כלכלית שערכה המועצה באמצעות חברת פז כלכלה העלתה כי עלות הקמת תשתיות העל הנדרשות לתוכנית עומדת על מעל 2.5 מיליארד שקלים. "במצב הכלכלי הנוכחי, כשמדינה נמצאת במלחמה - זו שערורייה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם אפילו חצי מהסכום הזה היה מושקע בהתחדשות עירונית פנימית בעיר הקיימת".

עם זאת, כהן מדגיש כי גם במרחב הכפרי נדרשת עבודה: "למרות הביקורת על הוותמ"ל, גם המועצות האזוריות צריכות לקחת חלק פעיל ביצירת פתרונות דיור. זה אתגר משותף".

אז מה כן צריך לעשות?

כהן מתייחס גם לתיקון 162 לחוק התכנון והבנייה, שאושר לאחרונה בכנסת, ומאפשר לוועדות המקומיות לאשר מגורים חדשים ביישובים כפריים: "זה צעד חשוב, אבל מצריך חשיבה מעמיקה. אנחנו צריכים לנסח חזון להתפתחות כפרית נכונה, שמבוססת על שימוש חכם בקרקע - למשל, לבנות בתוך היישובים הקיימים, במגרשים לא מנוצלים, תוך שמירה על השטחים האיכותיים והמעובדים".

הוא קורא להציע פתרונות דיור ברי-השגה, קטנים להשכרה, שיתאימו לצעירים ומשפחות בתחילת הדרך:
"לא הכול צריך להיות שכונות ענק או בנייה מסיבית בשטחים פתוחים. יש דרך אדריכלית ריאלית וישימה לשמור על האיזון בין פיתוח לשמירה על הסביבה והחקלאות".