אם יש לכם ממ"ד בדירה, סימן שאתם מתגוררים בבניין שנבנה בשלושת העשורים האחרונים - מה שנחשב בטיחותי יותר בזמן אזעקות, אך דווקא כאן מסתתר סיכון נוסף שרבים אינם מודעים לו.
במהלך 30 השנים האחרונות, רוב הבניינים בישראל חופו בהתאם לתקנים המקובלים, תוך שימוש בחיפוי "קשיח" כגון אבן, פח או לוחות. מטרת החיפוי הייתה להבטיח עמידות ארוכת-טווח של המבנה, ללא צורך בתחזוקה תכופה של החזית. אך התקנים ההנדסיים שעל פיהם תוכננו החיפויים הללו - לא נבחנו אל מול מצבי קיצון כמו הדף מטילים, רסיסים או יירוטים.
דוגמה בולטת לכך היא שיטת חיפוי האבן "ברנוביץ'", הנפוצה בכ-70% מהבניינים הגבוהים בישראל. בשיטה זו, הלוחות מקובעים באמצעות סיכות בצדדים בלבד - מה שהופך אותם לפגיעים במיוחד בעת פגיעה או הדף.
לדברי אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל חברת Ecowall המתמחה בטכנולוגיות חיפוי מתקדמות, "חיפויים שתוכננו לעמוד בגשם ורוחות לא נבחנו מעולם במצבי קרב. הדף מטיל או רסיס שפוגע בבניין עשוי לשחרר עשרות לוחות חיפוי שמשקל כל אחד מהם עשרות קילוגרמים. זו סכנת חיים ברורה, בעיקר לאחר שמסתיים האירוע ונראה לכאורה שניתן לצאת".
סכנת הנפילה: מה עושים אחרי אזעקה?
הסכנה היא שהפגיעה תגרום לאבנים להשתחרר ממקומן, מבלי ליפול באופן מיידי - אלא להישאר תלויות על בלימה. משמעות הדבר: גם לאחר שנשמעה צפירה ונראה כי הסכנה חלפה, חיפוי מנותק עלול להתרסק לפתע מגובה רב - בדיוק אל המקום שבו הדיירים נוטים להתקבץ: המרפסת או פתח היציאה מהבניין.
לכן, ההמלצה היא לא למהר לצאת מהמרחב המוגן. ראשית, יש להסתכל בזהירות כלפי מעלה, ולבחון אם קיימים לוחות חיפוי רופפים, מתנדנדים או סדוקים - גם במרפסת וגם בחזיתות הבניין. רק אם הכל נראה תקין - ניתן לצאת בזהירות.
פוקוטינסקי מוסיף: "אחת התופעות שאנחנו מזהים בשטח היא חיפויים שנפגעו קלות אך לא נפלו. הם נשארים תלויים על בניין בגובה עשרות מטרים, עד לרגע שבו תזוזה קלה - או אפילו הרוח - גורמת להם לקרוס. זו בעיה שדורשת עדכון דחוף של התקן הלאומי לחיפוי חזיתות".
חשוב להדגיש: בזמן אזעקה, שהייה במרפסת או מתחת לבניין מחופה נחשבת למסוכנת במיוחד. רסיס שפוגע בקומה העשירית, למשל, עלול לשחרר מטר קטלני של אבנים חדות לעבר הקרקע - וסכנת החיים מוחשית.