המדריך המלא: אז איפה הכי בטוח לשהות כשעפים מעלינו טילים בליסטיים?

במשך שנים הורגלנו לחשוב שהממ"ד הוא מפלט בטוח, כמעט הרמטי, מול הרקטות שמוכרות לנו מהדרום ומהצפון. בלילות האחרונים המציאות קיבלה גוון אחר: השמיים התמלאו מאות ראשי נפץ בליסטיים מאיראן, מתקדמים ומדויקים יותר ממה שהכרנו. ואז הגיעה הידיעה הקשה: בני זוג נהרגו מפגיעת טיל, בתוך הממ"ד שבדירתם בפתח תקווה.

הרשת סוערת, תושבים בכל הארץ תוהים, ובצדק - אולי מה שחשבנו על ממ"דים כבר לא נכון? אולי לא צריך להיכנס, אלא לרוץ למקלט? אולי אין מקום בטוח? התשובה, כך מתברר, מתחילה במושג אחד פשוט וחשוב: "שטח פגיע" - זהו השטח שסביב אדם, שבו אם טיל יתפוצץ, הוא עלול להיפגע קשות. ככל שהשטח הזה גדול יותר - כך גדל הסיכוי להיפגע. ככל שהוא קטן - כך אתם בטוחים יותר.

המדריך הבא מדרג את המקומות האפשריים לשהות בהם בזמן אזעקה, מהכי מסוכן להכי בטוח, לפי השטח הפגיע והסיכון הסטטיסטי. המידע נלקח מהמלצות פיקוד העורף ומומחים בתחום המיגון.

שטח פגיע: כ־5,000 מ"ר

זהו המצב הכי מסוכן. טיל שמתפוצץ עשרות מטרים לידכם עדיין עלול לגרום לפציעות קשות מהדף, רסיסים וקריסת מבנים. גם אם אתם לא במוקד הפיצוץ - אתם בסיכון גבוה.

אם אין לכם ברירה אלא להיות בחוץ - עברו מיד לשכיבה על הקרקע, כפי שיפורט להלן:

שטח פגיע: כ־1,000 מ"ר

כאמור, במידה ואתם נמצאים בשטח פתוח ואין לכם אפשרות להגיע למקום בטוח יותר - שכבו על הקרקע, כדי להקטין את פרופיל הגוף. ברגע שאתם שוכבים, גופכם חשוף פחות, וההדף פוגע בעוצמה נמוכה יותר. פעולה אחת פשוטה - ופתאום אתם בסיכון נמוך פי 5.

בכל מקרה, אל תישארו לעמוד. גם בלי מחסה - שכבו מיד, רחוק ככל האפשר ממבנים, מכוניות, גדרות מתכת או קירות זכוכית.

שטח פגיע: 300-500 מ"ר

שאלה שחוזרת שוב ושוב, בעיקר בבניינים ישנים ללא ממ"ד וללא מקלט נגיש: האם חדר המדרגות יכול לשמש כמקום מוגן? התשובה מורכבת - אבל קצרה: רק אם אין ברירה, וגם אז בזהירות רבה.

חדר מדרגות רגיל לא נחשב לחלל ממוגן, ולרוב בנוי מקירות בלוקים או בטון לא מזוין, עם חלונות פתוחים, מעקות מתכת ותקרה דקה. אין בו דלת הדף, אין חלונות ממוגנים, והמבנה הפתוח שלו עלול להפוך אותו למקום שבו ההדף דווקא מתעצם.

ועדיין, אם אתם בשטח פתוח ואין לכם לאן לברוח - חדר מדרגות סגור עדיף על להישאר ברחוב.

במקרה כזה, הקפידו על הדברים הבאים:
• שבו או שכבו בצמוד לקיר פנימי, רחוק ככל האפשר מהפתחים.
• התרחקו מחלונות, דלתות לובי, פתחים ומעקות.
• אל תישארו לעמוד - שכבו נמוך עם הראש מוגן.

שטח פגיע: כ־200 מ"ר

קירות רגילים של מבנה יכולים לבלום חלק מהרסיסים ולעמעם את ההדף. זה לא מושלם, אבל עדיף בהרבה מאשר להיות בחוץ או בחדר מדרגות, אם בוחרים אותו נכון ומתנהלים בו נכון.

זה רלוונטי במיוחד לדיירי קומות עליונות בבניינים ישנים ללא ממ"ד או מעלית, לדירות שבהן המקלט או חדר המדרגות מרוחקים או לא נגישים, למשפחות עם תינוקות או קשישים שקשה להם לנוע במהירות.

העיקרון פשוט: כל שכבת קיר נוספת ביניכם לבין החוץ - שווה הרבה. מטרת החדר הפנימי היא לבודד אתכם מההדף, מהריסות ומרסיסים שעשויים לעוף דרך חלונות ודלתות חיצוניות.

איך בוחרים את החדר הנכון?
• בחרו חדר פנימי ללא חלונות - כמו חדר ארונות, מסדרון סגור, או שירותי אורחים.
• העדיפו קירות פנימיים - כלומר, כאלה שאין מאחוריהם חוץ או מרפסת.
• הימנעו ממקומות עם זכוכיות או פתחים גדולים - חלונות הם נקודת תורפה מובהקת.
• התרחקו מהקיר החיצוני - גם אם החדר קטן, שבו בצד שמרוחק מהחזית.

שטח פגיע: 20-50 מ"ר

כמעט בכל בניין ישן בישראל יש מקלט קומתי או תת-קרקעי, שמיועד לדיירים בעת חירום. מבחינת הגנה פיזית - הוא יכול להיות מצוין, במיוחד אם הוא תת־קרקעי, עם קירות עבים ודלתות הדף.

הבעיה במקרה הזה היא הדרך לשם: ירידה במסדרון, יציאה לדלת, חציית חצר בחלק מהבניינים - אלו רגעים שבהם אתם חשופים מאוד. אם המקלט נמצא קרוב - זה פתרון מצוין. אם לא, והזמן דוחק - עדיף לא להסתכן ולהישאר בחדר פנימי בתוך הבית.

שטח פגיע: כ־20 מ"ר

כאן אנחנו כבר מדברים על הגנה ברמה גבוהה מאוד. הממ"ד בנוי מבטון מזוין עם קירות עבים, דלת הדף וחלון ממוגן. גם אם טיל נופל במרחק קצר מאוד, רוב האנשים בתוך ממ"ד ייצאו ללא פגע. הסיכון כאן קטן פי 250 לעומת עמידה בחוץ, ופי 10 לעומת שהייה בחדר רגיל. כפי שלמדנו אתמול, ההגנה של הממ"ד אינה הרמטית, אבל היא עדיין נחשבת לאופציה הטובה והזמינה ביותר נכון להיום.

בהתאם, גם ההגנה שמספק ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) דומה מאוד לזו של ממ"ד, כל עוד אתם מספיקים להיכנס אליו ולסגור את הדלת בזמן. הוא בנוי לפי תקנים דומים, עם קירות עבים ופתחים ממוגנים, ולכן רמת המיגון גבוהה מאוד - והשטח הפגיע של אדם בתוכו מוערך גם הוא בסביבות 20 מ"ר בלבד. כאמור, החולשה של ממ"ק היא הדרך אליו, שיכולה לחשוף אותנו לסיכון מסוים.

מה הסיכוי האמיתי להיפגע?

נניח שאתם יושבים בממ"ד בתל אביב, ועשרות טילים נורים לעבר העיר. תל אביב משתרעת על פני כ־50 מיליון מ"ר. אם השטח הפגיע שלכם בתוך הממ"ד הוא 20 מ"ר בלבד - הסיכוי שהטיל יפגע בדיוק שם הוא 1 ל־2.5 מיליון. אפילו אם אתם מתגוררים בקרבת מטרה מובהקת כמו הקריה, והסיכוי קופץ ל־1 ל־200,000 - זה עדיין סיכון נמוך משמעותית מהחצייה היומית של כביש סואן.

שטח פגיע: 0 מ"ר (הגנה מלאה)

מקלט תת קרקעי עמוק, או בשמו המוכר יותר: בונקר, כמו זה שבו נמצאים שרי הממשלה בזמן התקפה, מספק הגנה מוחלטת. שום רסיס לא מגיע לשם, גם לא ההדף. זה המקום הבטוח ביותר להיות בו בזמן תקיפה - אבל רק אם אתם כבר בתוכו, או יותר נכון - אם זכיתם ויש לכם גישה לאחד כזה.

מצד שני, אם תצטרכו לרוץ אליו בזמן אזעקה - תעברו דרך אזורים עם שטח פגיע עצום, מה שעלול לבטל את יתרונות ההגנה שהוא מספק.

המקרה הקשה מפתח תקווה זעזע את כולנו. הוא הוכיח שגם מערכות הגנה אינן חסינות לחלוטין. אבל הוא החריג, לא הכלל. הממ"ד, הממ"ק, המקלט ואפילו החדר הפנימי - הם לא מושלמים, אבל הם מפחיתים את הסיכון באופן דרמטי.

ובסוף - זה לא רק איפה אתם נמצאים, אלא איך פעלתם כשהגיע הרגע. שמרו על עצמכם. השקט נמצא בבחירות הנכונות.