ההסתדרות הכללית חוברת להתאחדות הקבלנים בוני הארץ בדרישה מהממשלה לבטל כוונה לאפשר כניסת חברות בנייה זרות חדשות לישראל, במקום להשקיע בהבאת עובדים זרים לחברות בנייה ותשתיות ישראליות, באחת התקופות הקשות של הענף בישראל. הגופים המייצגים את המעסיקים והעובדים בענף הישראלי, פנו היום (ג') במכתב חריף לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשרי האוצר, שיכון, כלכלה ועבודה, בו הם קוראים לממשלה לבטל תוצאות של קול קורא של משרד השיכון שפורסם לפי מספר שבועות - לפיהן נבחרו 2 חברות חדשות מסינגפור ומווייטנאם ביכולת לבנות בישראל ודווח כי במקביל מתנהל הליך בחינה של שתי חברות נוספות.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק וממלאת מקום יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתשתיות הנלוות, מזל גולן, כותבים לנתניהו ולשרים, כי ההחלטה להגדיל את מספר חברות הביצוע הפועלות בישראל מעוררת שאלות רבות. בראשן השאלה - מדוע התעלמה הממשלה מניסיון העבר שבא לידי ביטוי בעדויות בדבר פגיעות מרובות בזכויות עובדים, המועסקים באמצעות חברות ביצוע זרות שכבר כיום פועלות בישראל.
לפי ההסתדרות והתאחדות הקבלנים, פעילות החברות הזרות פוגעות ישירות בחברות ישראליות בשל אפליה בתנאי תחרות בעיקר בתחום העבודה, היות שהן לא כפופות להסכם קיבוצי שנועד להגן על העובדים. הכותבים מציינים טוענים כי קיימת בעיית אכיפה חמורה של זכויות העובדים כי רק 13% מהתקנים בתחום אוישו, ואף פחות מכך במנהל ההסדרה והאכיפה, הגוף האמון על הגנת כלל העובדים במשק ואכיפת חוקי עבודה. השותפים למכתב סבורים כי נוכח ניסיון עבר עם חברות מסוג זה, מחובת המדינה, טרם הרחבת פעילות חברות ביצוע זרות בישראל, לפעול לאיוש התקנים הקיימים על מנת להבטיח מערכת פיקוח שתגן על העובדים הזרים מפני ניצול.
"מכרז ייעודי, בניגוד לשיקול דעת ציבורי"
בעניין זכויות העובדים ציינו השניים, שתמוה מאוד כי מסמכי המכרז לחברות ביצוע זרות קבעו במפורש שחברות ממדינות שדורגו בדירוג Tier 3 ב"דו"ח הסחר בבני אדם" של מחלקת המדינה האמריקאית בשנים 2020, 2021 ו־2023 לא יוכלו להשתתף במכרז, בהתעלמות מהדו"ח של שנת 2022, השנה בה וייטנאם דורגה בקטגוריה Tier 3. מדובר בדרוג הנמוך ביותר בדו"ח, ובעניין זה מקור מידע ממשלתי בארה"ב הזהיר באופן פומבי כי ממשלת וייטנאם אינה פועלת למניעת עבודה כפויה.
לדברי ההתאחדות וההסתדרות, "מדובר במכרז ייעודי לחברות מווייטנאם אשר הוכן מראש עבור מדינה ספציפית זו והובא תוך התעלמות מוחלטת מהשיקולים העקרוניים הנדרשים למכרז מדינה ובחירת חברה מועדפת מראש".
במקביל, החלטה אמורה להרחיב את הפגיעה בקופת הממשלה. על פי הנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל עצם הפעילות בענף הבניין נאמדת בפגיעה בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים כתוצאה של מזליגת הכנסות ומשאבים אל מחוץ לכלכלה הישראלית - חברות ביצוע זרות מבצעות את הפרויקטים תוך מינוי של ספקים ושירותים מארץ מוצאן, דבר שמוביל לכך שחלק ניכר מהתקציבים המושקעים בתשתיות אינו נשאר במשק הישראלי. רווחי החברות הזרות אינם ממוסים בישראל במלואם ואינן מחויבות להעסיק באופן משמעותי עובדים ישראלים בפרויקטים שהן מבצעות בענף הבניין וכן לבעלי מקצוע כמו מהנדסים, מנהלי פרויקטים ויועצים, ומתחרשות בזוק שחל של מגמה חיובית של כניסת ישראלים לענף.
השניים כותבים עוד כי חברות הביצוע הזרות משתקעות בישראל והופכות לקבועות, בניגוד לתנאי המכרז של ממשלה וללא הליך תחרותי חדש מל חברות ישראליות. כך למשל, חברות ביצוע זרות שנבחרו בשנת 2016 לקונסורציום סין-ישראל, ממשיכות לעבוד גם בימים אלו ואף הוארכה שהותן בהחלטת ממשלה 1002 עד לשנת 2029. "הדבר מביא לפגיעה חמורה בשוק היזמות הישראלי ואף מעכב חברות ישראליות מלבצע בעצמן פרויקטים, בשל מחסור בידיים עובדות", כותבים בריק וגולן.
חשש לעקיפת רגולציה ואובדן הכנסות למדינה
במקביל, החלטה אמורה להרחיב את הפגיעה בקופת הממשלה. על פי הנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל עצם הפעילות בענף הבניין נאמדת בפגיעה בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים כתוצאה של מזליגת הכנסות ומשאבים אל מחוץ לכלכלה הישראלית - חברות ביצוע זרות מבצעות את הפרויקטים תוך מינוי של ספקים ושירותים מארץ מוצאן, דבר שמוביל לכך שחלק ניכר מהתקציבים המושקעים בתשתיות אינו נשאר במשק הישראלי. רווחי החברות הזרות אינם ממוסים בישראל במלואם ואינן מחויבות להעסיק באופן משמעותי עובדים ישראלים בפרויקטים שהן מבצעות בענף הבניין וכן לבעלי מקצוע כמו מהנדסים, מנהלי פרויקטים ויועצים, ומתחרשות בזוק שחל של מגמה חיובית של כניסת ישראלים לענף.
השניים כותבים עוד כי חברות הביצוע הזרות משתקעות בישראל והופכות לקבועות, בניגוד לתנאי המכרז של ממשלה וללא הליך תחרותי חדש מל חברות ישראליות. כך למשל, חברות ביצוע זרות שנבחרו בשנת 2016 לקונסורציום סין-ישראל, ממשיכות לעבוד גם בימים אלו ואף הוארכה שהותן בהחלטת ממשלה 1002 עד לשנת 2029. "הדבר מביא לפגיעה חמורה בשוק היזמות הישראלי ואף מעכב חברות ישראליות מלבצע בעצמן פרויקטים, בשל מחסור בידיים עובדות", כותבים בריק וגולן.
בנוסף, אומרים בריק וגולן, שההחלטה על הכנסת עוד חברות זרות מחזקת את האפליה בין התנאים מול תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה שהמדינה עודדה את הקמתן. מעל 100 חברות בתחום זה קמו בשנה האחרונה, לאור עידוד המדינה והשקיעו מיליוני שקלים, כל אחת, בהקמה והכנה לקליטת עובדים זרים, בעוד שחברות זרות קיבלו מהממשלה אישור להביא לכאן את העובדים שלהן בלי להשקיע את הכסף הענק שעל התאגידים הישראלים להשקיע - רובו באגרות וערבויות שדורשת מהן ממשלת ישראל.
לנוכח כשלים אלה, ואחרים קוראים נציגי הקבלנים ועובדי ענף הבנייה והתעשיות הנלוות שלו לממשלה להפעיל שיקול דעת ולהוציא מידית את תכנית הרחבת מאגר חברות הביצוע הזרות. חלף זאת, יש להוביל את המאמצים לאיוש תקני כוח אדם במשרד ממשלתי למאגר, לבטל את ההחלטה בעניין גביית אגרות, להסיר את ההטבות הייעודיות לעובדים בחברות הביצוע הזרות, ובפרט את האפליה החמורה כלפי תאגידי כוח האדם הישראלים הייעודיים לעובדים זרים בענף.
"אין כל היגיון להרחיב את כניסת העובדים מחברות ביצוע זרות כאשר לא מוצו מלוא הכלים לטובת תאגידי כוח אדם, וללא בחינה מקיפה של כלל העלויות הכלכליות והחברתיות הגלומות בהמשך העסקת עובדים על ידי חברות ביצוע זרות בטווח הארוך", מסכמים בריק וגולן.