בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל היום (א') את עמדת המדינה ובפסק דין תקדימי קבע, כי קבלן המצוי בקשר עם ארגוני פשיעה, יימחק מרשימת הקבלנים המוכרים לצורך השתתפות במכרזים ממשלתיים. בכך, דחה בית המשפט את העתירה שהגישה חברה קבלנית בשם חורי איברהים נגד מדינת ישראל- משרד האוצר ומשטרת ישראל.
בית המשפט אימץ את עמדת המדינה, שהוצגה ע"י עורכי הדין אריאל אררט ואפרת קרונברגר מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ועו"ד תום וינד מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, כי התופעה החמורה של החדירה למכרזי המדינה משליכה על ההליך המכרזי ועל עקרונות יסוד מכרזיים של שוויון ותחרות ומחייבת בנקיטת צעדים אלה. שכן מוכרת תופעה חמורה של תשלום דמי חסות, סחיטה באיומים, איום על קבלנים ודחיקתם החוצה מפרויקטים פרטניים עד כדי דחיקתם מהענף כליל. לתופעה זו השפעות כלכליות משקיות רחבות, בין השאר, של פגיעה בתחרות בין קבלנים בשוק, העלאת מחירי עבודות, הגוררות בהמשך עלייה במחירי הדיור וההוצאה הציבורית וכן ירידה ברמת המקצועית של הקבלנים, כאשר השמירה על רמת הקבלנים והמקצוע היא אינטרס ציבורי מובהק.
עמדת המדינה שהוגשה לבית המשפט היא תוצר של עבודת מטה מאומצת שנערכה בשילוב ידיים עם משטרת ישראל, החשב הכללי במשרד האוצר, חברי הוועדה הבינמשרדית לקביעת סדרי מסירת עבודות הממשלה לקבלנים, ופרקליטות המדינה. במסגרת עבודת מטה זו תוקן תקנון הועדה וכן הוכן נוהל עבודה פנימי להסדרת אופן הפעולה אל מול משטרת ישראל. מטרת עבודת המטה היתה להילחם בארגוני הפשיעה החודרים באופן רוחבי למכרזי מדינה באמצעות קבלנים המעורבים בפעילות עבריינית או קשורים לארגוני הפשיעה. הכל במטרה למגר ולצמצם את התופעה.
בית המשפט קבע, כי החלטה על גריעת קבלן מרשימת הקבלנים המוכרים שרק מי שנכלל בה רשאי להשתתף במכרזים ממשלתיים ולזכות בהם וביטול התקשרויות קיימות בעקבות כך, מהווה צעד חריף אך מתבקש. זאת, לנוכח תופעה קיצונית בחומרתה של חדירת גורמים עבריינים וארגוני פשיעה למכרזים ממשלתיים. בית המשפט מציין לחיוב את פעולותיה של המדינה בנקיטת פעולות "לא קונבנציונליות" ויצירתיות על מנת שיתנו מענה עכשווי לתופעה החמורה והרוחבית הפוגעת בשלום הציבור, באינטרס הציבורי ובקופה הציבורית.
עוד, קבע בית המשפט כי לא ניתן לאפשר למי שמקיים קשר עם גורמים עבריינים וארגוני פשיעה החודרים למכרזי מדינה לגשת למכרזים ממשלתיים, לזכות בהם ואין לאפשר לו גם לדחוק מתחרים אחרים מלהשתתף במכרזים או לזכות בהם. משום כך, קבע בית המשפט כי לגוף שהתיר את רישומו של הקבלן כקבלן מוכר- הועדה- יכולת להשעותו, לגרעו מהרשימה, להפסיק עבודתו ולמנוע ממנו מלהשתתף במכרזים ממשלתיים משיקולים של אמינות וטוהר המידות. זאת, בבחינת הפה שהתיר הוא הפה שאסר.