מלחמת החקלאות: באר טוביה נגד העיר החדשה שתגזול ממנה שטחים

בן כהן, נשוי ואב לשלושה, חי כל חייו במושב אביגדור. את דרכו החל בחקלאות - בעיקר בגידול רימונים - ובתחום האנרגיות המתחדשות, שם שימש כיו"ר שולחן מגדלי הרימון ויו"ר האגודה החקלאית במושב. לדבריו, "הגעתי לפוליטיקה מתוך תחושת אחריות. הבנתי שמהמקום שלי, אני יכול להשפיע באמת - לא רק על חלקה אחת, אלא על עתידם של יישובים שלמים".

ואכן, כהן מביא עמו אל לשכת ראש המועצה ניסיון מעשי והיכרות מעמיקה עם הקרקע - תרתי משמע. הוא רואה בעצמו נציג של ציבור שהולך ונשחק תחת הלחצים של הפיתוח והביורוקרטיה. "חקלאות היא לא רק משלח יד - היא מרקם חיים, זהות, ביטחון מזון. המדינה שוכחת את זה מהר מדי".

החקלאים בבאר טוביה, כמו באזורים כפריים אחרים, ניצבים מול שורת אתגרים שמאיימים על עתיד הענף: יוקר תפעול, מחסור בעובדים, רגולציה מכבידה ועתיד תכנוני לא ודאי. "איך אפשר להשקיע במטע חדש אם מחר עלולים להפקיע את הקרקע לטובת תוכנית נדל"ן?", שואל כהן. "הדור הצעיר מסתכל על זה מהצד ופשוט לא רוצה להיכנס לתחום".

לצד זאת, יש גם את הפן האנושי: תחושת מחנק שמתגברת. "תושבי המועצה, שחיים במרחבים ירוקים עם אורח חיים כפרי, חווים חדירה מתמשכת של אזורים אורבניים, כבישים, אזורי תעשייה. יש פה תהליך זחילה - האזור נהיה מסדרון תחבורתי סואן במקום מרחב כפרי".

המוקד של הסערה הנוכחית הוא תוכנית "רובע האלה", שכונה חרדית עצומת ממדים המתוכננת על שטחים חקלאיים של המועצה, כ-2 ק"מ מקריית מלאכי. מבחינה רשמית מדובר בשכונה, אך כהן טוען שמדובר בפועל בעיר חדשה: "זו לא הרחבה, זו עקיפה. היא מנותקת פיזית מהעיר, לא מחוברת לשום תשתית קיימת, ולמעשה פשוט נבנית מהתחלה - על הגב שלנו".

המשמעות בפועל: הפקעת יותר מ-3,000 דונם מאדמות פוריות, פגיעה במשקים, באזורים תעשייתיים - ואפילו העברת בניין המועצה לקריית מלאכי. "זה לא רק אבסורד - זו חוצפה תכנונית", הוא אומר.

כהן מזהיר כי לא מדובר רק בפגיעה מקומית. "מדיניות הותמ"ל מחלישה את המועצות האזוריות ברחבי הארץ. זו תוכנית שיורדת מלמעלה, בלי התייעצות אמיתית, בלי תכנון תחבורתי ובלי כלכלת אמת. ומה שגרוע - זו רק ההתחלה".

לדברי כהן, יש פתרונות שמאפשרים להוסיף אלפי יחידות דיור מבלי לגעת באדמות עיבוד. בין ההצעות שהעלה: פינוי עסקים מאזור תעשייה צפוני וייעודו למגורים, התחדשות עירונית בבתי קריית מלאכי הישנים, ניצול עתודות קיימות כמו בסיס מז"י שעתיד להתפנות, וחיבור התשתיות הקיימות במקום לבנות חדשות מהיסוד.

"בדקנו כלכלית - הפערים עצומים. לבנות את השכונה יעלה יותר מ-2.5 מיליארד שקל רק בתשתיות. למה? בשביל לעקוף את כל מנגנוני התכנון ולייצר אשליה של פתרון דיור?"

כהן גם מציין כי לא מדובר במאבק בין רשויות. "יש שיתוף פעולה פורה בין קריית מלאכי לבאר טוביה - בעסקים, בחינוך, בתרבות. יש לי משפחה בעיר, חמותי משם, הבן שלי קרוי על שמה של סבתא שלו ועל שמו של הסבא מהעיר. אנחנו שכנים טובים. רק אל תבנו עלינו עיר חדשה בלי לשאול".

כהן מוביל מערכה רב-ערוצית נגד התוכנית: משפטית, תקשורתית, ציבורית ופוליטית. הוא גייס יועצים בכירים בתחום המשפט והתכנון, הצליח לצמצם את שטח התוכנית, חבר למועצות נוספות ורתם גם את מרכז השלטון המקומי למאבק.

"אנחנו נאבקים על הבית - פשוטו כמשמעו. זה מאבק על שדות, על פרנסה, על אוויר נקי, על מרחבים פתוחים, על זהות מקומית. וזה מאבק שאנחנו מתכוונים לנצח בו".