הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בשיתוף השמאי הממשלתי, פרסמה לאחרונה החלטה הקובעת תקרת שכר של 30 אלף שקל למחתימים בפרויקטי פינוי־בינוי. מדובר בצעד תקדימי שמעניק לראשונה תוקף רשמי לפעילותם של מחתימים - אנשי שטח שתפקידם העיקרי הוא לאסוף חתימות מבעלי הדירות לצורך קידום יוזמה תכנונית.
אלא שההחלטה הזאת, כפי שמתריעים אנשי מקצוע בתחום, מתייחסת רק למחתימים ואינה כוללת את אנשי המקצוע שמלווים את בעלי הדירות לכל אורך חיי הפרויקט, מהתכנון הראשוני ועד מסירת המפתח.
בלשכת המארגנים, בראשות אלון וייזברג, אבי ברוקס ונרקיס רחמימוב, מברכים אמנם על ההכרה בפעילותם של המחתימים, אך מדגישים את ההבדל המהותי בין מי שמגייסים חתימות בשטח לבין מי שמלווים ומנהלים בפועל את הדיירים לאורך הדרך. "מדובר בשני תפקידים שונים - בעלי אופי, מטרות והשלכות שונות", נאמר שם, "ולכן גם נדרשת הבחנה ברורה בכל הקשור לקביעת שכר הולם והוגן לכל אחד מהם".
ניהול פרויקטים - לא מותרות, אלא תנאי להצלחה
לדברי אלון וייזברג, יו"ר לשכת המארגנים, "מחתימים מסיימים את תפקידם לאחר החתמת בעלי הדירות והעברת המתחם ליזם. לעומתם, ניהול וליווי תהליכי התחדשות עירונית נוצר מתוך צורך ממשי של בעלי הדירות לסדר ולביטחון בתהליך ארוך, מורכב ומעורר חשש. ליווי מקצועי שומר על האינטרסים שלהם לאורך כל הדרך - משלב התכנון והבחירה ביזם ועד האכלוס".
גם יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, מדגישה את הצורך להכיר בשכר הראוי של מנהלי ולווי דיירים במסגרת תקן 21: "מדובר בשירות מקצועי שמתחיל ברגע גיבוש הדיירים ונמשך עד למסירת הדירות. זהו תהליך הדורש השקעה, אחריות וקשר יומיומי עם בעלי הדירות, והכרחי להצלחת הפרויקט. פגיעה בגורמים המקצועיים שמובילים את הליווי תביא לכך שרק שחקנים לא מיומנים ייכנסו לתחום - והדיירים יישאו בתוצאה".
אבי ברוקס, מנכ"ל לשכת המארגנים, מוסיף: "הרשות הממשלתית יצרה סיטואציה שמובילה לפגיעה ישירה באנשי המקצוע שמייצגים את בעלי הדירות. בניגוד למארגן מטעם היזם, שמחויב בראש ובראשונה לאינטרסים של היזם, מארגן שמייצג את הדיירים כפוף לחוק המארגנים ופועל למענם. ההחלטה הזאת עלולה לגרום לנטישה של אנשי מקצוע מהתחום - ולפגיעה במי שאמורים לקבל את ההגנה המרבית בתהליך".
"הם הצילו את הפרויקט שלנו"
עדות מרגשת במיוחד מגיעה מדורית מצלאוי, נציגת בעלי הדירות במתחם 10 ביהוד, שמספרת על הדרך הארוכה שעברו עד להנעת הפרויקט בפועל:
"במשך למעלה מעשור ניהלנו מאבק שקט אך עקבי. יזמים באו והלכו, תוכניות נעצרו, והבטחות נשארו על הנייר. גרנו במבנים רעועים, לעיתים מסוכנים, בלי ממ"דים ובלי מקלטים תקינים. המפנה התרחש רק עם כניסתה של חברה מלווה מקצועית - גוף שפועל מתוך שליחות ציבורית ולא רק לשם רווח. הם ידעו לגשר על פערים, לשקם את האמון ולנהל את הפרויקט בשקיפות ובקפדנות. בלעדיהם היינו נשארים חסרי אונים. זו לא הייתה מותרות - זו הייתה קרש ההצלה שלנו".
הדיון סביב החלטת הרשות הממשלתית מעלה שאלה רחבה בהרבה מתקרת שכר כזו או אחרת: מי באמת מייצג את הדיירים בפרויקט? מי נותן להם ביטחון, ודואג שהפרויקט יתחיל וגם יסתיים? ההבחנה בין "מחתים" ל"מנהל פרויקט" איננה טכנית - היא הבדל בין פעולה טכנית לניהול רב-שנתי, בין שלב נקודתי לאחריות כוללת. וכפי שמסבירים בשטח - בלעדיה, התחדשות עירונית פשוט לא קורית.