אזהרה חמורה: כך ישראל עלולה לאבד שליטה על הנגב בשנים הקרובות

לקראת יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, יש מי שבוחר להפנות את המבט דרומה - אל עתידו של הנגב. חגי רזניק, מי שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון וכיום עומד בראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, משרטט תמונה ברורה: "עתיד הנגב הוא בינארי - או שנפרח או שנאבד שליטה".

רזניק, שהקדיש את חייו לקידום הנגב, מדבר מתוך חוויה אישית. כילד בסיכון, הועבר לנגב במסגרת צו שיפוטי, והפך לאחד ממובילי ההתיישבות והפיתוח האזורי. בריאיון חגיגי הוא מתריע, מסביר ומציג גם את התקווה.

"בנגב חיים מעל 300 אלף בדואים, מחציתם במצב של פזורה או חצי פזורה, ללא פתרון תשתיתי או חברתי מוסדר", מתאר רזניק. לדבריו, "אי-הסדרת סוגיית ההתיישבות הבדואית היא החסם הגדול ביותר לפיתוח הנגב כולו".

רזניק מדגיש כי רוב החברה הבדואית שומרת חוק ותורמת למדינה, אך מצביע גם על השלכות חמורות של היעדר מדיניות ברורה: "אלפי כלי נשק לא חוקיים, פרוטקשן, בריחה של אוכלוסיות חזקות מהאזור - אלו תופעות שילכו ויחמירו".

לדבריו, מכון ריפמן, שהוקם לזכרו של שמוליק ריפמן ז"ל, פיתח במהלך שלוש השנים האחרונות את "חוק ריפמן" - קודקס חקיקה ראשון מסוגו שמבקש להסדיר את ההתיישבות הבדואית ולחזק את הנגב.

החוק המוצע כולל:

• הסדרת מגורים: הקמת יישובים מוסדרים וחלופות לפזורה.

• מאבק בפשיעה: איסוף נשק לא חוקי ומעצרים מנהליים.

• חינוך להשתלבות: חיזוק זהות ישראלית ואיסור על תכנים פלסטיניים בבתי ספר.

• פיתוח כלכלי: יצירת אלפי מקומות עבודה חדשים.

• פיקוח ובקרה: שמירה על ניהול תקין ושקיפות בהקצאות משאבים.

"זו לא שאלה של אם - אלא מתי", אומר רזניק. "אם החוק לא יעבור, לא תהיה דרך אמיתית לעצור את המדרון. הנגב הוא מפתח לעתיד המדינה".

לדבריו, קודקס החקיקה הוצג לחברי כנסת מכל סיעות הבית. בימים אלה מתנהל תהליך גיבוש להצעת חוק פרטית שתזכה לתמיכה רחבה. "אין כאן עניין פוליטי", הוא מדגיש, "זו אחריות ציונית ממדרגה ראשונה".

רזניק מתכוון לציין את יום הזיכרון בבית ספר בדואי, לזכר חללי צה"ל מקרב החברה הבדואית. "זו הדרך להדגיש את הגורל המשותף שלנו", הוא אומר.

ביום העצמאות עצמו, יחגוג בחיק משפחתו ברביבים, לב המדבר. "כפי שאמר בן-גוריון - אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד תל אביב", הוא חותם.