מעולם לא היה כאן שר כזה, שפשוט אומר את האמת; גם כשהוא רוקד לצלילי ההמנון החרדי "נמות ולא נתגייס" - התמונות לא משקרות. שר שפועל בלי מדיניות ממשלתית לדיור, בלי תקציב, ובלי יכולת אמיתית להשפיע - חוץ מלייצר כותרות עסיסיות.
איזו אמת? האמת שלו. כבר בכניסתו לתפקיד הודיע: "מדברים איתי כל הזמן על משבר - לא הכרתי את משרד השיכון לפני זה, אז אני לא יודע שיש משבר".
איש חינוך שנקלע בהוראת הרבי מגור לתפקיד כפוי טובה; אחרי שנים של קיפוח במגזר החרדי, באה הגאולה בדמותו של שר חרדי. גם אם מבקר המדינה קובע שהמדינה אינה עומדת ביעדיה לציבור הזה - בלי מדיניות דיור מסודרת, ברור שבנייה לטובת מגזר אחד תבוא על חשבון אחר.
השר גולדקנופף לא מיתמם. כשהוא אומר בוועידת בית שמש, מול מצלמות: "גם מה שחשבו שיהיה לציבור הכללי - הוצאנו לציבור החרדי", הוא פשוט מתאר את המצב. אחד (בנייה לחרדים) ועוד אחד (בנייה לחילונים) שווה שתיים. אבל מה לעשות כשהממשלה לא מתקצבת אפילו את השתיים האלה?
מחירי הדירות עולים? "זה לא בגללנו", הוא טוען, "אתם צריכים לשאול את בנק ישראל או משרד האוצר". הוא ספג אש, כמובן - אבל האם טעה? כנראה שפשוט אסור להגיד את האמת.
האמת של גולדקנופף, השיתוק של הממשלה
אז אחרי ההתנפלות התקשורתית - תרשו לי לסנגר עליו. בשבועות האחרונים מתנהלת מלחמה נוספת, לצד כל שאר החזיתות. משרד השיכון הפך לפרוקסי. לא גוף מוביל. הקרב האמיתי הוא בין גולדקנופף לסמוטריץ'.
במכתב ששלח לראש הממשלה כתב שוב את האמת: "טוב יהיה כי אם חלף האשמות חסרות שחר של שותפים כאלה ואחרים בממשלה כלפי רשות מקרקעי ישראל, תירתם הממשלה כולה ובפרט שר האוצר, אשר מהווה חסם מרכזי בהוצאה לפועל של תכניות דיור איכותיות, לטובת הצלחת מהלכים אלה אשר אינם אלה לשם שמיים ולטובת הצלחתנו והצלחת בנינו ובנותינו בבניין הארץ".
ומה מסתבר? ממשלת ישראל עומדת להעביר תקציב - מוטה חרדים, מוטה היגיון השבוע. מה אין בו? תוכנית שיכון מוסדרת. נזכיר: רק לא מזמן, תחת אותו ראש ממשלה, היה שר אוצר אחד שלקח את הדיור בעשר אצבעות. שמו משה כחלון. העולם הפוליטי, למרות הישגיו, לא עשה לו טוב. ניסיון מר לכל מי שחושב לחקות אותו.
וראש הממשלה? בנימין נתניהו, עם כל הקדנציות והניסיון, תמיד הרחיק את עצמו מעולם הדיור. הוא יודע - זה התחום הכי דורסני וכפוי טובה בפוליטיקה הישראלית. עדיף להתרחק. והוא אכן התרחק. נתן לאחרים לעשות את העבודה המלוכלכת.
ועכשיו? אסון. ואיש אינו לוקח אחריות. אנשים קנו פה דירות כמו שקונים גרביים - בשיא המלחמה. לקחו מימון בנוסח "שלח לחמך". קנו ניירות, לא דירות. שילמו 5-10% ממחיר הנכס, והיתרה? אללה יסתר. בנק ישראל עצר את החגיגה.
ומה הממשלה עשתה בינתיים? מה עם משרתי המילואים? את מחיר מטרה - משרד האוצר עצר. מחיר הנחה? חפשו אותו במכולת.
אז מה פה פוליטי ומה אמיתי?
גולדקנופף הדגיש השבוע כי רוב מוחלט של חברי מועצת מקרקעי ישראל מסכימים להארכת תוכנית "מחיר מטרה", אך משרד האוצר מתנגד - בלי להציג חלופה. "לצערי, משרד האוצר בראשות השר בצלאל סמוטריץ' מתנגד להארכת התוכנית ללא סיבה וללא תוכנית חלופית שתיתן מענה לציבור", הוא אומר.
ומצידו של סמוטריץ'? הוא מסרב להאריך את תוכנית "דירה בהנחה" מבלי שהוקצו 50% מהדירות למשרתי מילואים. החרדים, מה לעשות, זוכים מן ההפקר. והעובדות מדברות: בהגרלה האחרונה של "דירה בהנחה" הוקצו רק 20% מהדירות למשרתי מילואים. כ-16,000 זכאים - רובם חיילי מילואים פעילים - נרשמו. רק 1,029 מהם זכו.
מדינה שלא נותנת פתרון דיור לצעירים שלה - ולא משנה אם הם חילונים, ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים או חרדים - היא מדינה שלא ראויה לאמון של תושביה. זה עמוק לא פחות ממחאה משפטית. מחאת 2011 הוציאה מיליונים לרחוב - ונשכחה. אולי הגיע הזמן לדור החדש, האיכותי, המפתיע כל כך - לחשוב קצת על עתידו. מעבר ל-300 ימי מילואים.
הוא זה שיכול לעשות את השינוי. כך אני מאמין.