וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם ההלכה היהודית מונעת כניסת התחדשות עירונית לחברה החרדית?

עודכן לאחרונה: 24.3.2025 / 6:25

בגלל 'דייר סרבן': האם "דיני השכנים" בהלכה היהודית מונעים את כניסת ההתחדשות העירונית לחברה החרדית? מחקר חדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מציג את האתגרים והפתרונות

מאה שערים, ירושלים. ShutterStock
מאה שערים, ירושלים/ShutterStock

נתונים מראים כי קיים צורך של 10,000 דירות בשנה בחברה החרדית. אם כך, מדוע כשזה נוגע לפתרון האולטימטיבי לבנייה בערים החרדיות הצפופות המספרים כה נמוכים? הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית הציגו מחקר אינטגרטיבי מקיף בעניין התחדשות עירונית בקהילה החרדית, במטרה להשיב על השאלה הזו.

המחקר ניתח נתונים כמותיים שנאספו באמצעות סקרים וראיונות במטרה להעמיק את ההבנה על החסמים העומדים בפני תהליכי התחדשות עירונית בקרב מגוון הזרמים בחברה החרדית ולאתר כלים להסרתם. המחקר התמקד במרחבים חרדיים ותיקים בערים ירושלים, בני ברק ואשדוד.

המוטיבציה לביצוע המחקר נבעה מהפער הבולט שבין הצורך המובהק של אוכלוסייה זו בהליכי התחדשות עירונית ובין המימוש הנמוך של תהליכי פינוי ובינוי בקרבה. עד היום, במרחבים שגרה בהם אוכלוסייה חרדית נעשים תהליכי התחדשות עירונית, ברובם המוחלט, בדרך של התחדשות בניינית - לרוב בדרך של מסלול תמ"א 38/1 (חיזוק ועיבוי), ואילו הליכי פינוי בינו רחבים, כמקובל בחברה הכללית, לא נעשים כמעט כלל.

קריסת אדמה באתר תמ"א ברחוב הצנחנים 6 בהוד השרון, 19.1.2023. עיריית הוד השרון, אתר רשמי
פרויקט התחדשות עירונית/אתר רשמי, עיריית הוד השרון

התוכנית האסטרטגית לדיור בחברה החרדית שאימצה ממשלת ישראל באוגוסט 2016 (החלטת ממשלה מס' 1823), קבעה כי כ-5% מסך יחידות הדיור לחברה החרדית, צריכות לקום במסגרת תוכניות להתחדשות עירונית.

נוכח המחסור החמור בדיור במגזר החרדי והמצב הפיזי המדאיג של רבים מהמבנים בשכונות החרדיות הוותיקות, מציע המחקר סדרת פתרונות מעשיים, ביניהם: שיתוף פעולה הדוק עם רבנים ומובילי דעה, הסרת חסמים הלכתיים, התאמות חקיקה ייעודיות וקידום "סיפורי הצלחה" ראשונים שיגבירו את אמון הציבור החרדי בתהליכי התחדשות עירונית.

sheen-shitof

עוד בוואלה

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו

"אסור לנו לוותר על התחדשות עירונית בחברה החרדית"

"אנו מזהים פוטנציאל עצום, אף מעבר להיקף שהתכנית האסטרטגית הציגה, להתחדשות עירונית בשכונות החרדיות, שם הצורך בפתרונות דיור והחשיבות של חיזוק מבנים הוא קריטי במיוחד," אומר אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. "המחקר מציג לראשונה, באופן מפורט ומבוסס, את החסמים המעכבים עד היום מיזמי פינוי בינוי בריכוזיים חרדיים, ומציב מפת דרכים ברורה להתמודדות עימם, תוך התחשבות בצרכים ההלכתיים, התרבותיים והקהילתיים. באמצעות הכלים שהוא מספק, ניתן לגבש מודל התחדשות עירונית שיתאים לחברה החרדית ויענה על הצרכים הקריטיים של הגדלת מלאי הדיור ושיפור איכות החיים בשכונות הוותיקות".

פרופ' שי שטרן, ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: " מצוקת הדיור בחברה החרדית חריפה עוד יותר מהמצוקה בחברה הישראלית הכללית. לפיכך, קיים צורך מיידי בהגדלת היצע הדיור ואין לנו את הפריבילגיה לוותר על התחדשות עירונית. החוקרים שלנו יצאו לשטח, ראיינו מנהיגי קהילות חרדיות ומצאו מה החסמים להתחדשות עירונית, אך חשוב מכך, הם מצאו גם את הדרכים לפתרון וקידום הפרויקטים. בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות להתחדשות עירונית, תוך הבנת צרכי ומגבלות החברה החרדית, אני מאמין שאפשר לקדם פרויקטים לרווחת הכלל".

להלן ממצאי המחקר

המחקר מצא כי קיימת מודעות גבוהה בקרב חברה זו ליתרונות ההתחדשות העירונית, ואף רצון לקידומה, כאשר חששות תרבותיים, כלכליים והלכתיים מעכבים יישומם של פרויקטים. על פי ממצאי המחקר, את החסמים המרכזיים המעכבים התחדשות עירונית ניתן לאפיין בשלושה סוגים:

• חסמים הלכתיים-דתיים: בפרט, דיני שכנים בהלכה אשר מקנים לכל דייר זכות וטו ביחס לקידום הפרויקט, וזאת בניגוד למציאות בציבור הכללי שם דיני "דייר סרבן" מאפשרים לכפות את קידום הפרויקט על מיעוט מתנגד. לצד זאת, המחקר בחן עמדות הציבור לעניין מגבלות הלכתיות על שימוש בטכנולוגיות חדשות בבניינים מודרניים, כגון מעליות שבת, והצורך באישור רבני להוצאת הפרויקטים לפועל.

• חסמים כלכליים-תכנוניים: פערי מודעות והכרה של תהליכי התחדשות עירונית, יותר מאלה הקיימים במגזר הכללי, מקשים על השגת הסכמות בין הדיירים. בנוסף, בנייה לא מוסדרת במגזר החרדי מקשה על קידום הפרויקטים.

• חסמים תרבותיים-קהילתיים: החשש משינוי צביון השכונה וכניסת אוכלוסייה שאינה שומרת על אורח חיים חרדי מחמיר. חסם נוסף הוא הקושי בעזיבה זמנית מהשכונה בעת ביצוע פרויקטי פינוי-בינוי, בעיקר מסיבות קהילתיות ואלה הנוגעות למערכות החינוך השכונתיות.

במסגרת המחקר בוצע לראשונה סקר רחב היקף בקרב 1,612 תושבים (גברים ונשים), מבני החברה החרדית, בגילאים 18 ומעלה, המתגוררים בירושלים, אשדוד ובני ברק, שכלל בחינה של עמדות הציבור ביחס לסוגיות שונות בהתחדשות עירונית. על פי ממצאי הסקר, נראה כי בקרב התושבים יש מוטיבציה לפינוי בינוי, באזורים בהם יש פוטנציאל לכך.

כך, 57% מהנשאלים (ציבור חרדי המתגורר בירושלים, בני ברק ואשדוד) ענו כי הם מעדיפים קידום של תכנית לפינוי בינוי על פני קידומן של תוכניות אחרות ,24% מעדיפים תמ"א 38 או חלופותיה ו-19% ציינו שהם לא מעוניינים בקידום תכנית להתחדשות עירונית.

נתון מעניין נוסף במסגרת הסקר הראה כי כ-67% מהמשיבים מסכימים כי תכנית פינוי בינוי המסייעת לבעלי הדירות במתן מענה למצוקת הדיור בחברה החרדית; 90% מהנשאלים הסכימו שתוכנית כזו הכרחית לצורך היערכות לרעידות אדמה; וכ-80% הסכימו שתוכנית כזו מסייעת בשיפור של תשתיות השכונה.

  • עוד באותו נושא:
  • נדל"ן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully