המרכז החדש של ישראל: ערי השרון מתחדשות - והצעירים נוהרים

התחדשות עירונית הפכה לאחת הסוגיות המרכזיות בנדל"ן הישראלי, עם אתגרים מורכבים המשלבים בירוקרטיה, רגולציה, תשתיות וצרכים משתנים של אוכלוסיות מגוונות. מצד אחד, ראשי הערים מבקשים שליטה על התכנון העירוני ומתמודדים עם גידול אוכלוסייה מהיר ולחצים כלכליים. מצד שני, היזמים נאבקים בבירוקרטיה מחמירה ודרישות משתנות, בעוד התושבים תוהים כיצד ישפיעו הפרויקטים על איכות חייהם.

מענה מרתק לשאלות הללו ניתן ביום רביעי האחרון (19.3) בבית ציוני אמריקה שבתל אביב, במהלך אירוע משמעותי וצופן פני אזור שנערך בהובלת נדל"ן מדיה ובהנחיית עורך ופרשן הנדל"ן עופר פטרסבורג.

האירוע, אשר הפגיש על במה אחת ראשי ערים מהשרון, בכירי נדל"ן, יזמים ואנשי מקצוע, עסק בנושאים הבוערים של הענף בימים אלו: מאבקי הסמכויות בין הרשויות המקומיות לוועדות המחוזיות, המתח שבין פיתוח למגבלות תשתית, השפעת החדשנות הטכנולוגית על הענף, ובשאלה האם התחדשות עירונית היא הפתרון למשבר הדיור ולצורך הגובר במיגון מבנים ישנים.

מטרת המפגש הייתה ליצור דיאלוג פתוח ופורה בין כלל הגורמים שעתידים לשנות את פני אזור השרון בשנים הקרובות, במטרה לקדם תוכניות חדשניות ואפקטיביות ולחשוף את ההזדמנויות הקיימות באזור השרון - המרכז החדש של ישראל.

ואכן, לאורך הפאנלים השונים, עלו דעות מנוגדות, הצעות לפתרונות, ואף לא מעט ביקורת חריפה - הן מצד ראשי הערים, הן מצד היזמים, והן מצד גורמים בממשלה. אך מעבר לכל זאת, היה ברור לכולם: ההתחדשות העירונית היא כבר לא שאלה של "האם", אלא של "איך עושים את זה נכון?".

"התחדשות עירונית לא עוסקת רק בבנייה - אלא ביצירת עתיד טוב יותר עבור תושבי מדינת ישראל. התפקיד שלנו באירוע הזה הוא לקרב בין הציבור, היזמים וראשי הערים, כדי לוודא שהפרויקטים האלה ייצאו לפועל בדרך הטובה ביותר", הכריז מנחה הכנס עופר פטרסבורג.

"הדברים שאנו עושים בנדל"ן מדיה מגיעים למיליוני אנשים. השקנו לאחרונה תוכנית ראיונות חדשה בהנחייתי ובהשתתפות בכירים בענף. הפרק הראשון עם שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, התפרסם בשבוע שעבר באתר וואלה והגיע לחשיפה גבוהה ותגובות מרגשות, נמשיך לפעול כדי לעצב את השיח הציבורי בנושאי הנדל"ן והבנייה בישראל", הוסיף פטרסבורג, רגע לפני שזימן לבמה את מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ינקי קוינט, שהתייחס לראשונה בקולו לפרסומים האחרונים בנושא שיווק הקרקעות וההטבות למשרתי כוחות הביטחון מקרב העדה הדרוזית והצ'רקסית, והביקורת שעלתה בנושא מצד חלקים מהציבור, שטענו לאפליה מכוונת כלפי המשרתים היהודים.

בשיחה אחד על אחד עם פטרסבורג, הסביר קוינט: "אנחנו נותנים הטבות גם לחיילים יהודים וגם לכאלה שאינם יהודים," הוא ציין. לדבריו, מדובר במדיניות ממשלתית שמיושמת מאז סוף שנות ה-80. על רקע הביקורת שנשמעה בנושא, הוא הבהיר: "מדובר בתעמולה שקרית ומצערת. גם חיילי מילואים יהודים מקבלים הטבות משמעותיות. השאלה האמיתית היא האם להגביל את ההטבות לבני המקום בלבד, או להרחיבן לכולם ולפתח את היישובים".

בנוסף, קוינט הדגיש את החשיבות של הרחבת ההתיישבות בפריפריה, וציין כי לאחרונה שווקו 200 מגרשים בגולן במודל של "הרשמה והגרלה" במחירים נמוכים עם הטבות משמעותיות למשרתי מילואים מחוסרי דיור, ובהמשך ישווקו מגרשים נוספים בנגב ובגליל. "אנחנו מאמינים שחשוב לפתח את האזורים הללו ולאפשר לכל המשרתים במילואים, מכלל המגזרים, ליהנות מהטבות משמעותיות".

באשר למחירי הדיור, קוינט דיווח על ירידה של כ-10% במחירי הקרקעות, אך הודה: "לא הצלחנו לתרגם את זה להורדה במחירי הדיור כי הגדלנו את כמות השיווקים". הוא התייחס גם למתח בין השלטון המרכזי למקומי: "ראשי ערים חוששים מהנטל הכלכלי של פיתוח שכונות חדשות, אבל אנחנו נמדדים בכמות השיווקים, וזה הקונפליקט". ליזמים הוא שלח מסר ברור: "צריך להסתכל קדימה ולהיות ריאליים - לא תמיד מחירי הדיור יעלו".

הפאנל הראשון של הכנס עסק בנושא הבנייה החדשה לצד ההתחדשות העירונית הנרחבת בימים אלו באזור השרון. על הבמה התארחו רפי סער, ראש עיריית כפר סבא; רז שגיא, ראש עיריית ראש העין; חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה; יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף ברובי קפיטל; גילי פייגלין-ברנדס, סמנכ"לית התחדשות עירונית בצמח המרמן; אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל ECOWALL;

המנחה האורח של הפאנל היה עו"ד זיו כספי, מייסד ושותף גינדי כספי ושות'. בדברי הפתיחה של הפאנל, הדגיש כספי את האתגרים שבפני ראשי הערים מול הוועדות המחוזיות: "למה ראש עירייה לא יכול לנהל את העיר שלו בעצמו? הציבור כבר הבין בקורונה שראשי הערים הם אלה שמנהלים את המרחב האזרחי, ועדיין - ועדות מחוזיות יושבות על הפרויקטים שנים ומכתיבות הנחיות שלא מתכתבות עם המציאות העירונית".

רפי סער, ראש עיריית כפר סבא, הדגיש את הפערים בין הוועדות המחוזיות לרשויות המקומיות: "אנחנו עובדים על תוכניות במשך שנים, ואז ברגע האחרון מחליטים במשרד הפנים להוסיף עוד קומות או לשנות את התכנון. תנו לנו לנהל את הערים שלנו. אנו מבינים את הצרכים הנוכחיים והעתידיים ואת האתגרים בכרוכים בכך בכל הפרמטרים. בצומת רעננה, יש מתחם משותף עם ראש עיריית רעננה, כך שאין צורך בוועדה מחוזית שתטיף לראש העיר. יש לנו מתחמים שמתקדמים במהירות, כמו שכונת אלי כהן עם 750 יחידות דיור שמתוכננות להיבנות, שכונת תפוז ושכונת יוספטל, ובתוך חודשיים נצא לדרך עם התוכניות הללו. עם זאת, קיים קושי במציאת שותף לפרויקט נוסף של 200-300 יחידות דיור, במיוחד בעניין הקרקע המשלימה לשכונת אלי כהן, ויש תחושה שאין עם מי לדבר בנושא. בנוסף, בכפר סבא מתמודדים עם מהנדסת עיר שמסרבת לעזוב, מה שמעיד על חוסר תקינות כלשהי בהתנהלות. למרות זאת, יש לציין שהמערכת הצליחה לתפקד בסך הכל".

חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה, התייחס לצפיפות ההולכת וגוברת, שעלולה לגרום לקריסת הערים: "ברעננה, יחידת דיור חדשה היא גירעון כלכלי. אין שום סיכוי שאנחנו נוכל לקלוט אלפי תושבים נוספים בלי תשתיות מספקות, ועדיין הוועדה המחוזית ממשיכה לדחוף אותנו למספרים לא ריאליים, ובהתנהלות זו עלולה לסכן את יציבותן של הרשויות המקומיות החזקות. אנחנו שוקלים לפנות לבג"ץ בנושא, למרות שסיכמנו על 1,250 יחידות דיור בכפר בתיה, הוועדה הגדילה את המספר ל-2,450 מאחורי גבנו. אם הוועדה רוצה שהעיר תתפתח, עליה לאפשר לי לחדש את הבתים הישנים. המסחר ברעננה מצליח, וחברות רבות מעדיפות לעבור לאזור. אני דורש לאפשר עירוב שימושים ולתמוך בבניית יחידות דיור קטנות לצעירים במחירים סבירים, במקום להתעסק רק במספרים".

רז שגיא, ראש עיריית ראש העין, רז שגיא, ראש עיריית ראש העין, הדגיש בכנס את הפוטנציאל הרב בהתחדשות עירונית - אך גם את האחריות הנדרשת כלפי התושבים הוותיקים: "פינוי-בינוי הוא הזדמנות אמיתית לשיפור איכות החיים, אך כדי להימנע מסיכונים, חייבים לפעול בזהירות, בסבלנות ובאחריות. תכנון נכון מבטיח שתהליכים כאלה לא רק ישמרו על זכויות התושבים, אלא גם יקדמו את איכות חייהם". בנוגע לקשר עם הוועדה המחוזית, הוסיף: "הוועדה אינה מנהלת עיר, ולכן לא יכולה לאשר תוכניות שאינן מתאימות למסלול המתוכנן. בנוגע לראש העין, השיפוץ של תחנת רכבת דרום הוא תנאי הכרחי. לא נעביר את התוכניות לרמ"י עד שלא יושלמו עבודות התחנה, לא נגרום לתושבים לעמוד בפקקים".

יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף ברובי קפיטל, הדגיש את החשיבות של יצירת ודאות בענף: "החסם המרכזי כיום הוא חוסר התקשורת בין ראשי הערים למדינה. יש צורך לייצר ערוץ שיתוף פעולה פעיל. רמ"י שיווקה בשנת 2024 כ-65 אלף יחידות דיור, ובמקביל ניתנו רק 30 אלף היתרי בנייה. ההתחדשות העירונית הופכת למנוע המרכזי של הדיור בישראל, במיוחד במרכזי הערים. אני מלווה מעל 1,000 יחידות דיור, ועובד עם יזמים על מעל 200 פרויקטים ברחבי הארץ. ליווי פרויקט הוא אומנות, במיוחד כשמדובר בהתחדשות עירונית, שדורשת התמודדות עם סטטוטוריה מורכבת. אני זוכה לעבוד עם אנשי חזון ואנו שואפים להוביל שיח פתוח בערי השרון. יזמים רבים מבינים את הצורך בשיתוף פעולה כדי להאיץ תהליכים. בסופו של דבר, הצלחה דורשת עבודה משותפת".

גילי פייגלין-ברנדס, סמנכ"לית התחדשות עירונית בצמח המרמן, התייחסה לאתגרי הדיור לצעירים: "הייתי צריכה להחליט היכן לגדל את ילדיי. זה קשה למצוא דירה, ואני לא רק יזמית, אלא גם אמא שדואגת לעתיד. הבנייה כיום נמוכה, וזה מקשה על צעירים לגור בעיר מגוריהם. בהרצליה יש צפיפות גבוהה, ואיכות חיים מצוינת, זו דוגמה לכך שאפשר וצריך לצופף את ערי השרון, כדי להגדיל את היצע הדיור לצעירים".

אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל ECOWALL, הדגיש את החשיבות של שינוי פני הערים: "אני רוצה לפנות לראשי הערים ולהדגיש את הכשלים באיכות הדירות הניתנות לדיירים. אתם מעודדים בנייה לגובה, אך יש חוסר דגש על איכות החיים ודירוג הדירות. כיום, בניין חדש מקבל "עטיפה יפה" אך הדירות עצמן לא עברו שיפור משמעותי מאז שהן נבנו לפני 40 שנה. זהו כשל של המדינה שלא מחייבת טיפול בנושא. חשוב שהבניינים יהיו נאים וכוללים שירותים, אך האיכות הטכנית חיונית, כולל בידוד אנרגטי ואיכות הדירה עצמה. רטיבות ועובש הם בעיות חמורות שמזיקים לבניין. יש מדינות המכריחות בידוד טרמי, ובישראל זו אפשרות, אך בפועל, ברמת השרון לדוגמה, לא תמיד מקפידים על כך. חוק חדש מחייב יזמים לפרסם את הדירוג האנרגטי של הבניינים, אך רבים לא עושים זאת כי הם לא בודקים את הדירוג. הרשויות יכולות להגן על הדיירים בכך שידרשו את המידע הזה. יזמים מובילים מתמקדים בדירוג אנרגטי, אך זה עדיין לא קורה באופן נרחב. ראשי הערים ומחלקות ההנדסה צריכים להיות מודעים לחשיבות בנייה איכותית, ולא רק זולה או יפה. יש להקפיד על כך שהדיירים יקבלו מוצרים יעילים ואיכותיים. כיום, יש אפשרות להשיג דירוג אנרגטי A בעלות שולית, ולכן יש לדבר על איכות לא פחות מכמות".

מנחה הפאנל הראשון, עו"ד זיו כספי, סיכם את הדיון: "בסופו של דבר, אם נבחן את המצב, נמצא שאנחנו בעידן שבו כל אחד מאיתנו חייב לעשות את המקסימום בתחומו. אני מאמין שאנו נמצאים בדרך הנכונה, ולא רחוק היום שבו נגיע למקום אחר, כבר בעוד מספר חודשים. מרכזי הערים, שהם עיקר השיח שלנו, מהווים את המוקד. אני חוזר ואדגיש - השינוי לא יגיע מהמדינה, אלא מאיתנו".

הפאנל השני של הכנס התמקד במגה שכונות חדשות שנבנות בימים אלו בערי השרון; על הבמה התארחו: אלברט טייב, ראש עיריית כפר יונה; ניר בן חיים, ראש עיריית חדרה; איציק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון; אשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי-לירן; טל קידר, מנכ"ל קידר מבנים; רועי פדלון, מנכ"ל משותף שפונדר-פדלון;

המנחה האורח של הפאנל היה עו"ד ירון טיקוצקי, שותף מייסד במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות', המתמחה בהתחדשות עירונית ומלווה בעלי דירות בכל הארץ וגם בשרון. בדברי הפתיחה של הפאנל, הסביר טיקוצקי כי "מדינת ישראל אינה נהנית מעודפי קרקע, והדבר מתבטא באזור השרון, שהפך לאזור ביקוש ראשון למשפחות. אני גר באזור ורואה את השינויים המתרחשים. אם לוקחים שטחים חקלאיים והופכים אותם לשכונות עם בנייה מרקמית, זה חשוב, אך יש לאזן זאת עם בנייה גבוהה במרכזי הערים. לדעתי, לב הערים הוא המקום הנכון לבניית בניינים גבוהים, בשל התשתיות הקיימות של תחבורה ציבורית. צמצום תקני החניה לא יגרום לעומס תנועה. גם אם יש דעות קדומות מצד חלק מראשי הערים, אני מאמין שצריך לקדם התחדשות עירונית עם מגבלה של תמורות, כמו 12 מ"ר. זו לא מילה גסה, והדיירים שאני מייצג אולי לא יאהבו את זה, אך הם יעריכו את האפשרות לבנייה גבוהה במרכזים העירוניים".

ניר בן חיים, ראש עיריית חדרה, הדגיש את הפיתוח המשמעותי שתעבור חדרה בשנים הקרובות: "חדרה היא העיר של ההווה, ובשנים הקרובות תגיע ל-170-180 אלף תושבים. ההתפתחות של שכונות חדשות לצד התחדשות עירונית היא הכרחית. לפני שבועיים חתמתי על הסכם פיתוח עם שלושה יזמים לבניית 4,500 יח"ד חדשות, שייתנו מענה לתושבים. חלק מהמאמץ הזה הוא לתמוך במדינה, שכן יש מחסור בדירות. כמו כן, יש בידינו את המשימה הלאומית להרחיב את ההיצע. בנוסף, יש לנו יזמים המפתחים פרויקטים ואלפי יחידות דיור שמתוכננות לצאת לדרך כבר בשנה הקרובה. אנו עיר שמתפתחת ומשקיעה בעתיד".

אלברט טייב, ראש עיריית כפר יונה, דיבר על המתח בין ראשי הרשויות ליזמים: "כמישהו שמגיע מהעולם העסקי וכעורך דין, אני מבין שראשי הרשויות חייבים למתוח את הגומי עד הקצה כדי למשוך יזמים, אחרת נישאר עם הבניינים הקיימים מאז ומעולם. בשנה האחרונה השקענו את כל המשאבים שלנו בהתחדשות העירונית, כי אלו הפנים של העיר שלנו. לדוגמה, רחוב בגין במצב לא טוב, אך בעזרת המדינה הצלחנו לקדם פרויקטים והגענו כמעט ל-1,000 יח"ד חדשות. כפר יונה, עם 32,000 תושבים בלב השרון, נמצאת בתהליך של כ-15,000 יח"ד, חלקן באישורים וחלקן בהתנגדויות, וההתפתחות משמעותית. באנו במטרה לקדם בנייה רוויה, שכן אין מקום לבנייה אחרת. אחד האתגרים הגדולים הוא הכדאיות של היזמים; אם הם לא יקבלו יחס של 1 ל-5, הם לא יגיעו. לרוב, התחדשות עירונית מתבצעת באזורים עם אוכלוסיות חלשות, והמעבר לבניינים חדשים מעלה את עלויות האחזקה. לכן, ויתרנו על היטלי השבחה כדי להקל על היזמים ולקדם את ההתחדשות העירונית בעירנו".

איציק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון, עסק באתגרים הניצבים בפני התחדשות העיר: "המליאה אישרה את תוכנית המתאר בעיר עם לקונה אחת - חוסר בשיתוף ציבור, דבר שאינו עומד בדרישות החוק. אני מאמין בגישה של חידוש העיר, ולכן הקפאתי את התוכנית וכעת אנו נמצאים בדיונים עם הציבור על ההתפתחות בעיר בעשרים השנים האחרונות. לצערי, ישנה תפיסה ברמת השרון שיזמים הם נצלנים ואויבים של הרשות המקומית. אני מתנגד לתפיסה הזו ורוצה להזמין את היזמים להקל על תהליכי קבלת היתר הבנייה. בעיניי, המצב שבו יזמים חווים קשיים לא מוביל לתוצאה רצויה. חשוב לקדם את העיר ולמשוך צעירים לבנות כאן. לפני 20 שנה התחלנו את תהליך ההתחדשות בעיר, בעיקר בשכונת 'מורשה'. המתחמים שם הפכו לבעייתיים, ולכן ביטלנו את היטלי ההשבחה על מנת למשוך יזמים. השכונות מתקדמות, ובשנים הקרובות רמת השרון צפויה להכפיל את עצמה. המצב הנוכחי של העיר אינו מקובל עליי, ורחובות מסוימים זקוקים לחידוש באופן מיידי. גם אנשי התכנון בעיר מכירים בצורך בהתחדשות, אך גורמים מקצועיים מנסים להכשיל זאת באמצעות בנייה נמוכה. כיום, בנייה לגובה תורמת ליצירת מרחבים ירוקים, ואנו מתכוונים להמשיך בכיוון הזה".

רועי פדלון, מנכ"ל משותף שפונדר-פדלון, מדבר על האתגר של היזמים מול הרשויות המקומיות: "אנו תושבי השרון, ולכן זה טבעי שנעשה את ההתפתחויות בעירנו. נתניה היא דוגמה מצוינת לעיר שהצליחה לפרוץ גבולות בזכות תפיסת ראש העיר. ראשי ערים המסתכלים על יזמים כשותפים רואים את התפתחות העיר, במיוחד בתחום ההתחדשות העירונית. בעזרת תקן 21 ניתן לעקוב אחר רווחיות הפרויקטים, שהיא המניע העיקרי - רווחיות של 17% מאפשרת להניע תהליכים, להגדיל את המטלות הציבוריות ולהפחית צפיפות. בערים כמו כפר סבא, התקדמות בפרויקטים מתבצעת מהר יחסית, כמו במתחם 80 שם ישנו פוטנציאל ל-360 יח"ד. עם זאת, אני לא רואה כיצד נוכל לעצור את הצורך הגובר בדירות, במיוחד לאור מחירי הדיור. אם נשנה את הגישה הנוכחית של האשמות הדדיות ונעבוד על מעבר למציאת פתרונות תוך כדי תנועה, נוכל להקל על התהליך. אני ממליץ לאפשר למספר אדריכלים לחתום על היתרי בנייה, מה שיכול לשבור חסמים בבירוקרטיה. כיום, השוק מובל על ידי בירוקרטיה וכשלים, ומצב זה גורם לעיכובים משמעותיים בהוצאת היתרים. בעוד שמחירי הנדל"ן עולים, אני מודאג כיצד אנשים יוכלו להרשות לעצמם לקנות דירות".

טל קידר, מנכ"ל קידר מבנים, מדגיש את החשיבות של טכנולוגיה מתקדמת, תוך שימוש בבינה מלאכותית, כדי להתאים את ענף הנדל"ן לעידן החדש: "החברה שלנו היא ותיקה אך צעירה, ואומנם אנחנו במלחמה, אך כל העולם עוסק בבינה מלאכותית. מי שלא יתאים את עצמו ויבין שהנדל"ן אינו "לואו טק" ולא ישלב טכנולוגיה, לא יוכל להצליח. ביקרתי לאחרונה בתערוכה הגדולה ביותר בעולם בתחום, ושם ראיתי רובוטים עם מנופים המזיזים שיש. עולם הנדל"ן ומחירי הדירות יקבלו נתונים עדכניים וישירות מול העיניים, כולל צ'ק ליסט של האזור. חברות רבות מציעות מידע על זמני הבנייה, והשוק הולך להשתנות במהירות. ההמלצה שלי לראשי הערים היא לקדם את הקדמה הטכנולוגית בערים ולחדול מלדבר בפאנלים על בירוקרטיה. הגיע הזמן לעבור לשיח על עתיד חדש ומתקדם, שיביא פתרונות יעילים והתקדמות אמיתית".

אשר אלון, מנכ"ל קבוצת אשלי-לירן: "החברות שלנו עוסקות בבנייה בכפר סבא, רעננה, גבעתיים, תל אביב והוד השרון. אני רוצה להתייחס לרעננה וכפר סבא, שם ישבתי עם ראשי הערים, ונחמד לראות את הפידבק החיובי לגבי התחדשות העירונית ואת התמיכה שהם מציעים. ראשי הערים מעוניינים לראות את ההתחדשות בערים שלהם. למשל, יש אזור ברעננה שבו לא ניתן לבצע התחדשות בגלל ההיבטים הכלכליים. לפי תקן 21, כדי להתחדש שם יש צורך בבנייה של 12 או 13 קומות, בעוד שהתוכנית הנוכחית מאשרת רק 7 או 8 קומות. ראש העיר לקח על עצמו את הפרויקט החברתי-קהילתי הזה, והוא פועל כדי שתושבי האזור יקבלו את הדירות החדשות עם הממדים הנדרשים. אני מקווה שהפרויקט יתקדם עם המלצת הוועדה המחוזית. היזמים מבצעים את הפרויקטים מתוך רצון לראות את הדיירים מקבלים את הדירות החדשות. אני עצמי ניהלתי את פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בתל אביב, שבו כל דייר קיבל 55 מ"ר, מה שהוביל לרווח של 2.75. לעומת זאת, תקן 21 מגביל את ההפחדות ל-25 מ"ר, בניגוד למתרחש בנתניה. אני מאמין שתקן 21 נועד למנוע כאוס בעיר, והעיר צריכה איזון".

ראש העיר כפר יונה, אלברט טייב, ביקש להוסיף על דבריו וסיכם את הפאנל במשפט הבא: "אנו נמצאים בתקופה לא פשוטה. לכן, יש לחבק את היזמים ולהביא אותם אלינו, כך ננצח. הניצחון של הרוח שלנו, זה מה שיבנה לנו את המדינה".