כ-1,500 תיקי סחיטת דמי חסות ("פרוטקשן") בענף הבנייה נפתחו מתחילת 2022 ועד סוף 2023; אם זה נשמע לכם הרבה, אתם כנראה לא שוחים בבריכה של ענף הבנייה. ההערכות הן שיש עוד עשרות אלפי מקרים בשנה, רובם המוחלט לא מדווח לרשויות. מדוע? בפרוטקשן כמו בפרוטקשן, הפחד משחק תפקיד משתק. והמשטרה? רוצה לעזור, אך ברוב המקרים זה לא מתאפשר. כך יוצא שהקבלנים נאלצים לשלם עד עשרות אלפי שקלים בחודש דמי חסות, או מאות אלפים ואף מיליונים במקרים בהם הם מסרבים לשלם, ונאלצים להתמודד עם ההשלכות.
בוועידה הלאומית לבנייה ותשתיות שנערכה באילת ביוני 2023, ביוזמת התאחדות בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, עלה אל הבמה אחד הנושאים הכאובים ביותר בענף: הפשיעה הכלכלית והפרוטקשן. באולם עמוס במאות קבלנים, השיח הפך סוער כאשר נשאלו המשתתפים האם יש מישהו שלא משלם דמי חסות. הדממה הייתה מוחלטת. איש לא הרים את ידו, אם זה בגלל שהם משלמים, ואם זה מתוך חשש "לפתוח פה", שזה יגיע גם אליהם.
"אנשים מפחדים, זה פשע אמיתי, מערב פרוע, אין אתר היום ללא שלא חווה של השתלטות על אתרים, גביית דמי חסות, וגניבת ציוד במיליונים", נשמעו קולות הקבלנים מהקהל, גם כדי לפרוק, וגם כדי להציג את היקף התופעה למפקד מחוז דרום במשטרת ישראל דאז שהתארח בפאנל. "בסופו של דבר אנחנו צריכים ראיות, אנחנו צריכים את הקבלנים, אף אחד לא צריך לשלם דמי סחיטה. נעשה את זה דיסקרטי מבלי שידעו שפניתם למשטרה", אמר מפקד המשטרה, והקבלנים מצדם התרעמו על כך שהמשטרה מציעה להם להסתכן בדיווח לאחר מעשה, במקום לפתוח בחקירה פעילה ולנסות להילחם בתופעה באופן אקטיבי.
אותה ועידה המחישה היטב את הפער העצום ואת חוסר האמון בין הקבלנים למשטרה - פער שנותר בעינו גם שנה וחצי לאחר מכן. זהו בדיוק הרקע לשיחה שקיימנו עם צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר אגף תשתיות, שמוביל את המאבק בגביית דמי החסות והפשיעה הכלכלית בענף הבנייה והתשתיות. בשיחה איתו, הוא משרטט את מאמצי ההתאחדות, ההתקדמות שנעשתה, והאתגרים הגדולים שעוד עומדים לפנינו.
"זה מצב קלאסי של ביצה ותרנגולת"
צביקה דוד פותח את השיחה עם תיאור מלא ברגש של התופעה הכאובה, "זה התחיל בממדים צנועים של חברות שמירה שרצו לקבל עבודה או בכסות של חברות שמירה, התגלגל לכך שחילקו טריטוריות ביניהם, משפחות הפשע ראו כי טוב ונכנסו לנושא של אחיזה בענף השמירה, והיום זו כבר פשיעה כלכלית לכל דבר ועניין, עסק שנכנסים אליו יותר ויותר גופים. התופעה הזו הגיעה לממדים נוראיים, אין פרויקט שלא חווה את נושא השמירה והפרוטקשן היום".
- ואיפה המשטרה בתווך הזה?
"לצערי, הקבלנים לא מרגישים שיש מי שמגן עליהם. במקרים רבים, תלונות שמוגשות למשטרה נתפסות רק כ'נייר לביטוח', ולא נעשה איתן דבר בשטח. כשקבלן מגיש תלונה על גניבת ציוד יקר, שריפה של כלים או פריצה, ואין חקירה שמובילה לתוצאות - זה משאיר אותו עם תחושת תסכול וחוסר אמון מוחלט במערכת; חשוב להבין, זה לא שאין נכונות מצד המשטרה לטפל במקרים כאלה, אבל יש גם המון אתגרים. אנחנו רואים רצון אמיתי מצד הקצינים והמפקדים ביחידות המתמחות, אבל זה תהליך שדורש בנייה של יחסי אמון הדדיים ומוחלטים, מה שאין נכון להיום".
- כיצד בהתאחדות פועלים לבלום את התופעה?
"התפקיד שלנו כהתאחדות הוא לנסות ולשקם את האמון הזה", דוד ממשיך, "אנחנו פועלים במישורים שונים. מצד אחד, אנחנו מנסים לייצר גשר בין הקבלנים למשטרה, מתוך הבנה שרק באמצעות שיתוף פעולה אמיתי נוכל להיאבק בתופעה. הקבלנים, לצערנו, חוששים להתלונן. זה מצב קלאסי של ביצה ותרנגולת: בלי תלונות, למשטרה אין מידע, ובלי מידע - אין טיפול".
"אחד המהלכים שהמשטרה ניסתה לקדם הוא פלטפורמות לדיווח אנונימי, כדי להקל על הקבלנים להתלונן מבלי לחשוש מהשלכות בשטח. למרות זאת, עדיין יש דרך ארוכה עד שנוכל לומר שהשיטה עובדת באופן מלא. אנחנו מנסים לשנות את זה. מצד שני, אנחנו מקדמים פתרונות מעשיים, שבאים להקדים תרופה למכה, כמו הקמת מנגנוני שמירה מרוכזת בפרויקטים גדולים. כך, לדוגמה, ברובע הבינלאומי בלוד, חברת שמירה אחת מנהלת את כל האבטחה באתר, מה שמונע מגורמים עברייניים להתקרב. זה בהחלט מודל שיכול לעבוד במקומות נוספים, אך נדרש תקציב ממשלתי לשם כך".
- האם 'חרבות ברזל' שינתה משהו בהקשר הפשיעה הכלכלית?
"השנה הייתה לא פשוטה. בעקבות המלחמה, בחודשים הראשונים הייתה תחושת רגיעה מסוימת, אבל לצערי, מהר מאוד התופעות חזרו, ולעיתים אף בעוצמה גבוהה יותר. עם זאת, ראינו גם התקדמות משמעותית מבחינה רגולטורית: חוק הפרוטקשן עבר, והוא כלי חשוב במאבק הזה. החוק מאפשר לרשם הקבלנים לפעול במהירות נגד חברות שמשמשות חזית לפעילות עבריינית, בכך שהוא מקצר הליכים באופן דרמטי. במקום להמתין שנים להכרעת דין סופית, החוק מעניק לרשם הקבלנים סמכות לשלול רישיון בהליך מנהלי. זה מהלך חשוב שמכניס סדר, אבל הוא עדיין רק חלק מהתמונה הגדולה".
אז מה זה חוק הפרוטקשן?
ביולי 2023 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וללא מתנגדים, את חוק הפרוטקשן החדש. החוק שינה את ההתייחסות המשפטית בחקיקה לעבירות - וגם קבע לראשונה עונשי מינימום למורשעים.
החוק החדש מבהיר כי סחיטת אדם או בעל עסק לא תמיד נעשה בצורה מפורשת וגלויה, אלא באופן מרומז, בהסתמך על זהות המאיים, על זהות שולחו או על השם שיצא לו באזור, בניגוד לחוק הקודם שדרש מהנסחט להוכיח כי אכן בוצעה עבירה שמקורה בסחיטה איומים.
בנוסף, החוק מתייחס גם למצבים בהם ארגוני פשע מתחזים לחברות שמירה וגובים מבעלי עסקים כסף עבור 'שירותי שמירה' לכאורה, כאשר בפועל לא מסופק שירות כלשהו - וקובע כי התביעה תוכל להוכיח קבלת כספים עבור שירות שאינו הולם את התמורה לצורך הרשעה.
בחוק נקבעו מדרגי ענישה שהמשותף לכולם הוא שהרשעה בהם תחייב את השופטים בבתי המשפט להטיל עונשי מינימום על המורשעים. כך למשל, עבריין שדרש להעניק שירותי שמירה או "תמורה שאינה ממשית" יקבל לכל הפחות שנת מאסר וחצי, ועד 6 שנות מאסר; אם עשה זאת באיומים, ייגזרו עליו שבע שנות מאסר לכל היותר, ולפחות כשנתיים; ואם הצליח לגרום לבעל העסק לשלם, יוטלו עליו עד תשע שנות מאסר ולא פחות משנתיים ורבע בכלא.
ישנם 4 חידושים משמעותיים בחוק הפרוטקשן החדש:
1. הוא מגדיר את עבירות הפרוטקשן, "העבירה השקטה", שנכון להיום קשה לדעת מה ההיקף האמיתי שלה כיוון שרב קורבנותיה לא מתלוננים;
2. החוק החדש מאפשר להתלונן גם כשאין איום מפורש (כאמור, פעמים רבות רק השם מספיק בשביל לגרום לתחושת אימה);
3. הוא קובע עונשי מינימום, מה שלא היה עד עכשיו. במשרד המשפטים לא הקלו ראש והפכו זאת להוראת שעה של 5 שנים;
4. החוק החדש מאפשר לעשות חילוט אזרחי, במקרים שזה לא מגיע לתביעות פליליות. כלומר, יש אפשרות בתביעה אזרחית לחלט את הרכוש שהושג בעבריינות, דבר המגדיל את ההרתעה באופן משמעותי.
- יש דוגמאות להצלחות בשנה האחרונה?
"כן, בהחלט. רק בשבועות האחרונים נרשמה התקדמות משמעותית בנושא האכיפה; פורסם שהמשטרה בדרום הצליחה לעצור קבוצה גדולה שהתחזתה לחברת שמירה וסחטה קבלנים רבים באזור, גם בצפון היו פעולות דומות בשנה האחרונה. זה עדיין לא מספיק, אבל אלו בהחלט חדשות מעודדות, כי הן מראות שיש תוצאות לעבודה המאומצת של כולנו. זה גם נותן לנו מוטיבציה להמשיך".
"התופעה התרחבה גם למכרזי מדינה"
הנושא של כניסת ארגוני פשע למכרזי מדינה התפוצץ לראשונה בסוף שנת 2022. מזמיני עבודה החלו לבטל סיורי קבלנים, היות והיו מודעים כי יש איומים על קבלנים, סחטנות ומעורבות של ארגוני פשע - שבחלק מן המקרים הגיעו אף לאלימות. בתור יו"ר אגף תשתיות בהתאחדות, צביקה דוד עוסק רבות בתופעה הזו.
- איך תופעת הפשיעה הכלכלית משפיעה על מכרזי מדינה?
"מכרזי מדינה הם כר פורה לפשיעה כלכלית, בעיקר בגלל התקציבים הגדולים שמושקעים בפרויקטים כאלה. במקרים רבים, חברות שמשתתפות במכרזים נאלצות להתמודד עם לחצים מצד כנופיות פשע, בין אם מדובר בדרישה לדמי חסות או בניסיונות השתלטות על אתרי הבנייה. התוצאה היא שחברות ישרות המנסות לפעול כחוק עלולות להימנע מהשתתפות במכרזים, מחשש שלא יוכלו לעמוד בתכתיבי השוק האפור הזה".
- כיצד ניתן להיאבק בתופעה החמורה הזו?
"אנחנו בהתאחדות פועלים כדי למנוע את זה בכמה דרכים. היינו הראשונים להוביל שולחן עגול בנושא, יחד עם גורמים מהממשלה, יחידת להב מהמשטרה וגורמים מענף הבנייה, כדי לדון ולראות אילו פעולות צריך לנקוט לאור ההשתלטות של גורמי פשיעה על מכרזי מדינה; חשוב לומר שאנו פועלים בזהירות כדי למנוע יצירת גזירות מיותרות שיקשו על הקבלנים. חשוב לנו שהמדינה תתמקד במאבק בעבריינים, לא נאפשר שהקורבן יהפוך להיות שק החבטות של המדינה".
"ראשית, אנחנו דורשים שהמדינה תטמיע מנגנוני הגנה במכרזים גדולים. לדוגמה, בפרויקטים כמו תוכניות גג או פרויקטים לאומיים, אנו מבקשים לכלול סעיפים שיחייבו הצבת חברות שמירה מקצועיות מטעם המזמין, כדי להבטיח שהאתר יהיה מוגן מפני לחצים חיצוניים; בנוסף, אנחנו פועלים לקדם מדיניות שמאפשרת סינון מוקדם של חברות שמתמודדות במכרזים; כך, ניתן לוודא שחברות עם קשרים לעבריינות כלכלית ייפסלו מראש, ולמנוע מהן להשתתף בפרויקטים ציבוריים. זו אחת הדרכים להבטיח שמכרזי המדינה יהיו נקיים וימלאו את מטרתם בצורה הוגנת ומקצועית".
- מילה לממשלה, שבעצם מזמינה את העבודה?
"אם עוד לא שמתם לב לתופעה, אז זה הזמן. ארגוני פשע כבר לא מסתפקים בפרוטקשן, אלא משתלטים על חוזי בנייה של המדינה. הממשלה הנוכחית הבטיחה הבטחת בחירות בעניין הזה, וחייבת לחסל זאת בפעולה מיידית. אני בא מהשטח, אני אומר לכם - איבדנו שליטה לגמרי. שרים יקרים תתעוררו. אתם תשאירו לנו מדינה אחרת - שחלק לא קטן ממנה לא בשליטתנו".
- ומה לגבי השנה הקרובה? מה המטרות שלכם?
"המטרה המרכזית שלנו היא לחדש את האמון בין הקבלנים למשטרה ולהמשיך לקדם פתרונות שישמרו על הביטחון של העוסקים בענף. הבחירות הקרובות בהתאחדות בחודש פברואר הן הזדמנות לייצר תהליכים חדשים ולהביא רוח רעננה. אני מקווה מאוד שנצליח לייצר שיתוף פעולה עמוק יותר עם המשטרה ולבנות תשתיות אמון חזקות יותר.
- לסיום, יש לך מסר אופטימי לקראת השנה החדשה?
"אני מאמין שבעבודה משותפת אפשר לשנות את המציאות. נכון, האתגרים הם עצומים, אבל יש רצון אמיתי מצד כולם למצוא פתרונות. אנחנו בהתאחדות נעשה הכול כדי לעזור לקבלנים, ואני בטוח שבשנה הקרובה נוכל לראות תוצאות חיוביות. בסופו של דבר, מדובר לא רק בעתיד של הענף, אלא גם על ביטחונם של האנשים שמובילים את בניית הארץ".