הערר הוגש על ידי שלושה מחברי הוועדה המחוזית: אדיר שוורץ, נציג רשויות מקומיות בוועדה המחוזית ירושלים, מתן נחום, נציג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה בוועדה המחוזית ירושלים וטליה שוסברגר, נציגת שר הבריאות הוועדה המחוזית ירושלים.
התוכנית חלה בשטח של כ-2.66 דונם ברחוב קליינמן 13 ו-15 בשכונת קרית יובל שבירושלים. מדובר בתוכנית להתחדשות עירונית במסגרת פינוי-בינוי, המאפשרת הריסת שני מבנים קיימים בני 4-3 קומות, שנבנו בשנות ה-50 וכוללים 27 דירות. התוכנית החדשה כוללת הקמת שני מבנים חדשים בני 8 ו-16 קומות ובהם 126 יחידות דיור. בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת שטח לטובת מבנה ציבור (מתנ"ס או מועדון רב-גילאי), הרחבת מדרכות קיימות ברחובות קליינמן ורבינוביץ', ושטח ציבורי פתוח.
בנימוק ההחלטה, קבעה הוועדה: "הוועדה המחוזית במסגרת תשובתה הציגה תשתית עובדתית תכנונית ומשפטית רחבה ביחס לתוכנית האב ולפעולתה הכללית העקרונית אגב זאת, וגם במסגרת הדיון הציגה באמצעות מתכנן המחוז את המדיניות העקרונית שהיא מקיימת בנושא...קיימנו דיון מקיף בערר ובסיומו מצאנו כי מכלול ההחלטות שקיבלה הוועדה המחוזית לרבות ועדת המשנה להתחדשות עירונית אגב תוכנית זו הן ראויות בהחלט".
הטענות העיקריות שעלו על ידי העוררות ונדחו על ידי הוועדה:
• שיפור משמעותי של המרחב הציבורי - העוררות טענו כי "התוכנית אינה מגלמת "שיפור משמעותי של המרחב הציבורי". טענה זו נדחתה על ידי הוועדה, שציינה בהחלטתה: "אנו סבורים שהתוכנית מקיימת גם תנאי זה. הוועדה המחוזית, כפי שגם הסביר מתכנן המחוז, אדר' דן קינן בדיון, ערכה דיונים במספר חלופות שהביאו לשיפור התכנון ויצירת השצ"פ. אכן, נראה שאת בחינת "השיפור המשמעותי" של המרחב הציבורי יש לבחון ביחס למצב הנכנס של התוכנית ולא ביחס לחלופה זו או אחרת, אך ניכר שהליך התכנון במקרה זה אכן טייב את התוכנית והוביל לתוצאה רצויה".
• עמידה במדיניות תוכנית אב - העוררות טענו כי קיימת "סטייה ממדיניות התכנון המאושרת בתוכנית האב וחריגה מסמכות". טענה זו נדחתה על ידי הוועדה, וציינה בהחלטתה: "במקרה דנן מסתבר כי מדובר בתוכנית שמצויה בהלימה לתוכנית האב ולמדיניות התכנון ויש בה תועלות רבות, כזו אשר מממשת את מדיניות התכנון העירונית והמחוזית, והיא ראויה לגופה...ונכון היה לקדמה בשים לב ליתרונות שלה, ובשים לב לרצונם של דיירי המתחם שהוא נכון תכנונית, להתחדשות עירונית. בהמשך לכך נבהיר שבניגוד לטענות העוררים והמבקשים להצטרף, מצאנו שהתוכנית לא סותרת את הוראות תוכנית האב אלא מקיימת אותם".
• בחינת חלופות בינוי - טענת העוררות כי לא נעשתה בחינת חלופות ראויה נדחתה על ידי הוועדה, אשר ציינה בהחלטתה: " איננו מקבלים כלל ועיקר את עצם הטענות שנשמעו לגבי החלופות שנבחנו בוועדה המחוזית במספר דיונים פעם בתכסית נמוכה ובנייה גבוה של מגדל בודד של כ-20 קומות, פעם בתכסית מעט גבוהה יותר אך בשני בניינים של 10 ו-14 קומות, והדיון שהוביל לחלופה הנבחרת של שני מבנים של 8 ו-16 קומות ...לא רק שאין לבוא בביקורת לוועדה על שבחנה כמה חלופות, ואף מצאה לנכון בנסיבות שהובא לפניה לשוב ולהתלבט אף לאחר ההפקדה ועוד בטרם ההתנגדויות, אלא יש לשבח על כך".