דור ה-Z, כינוי לצעירים שנולדו בין השנים 1997-2012, נחשב לדור החסכוני ביותר בהיסטוריה, ומציג מודעות גבוהה לחיסכון והשקעות, אותה רוכשים בין היתר באמצעות האזנה לפודקאסטים כלכליים ומעקב אחרי יוצרי תוכן בנושא ברשתות החברתיות.
מחקר אמריקאי שנערך לאחרונה על ידי Realtor.com מגלה כי כמעט מחצית מהצעירים האמריקאים בגילאים 16-28 מכריזים בגלוי כי הם שואפים לרכוש בית עד גיל 30, כאשר בינתיים הם נשארים לגור עם ההורים וחוסכים יותר מכל דור אחר.
לפי המחקר, 21% מבני דור ה-Z חוסכים בין 1% ל-10% מהכנסתם בכל חודש, בעוד 25% חוסכים בין 11% ל-20%. באופן מפתיע, 5% מהם חוסכים את כל המשכורת שלהם. לשם השוואה, 26% מבני דור ה-Y (ילידי 1981-1996) אינם חוסכים כלל, ו-32% מבני דור הבייבי-בום (1946-1964) מודים שהם לא חוסכים דבר עד היום.
למרות היכולות החסכוניות המרשימות, המחקר חושף כי דור ה-Z רוכש פחות בתים בהשוואה לדורות הקודמים. חלקם של בני 18-24 בשוק הדיור האמריקאי עומד על 3% בלבד מהקונים ו-2% מהמוכרים. הסיבות לכך כוללות הכנסה ריאלית ממוצעת נמוכה יחסית, לאור יוקר המחיה הגבוה, וריביות משכנתה גבוהות, אשר מאלצות אותם להקצות עד 37% מהכנסתם לתשלומי משכנתה - הרבה יותר מהממוצע שהכרנו בעבר.
ומה קורה בישראל?
בישראל, המצב דומה ואף חמור יותר. מחירי הדירות בארץ גבוהים משמעותית בהשוואה להכנסה החציונית, והריבית הגבוהה על המשכנתאות מקשה עוד יותר על צעירים להיכנס לשוק הדיור. על פי נתוני הלמ"ס, מעל 60% מבני 18-34 עדיין מתגוררים עם הוריהם, כאשר מחירי השכירות רק ממשיכים לטפס.
דו"ח של משרד האוצר מצא כי חלקם של משקיעי הנדל"ן עלה בשנים האחרונות, מה שמעלה עוד יותר את מחירי הדיור ומרחיק את הצעירים מהשוק. בדומה למגמה בארה"ב, רבים מהם מחפשים פתרונות יצירתיים כמו רכישת דירה בשותפות עם חברים, מגורים בפריפריה, או הסתמכות על עזרה מההורים.
האם דור ה-Z ייאלצו להישאר שוכרים לנצח?
סקר שנערך לאחרונה בישראל מצא כי 40% מהצעירים מאמינים שלא יצליחו לרכוש דירה בעתיד הקרוב. בנוסף, רבים מהם מדווחים על חוסר ודאות כלכלית, מה שמקשה עליהם לתכנן את עתידם. עם זאת, כמו בארה"ב, גם בישראל יש צעירים שמנסים לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא דרכים יצירתיות להפוך לבעלי נכסים.
האם המדינה צריכה להתערב ולעזור לדור הצעיר לרכוש דירות? ומהן האסטרטגיות שיכולות לסייע להם לעשות זאת? ימים יגידו.