מתחת לאף של המדינה: הפוטנציאל של בקעת אונו מתחיל להתממש

מי יבנה בית בבקעה? מפגש משמעותי וצופן פני אזור התקיים בסוף חודש ינואר האחרון בבית ציוני אמריקה שבתל אביב, ביוזמת מועדון המנכ"לים של נדל"ן מדיה, ובהנחיית עורך ופרשן הנדל"ן עופר פטרסבורג.

האירוע התקיים סביב נושאים חשובים, כמו תכנון, בנייה חדשה והתחדשות עירונית ביישובי בקעת אונו (קרית אונו, גני תקווה, גבעת שמואל, יהוד מונוסון ואור יהודה) והעיר פתח תקווה הסמוכה, והפגיש על במה אחת את כלל ראשי הרשויות, לצד מנהלי חברות ייזום ובנייה מובילות שבונות אלפי יחידות דיור בבקעה וברחבי הארץ, בכירים בענף הבנייה והתכנון, אדריכלים מובילים ועוד.

מטרת האירוע: ליצור דיאלוג פתוח ופורה בין כלל הגורמים שעתידים לשנות את פני האזור כבר בשנים הקרובות - על מנת לקדם תוכניות חדשניות ואפקטיביות ולחשוף את ההזדמנויות הקיימות, שמסתתרות ממש מתחת לאף של מדינת ישראל, בבקעת אונו.

"לא הרבה יודעים, אבל בקעת אונו היא חלוצת ההתחדשות העירונית בישראל", הכריז מנחה הכנס עופר פטרסבורג, רגע לפני שזימן לבמה את הדובר הראשון - אלעזר במברגר, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; במברגר סיפק לקהל סקירה מקיפה בנושא ההתחדשות העירונית בישראל בשנה האחרונה.

"אני שמח להיות פה באירוע שבו משתתפים השחקנים המרכזיים בתחום ההתחדשות העירונית: היזמים וראשי הרשויות, אשר בסופו של דבר מובילים את התהליכים בשטח", פתח במברגר את דבריו. "בעידן פוסט השבעה באוקטובר, רוב ראשי הערים תומכים בהתחדשות עירונית, וניתן לראות שינוי משמעותי בגישה של מהנדסי הערים. אנו מפעילים כיום כ-50 מינהלות עירוניות להתחדשות עירונית, ורואים שיתוף פעולה מצוין במוקדים אלו - חדשות מעודדות מאוד עבור הענף".

במברגר ממשיך: "הנתונים לשנת 2024 מרשימים למדי, במיוחד לאור השנה הקשה שעברנו. הצגנו נתוני שיא, כאשר ההתחדשות העירונית זינקה השנה, באופן חלקי בזכות האתגרים שעברנו. ישנם אספקטים שהקדימו את התהליכים, אך בסופו של יום, אנו רואים עלייה משמעותית בהיקף הפעילות בהשוואה לשנים קודמות. העניין המרכזי הוא היתרי הבנייה - אלו הדברים שהציבור רואה ומבין, פרויקטים של ממש שמתחילים לעלות על פני השטח; בשנת 2024 הונפקו למעלה מ-30 אלף היתרי בנייה בתחום הפינוי-בינוי ותמ"א 38. מה שמרשים במיוחד הוא הזינוק בהיתרי הבנייה במתחמי פינוי-בינוי, שמייצג שינוי משמעותי שמתרחש בשטח. לשמחתי, ההיתרים כבר לא מוגבלים לערים המובילות בתחום ההתחדשות העירונית, כמו נתניה וירושלים, אלא גם לערים נוספות כמו אור יהודה וקריית אונו. בשנת 2024, המגמה הזו רק הולכת ומתרחבת".

"תרומתנו 'הצנועה' לנתון המעודד הזה, היא הסכמי המסגרת שנחתמו בשנים האחרונות. כיום, 18 רשויות מקומיות חתומות על הסכמים כאלה איתנו. אנו מספקים כ-30 אלף שקל עבור כל דירה שנבנית במסגרת ההסכם, וחילקנו עד כה מעל 400 מיליון שקל במסגרת התוכנית הזו, מה שמוביל לשיפור משמעותי בהתחדשות בערים הללו. מטרת המענק היא לממן את עלויות הפיתוח הנלוות לפרויקטים. חשוב להדגיש שגם לרשויות העירוניות יש עלויות כאשר פרויקט פינוי-בינוי יוצא לדרך, ותוכנית זו מסייעת להתמודד עם הנטל שהיה חסם בפיתוח פרויקטים והיתרים".

במברגר מסכם: "כל התנאים - מיגון מפני טילים, חיזוק בפני רעידות אדמה וחידוש הערים הוותיקות - מהווים בשורה חיובית עבור הערים הללו. אין עוד מנגנון שמסוגל לקחת משפחה במצב כלכלי קשה ולהביא אותה לדירה חדשה עם איכות חיים גבוהה".

הפאנל הראשון של הכנס עסק בנושא הבנייה החדשה לצד ההתחדשות העירונית הנרחבת בימים אלו בבקעת אונו. על הבמה התארחו: מיכל רוזנשיין, ראש העיר קרית אונו; ליזי דלריצ'ה, ראש עיריית גני תקווה; אמנון סעד, ראש עיריית יהוד-מונוסון; גל קסטל, משנה למנכ"ל אורון נדל"ן; אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל חברת ECOWALL;

המנחה האורח של הפאנל היה פולי טטרו, שותף ומייסד חברת טופ קפיטל. בדברי הפתיחה של הפאנל, אמר טטרו כי "במשך מעל 70 שנים אבותינו ואנו בונים כאן מדינה. כעת, ב-70 השנים הבאות, עלינו ועל ילדינו מוטלת האחריות לחדש אותה. התחדשות עירונית הינה תהליך מורכב המשלב היבטים כלכליים, ביטחוניים, חברתיים וסביבתיים רבים. מעבר להיבט הפיזי של חידוש או בניה מחדש של מבנים, ההתחדשות העירונית מהווה הזדמנות ייחודית לחיזוק הקהילה, צמצום פערים חברתיים, שיפור איכות החיים ועידוד צמיחה כלכלית. בכל עיר במדינת ישראל, אשר מבקשת לשנות פניה ולהפוך לעיר מודרנית ברת קיימא, ברור וידוע כי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לתת את התיעדוף הברור לפרויקטים מסוג התחדשות עירונית ולקדם אותם ביתר שאת".

"נכון להיום, חברת טופ קפיטל מממנת מעל 130 פרויקטים ברחבי ישראל, כולל אזורי המרכז, ומעניקים מעטפת מימון מלאה ליזמים. 80% מהפרויקטים שבהם אנו מעורבים הם בתחום ההתחדשות העירונית, חלקם בערי בקעת אונו. המצב בשוק מאז השבעה באוקטובר מאוד מאתגר, ואנחנו רואים שינוי מהותי בסיכון בענף. מתרחשים הרבה אירועים מתחת לפני השטח, אך הפרויקטים שבביצוע מתמודדים עם אתגרים קשים, במיוחד בשל המחסור בפועלים. ישנם פרויקטים רבים שמסתמכים על הלוואות קבלן כפתרון גורף, דבר שמגביר את הסיכון הפיננסי והענפי הכללי. עם זאת, אנו אופטימיים לגבי העתיד. אני רואה החלטות נכונות שמתקבלות על ידי ראשי הערים, שמבינים את המשמעות של בעיית הצפיפות ומקנים לה שיקול דעת ראוי בכל הנוגע לפיתוח הערים. כחברה המממנת פרויקטים אלה, אנו שותפים מלאים בהפיכה החזון הזה למציאות. אנו מאמינים כי השקעה בהתחדשות עירונית היא השקעה בעתיד של כולנו ובעיקר בהמשך חוזקה וחוסנה של מדינת ישראל. אנחנו בדרך הנכונה", סיכם טטרו.

מיכל רוזנשיין, ראש עיריית קרית אונו, קיבלה את המיקרופון לידיה וריתקה את הקהל כשפתחה במילים: "יש לי סקופ בשבילכם, משהו טוב קורה בקרית אונו, ובכל ערי האזור". רוזנשיין המשיכה: "בשורת ההתחדשות בשנים האחרונות ניכרת בקרית אונו, עם תנופת בנייה אדירה. הדבר מתבטא בשכונות חדשות שנבנות, בפרויקטים של התחדשות עירונית ובמתחמי תעסוקה שמביאים בשורה גדולה לתושבים שלנו, ומאפשרים להם לגור ולעבוד בעיר. לפני שבועיים קיימנו אירוע מרגש בעיר, שבו שיתפנו את סיפורם של כל המייסדים שלנו. קראנו לזה 'הטבעת חותם', ומדובר ברגע שלא ניתן לפספס. בכל בית ספר, קניון או בניין חדש שנבנה בעיר, הם השאירו את חותמם, ועכשיו התפקיד שלנו הוא להמשיך ולהטביע את חותמנו. אנו שואפים לאיזון עדין בין בנייה להתחדשות, במיוחד בתקופה מאתגרת כמו זו, שבה ישנם חששות ביטחוניים. עלינו להתייחס גם למחירים של ההתחדשות עבור התושבים, בהיבט של ציפוף, השפעות הבנייה ותנועת האנשים בעיר. קריית אונו חווה עלייה מרשימה במספר התושבים החדשים והמגוונים שמגיעים אליה, והאתגר שלנו הוא להפוך את כל הקהלים הללו לקהילה מגובשת אחת, יחד עם התושבים הוותיקים. אנחנו עושים זאת במלוא הכוח ובאהבה. לצד הפרויקטים החדשים, ייבנה גם הקו הסגול בשנת 2028, ואני מאמינה שזה יביא בשורה גדולה לעיר ולתושביה".

זכות הדיבור עברה לראש עיריית גני תקווה, ליזי דלריצ'ה, שסיפרה בפאנל על שכונת 'לב הבקעה' והרעיון העומד מאחורי הקמתה: "אנו מקדמים בימים אלה את שכונת 'לב הבקעה', המבוססת על עירוב שימושים, מתוך מטרה לאפשר לתושבות ולתושבים להישאר בבית, כי חוץ מחוף ים - יש להם כאן הכול. 80% מתושבי גני תקווה הם הורים לילדים בגילאי לידה עד 18. הם קמים בבוקר בטירוף, צריכים לפזר את ילדיהם במסגרות ובחוגים, ואז להיתקע בפקקים בדרך לעבודה בתל אביב. השכונה החדשה תשים לזה סוף. במרחק הליכה, התושבים יוכלו ליהנות ממסגרות ספורט, תרבות, קולינריה, לטייל ולעבוד כאן, בגני תקווה; ככל שנגביר את היצע המשרות ומקומות העבודה ביישוב, כך נוכל לשפר את איכות החיים של כולנו".

אמנון סעד, ראש העיר יהוד-מונוסון, המשיך: "מאז היבחרי לתפקיד לפני כ-10 חודשים, העיר יהוד-מונוסון נכנסה לתהליך מואץ של פיתוח. בהתאם למדיניות העירונית אותה התוויתי ובעבודה משותפת של הנהלת העיר וכלל הגורמים העירוניים ובשותפות מלאה עם היזמים, אנחנו משחררים חסמים ופועלים לקידום ויישום של התוכנית להתחדשות עירונית בעיר. לא נוכל להחזיר את השנים האבודות שבהן פיתוח העיר עמד מלכת, אך אנו עושים את כל ההכנות והעבודה המקצועית כדי לאפשר ליזמים לקדם את הפרויקטים של התחדשות עירונית. זו תהיה תקופה לא קלה לתושבות ותושבי העיר הוותיקה, כאשר ייבנו מספר מתחמים חדשים במקביל, אך אין כל מנוס מכך - העיר חייבת להתקדם ולצמצם פערים ביחס לערים שכנות. במקביל לפיתוח המגורים, אנו מקדמים את התוכנית להקמת מתחם מסחר ותעסוקה בדרום העיר, הגובלת עם רשות שדות התעופה. המתחם החדש יכלול, בין היתר, בית מלון, מרכז קונגרסים ואולמות אירועים שיהוו עוגן כלכלי חשוב ויתמכו בהתחדשות העירונית באזור. אני צופה לעיר שלנו שגשוג כלכלי משמעותי וקליטת תושבים רבים, עד לשילוש מספר התושבים לכדי 100,000 תושבים בשבע השנים הקרובות. יש לנו עוד דרך ארוכה, אך אני נחוש להביא את יהוד-מונוסון למקום טוב יותר וראוי יותר. חשוב לי שהיזמים יידעו שיש להם ודאות".

בהמשך לפנייה האחרונה ליזמים, המיקרופון עבר לגל קסטל, משנה למנכ"ל אורון נדל"ן, המובילה בין היתר פרויקטים של בנייה חדשה והתחדשות עירונית בבקעת אונו. קסטל מסביר כי "יש סיפוק גדול כאשר מגיעים לנחלה והפרויקט יוצא לדרך. אנשים נכנסים לבתים החדשים שלהם, מתפעלים, והדמעות של הדיירים שהבתים שלהם נהרסים, לאחר שעברו דרך ארוכה כדי להגיע לנקודה הזו, נוגעות ללב. מנגד, יש גם הרבה תסכול. אנו מאוד רוצים לקדם פרויקטים, ואני מודע לכל הנושא של כלכלת העיר, תשתיות, בתי ספר, כבישים ושירותים נוספים לדיירים. אך יש כאן תמונה רחבה יותר - הנושא הבסיסי של ביטחון לתושבי המדינה שלנו. בעבר, התחדשות עירונית נחשבה לסוג של לוקסוס. מי שזכה להתחדש הרוויח המון, אך זה היה לפני השבעה באוקטובר. החשיבה במדינה השתנתה וצריכה להשתנות; זה מוצר בסיסי והכרחי לכל תושב, כדי להעניק לו את הביטחון שהוא זקוק לו. יש צורך להתאים גם את המשאבים לעניין הזה. אין ספק שהדברים פתירים. כל גוף שומר את הקלפים שלו קרוב לחזה, אך בסופו של יום צריך לזכור שיש גם גברת בת 90 שחיה בבניין ישן ולא תזכה למיגון הולם. אני מבין גם את הדילמות של ראשי הערים, אך מדובר בעניין של ביטחון. אין דבר כזה שראש עיר אומר שהוא לא רוצה לקדם התחדשות עירונית. החלופה היא שהבניין יקרוס על דייריו, ואז מה יגיד ראש העיר? 'רציתי לשמור על צביון כפרי'? זה חסר כל היגיון. בשורה התחתונה, יש פתרון לכל דבר; השאלה היא כיצד המדינה והרשויות מתבוננות על נושא ההתחדשות העירונית".

אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל חברת ECOWALL, המשיך עם הסבר על החדשנות הטכנולוגית בתחום הבנייה וההתחדשות, כאשר הוא מציין שאחת הערים הראשונות שאימצו את המוצר של ECOWALL, חברה ישראלית ששליש ממנה בבעלות קבוצת תדהר, היא קרית אונו. לדבריו, "כשמדברים על התחדשות עירונית ובניית שכונות חדשות, חשוב לאמץ פתרונות שיבטיחו לא רק את בטיחות הדיירים, אלא גם את איכות החיים שלהם שנים קדימה. השילוב של בטיחות, איכות בנייה וגמישות אדריכלית הוא שיעצב את פני המרחב העירוני בשנים הבאות. לאחר למעלה מ-42 שנה של שימוש בשיטת ברנוביץ' המסורתית, יש צורך הכרחי לאמץ פתרונות חדשניים בתחום חיפויי המבנים. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, המגובה בשישה פטנטים רשומים, אנו מציעים פתרון המבטיח בטיחות גבוהה, המספק בידוד משופר והגנה מפני מפגעי מזג אוויר, ובמקביל מעניק לאדריכלים מרחב תכנוני משמעותי. היתרון המשמעותי בשיטה שלנו הוא הגמישות התכנונית שהיא מאפשרת. בניגוד לשיטות המסורתיות, המערכת מציעה מגוון רחב של עיצובים, גדלים וחומרי גמר, כך שכל פרויקט יכול לקבל את הזהות הייחודית שלו תוך עמידה בתקן הירוק 6560".

הפאנל השני של הכנס התמקד במגה שכונות שנבנות בימים אלו בערי בקעת אונו; על הבאה התארחו: ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה; יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל; אינג' איציק אוז'לבו, מהנדס העיר פתח תקווה; אדריכל גיל שנהב, כנען שנהב אדריכלים; דניאלה פז, מנכ"לית פז כלכלה והנדסה ואורבן דשבורד; מאיר ברון, ראש תחום התחדשות עירונית ומנהל פיתוח עסקי של חברת י.ח. דמרי.

ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה, פתחה את הפאנל השני: "נכון להיום, באור יהודה קיימות 20 תכניות שונות של פינוי-בינוי. החזון שלי לשנים הקרובות הוא להתמקד בהתחדשות עירונית בשכונות הדרומיות בעיר, עם שאיפה לפנות 2,200 יחידות דיור בשיתוף פעולה עם הרשות להתחדשות עירונית ורשות מקרקעי ישראל; תושבים שבנו את העיר הזו ונשלחו על ידי המדינה לשכנות בדירות עמידר, עדיין גרים שם עד היום. חשוב לנו שהתשתיות העירוניות יענו על הצרכים של התושבים הוותיקים, והם ראויים לשינוי ולקידמה שמציעות השכונות החדשות. בעת התכנון, אנו שמים דגש על היום שאחרי, כדי להבטיח שבעלי הדירות הוותיקים יזכו למענה מלא - מבחינה חברתית, קהילתית ואפילו כלכלית, כולל תמיכה מצד הוועד ועניינים הקשורים לארנונה".

יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל, המשיך: "מפגש קווי המטרו והרכבת הקלה הופך את העיר גבעת שמואל לעיר מרכזית, במיקום מושלם מבחינה תחבורתית. אנו עיר קטנה, עם מספר כבישים ראשיים מוגבל לטוב ולרע, אך זהו מקום נהדר לגדל בו ילדים, ובשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה מרשימה במספר הזוגות הצעירים שבוחרים לגור בעיר. ישנה התעניינות רבה בפרויקטים של התחדשות עירונית, מגורים ותעסוקה. אנו בונים כעת מספר מרכזי תעסוקה חדשים, חלקם כוללים גם מסחר. חשוב לנו שהתושבים ימצאו עבודה ויתפרנסו בעיר. כמובן שהכנסות הארנונה חשובות גם הן, והן חוזרות לתושבי העיר. העבודה שלנו מתבצעת כיום מתוך ראייה מתחמית - אנו מעדיפים לתכנן את הפרויקטים בצורה מקיפה ולא להתמקד בבניין בודד. לכן, כשיזמים מקדמים מולנו פרויקטים של התחדשות עירונית, אנו בוחנים את האפשרויות ברמת המתחם כולו. לסיום, חשוב לי להדגיש על במה זו: בכל מה שקשור לבנייה חדשה והתחדשות עירונית, ככל שהממשלה תפריע פחות, כך נוכל להצליח יותר".

אינג' איציק אוז'לבו, מהנדס העיר פתח תקווה, הסביר על תנופת ההתחדשות הגדולה במרכז העיר: "אנו מתמקדים בחידוש מרכז העיר פתח תקווה, במטרה להחזיר אותו להיות הלב הפועם של העיר. יש לנו תכנית אסטרטגית מקיפה שמתמקדת בלב המושבה ומעניקה אופק תכנוני לכל נקודה במרחב הזה. בנוסף, אנו מבצעים פעולות רכות בתחום השיווק, עם הכנסת מתחמי בילוי ופנאי למרכז העיר. השינוי בפתח תקווה מתחיל מהקרביים של העיר ומתקדם החוצה, במטרה ליצור סביבה תוססת ומזמינה לכל התושבים והמבקרים". רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה, חיזק את דבריו של מהנדס העיר, וביקש למסור לקראת הכנס כי "העיר פתח תקווה נמצאת בתהליכי חידוש והתחדשות מדי יום. אנחנו בעירייה ממשיכים ונמשיך ללא לאות לפתח את העיר במסגרת התכנון האסטרטגי שהותווה. זאת, במטרה להתרחב, לבנות ולתת מענה לעסקים המתרבים בעיר ולצרכי התושבים. לאור זאת, אנחנו מקדמים תכנית אסטרטגית כוללת אשר לוקחת בחשבון את מכלול המרכיבים והצרכים הציבוריים הדרושים כדי לתמוך בהמשך פיתוח העיר וההתחדשות העירונית, לצד שדרוג כלל התשתיות הציבוריות, הפיתוח הסביבתי, שכונות מגורים, אזורי תעסוקה ומרכזי פנאי ותרבות. אנו נמשיך לקדם את העיר תוך ראייה קדימה השמה דגש על כלל הצרכים בהווה, ואלו הצפויים בעתיד".

אדריכל גיל שנהב, שותף מייסד במשרד כנען שנהב אדריכלים, המשיך את הפאנל המרתק: "אנחנו בעיצומה של מהפכה אמיתית בתחום הפינוי-בינוי. לפני כ-20 שנה, כדי לבנות שכונה חדשה, לצערנו, עקרו שמורות טבע, ולא היה מי שיתלונן על כך - לא הרט"ג ובטח שלא העצים ובעלי החיים - אז פשוט לקחו שטח וחיברו שכונה חדשה לעיר. היום, כל העבודה שלנו מתמקדת בפנימיות העיר, כמו ניתוח כירורגי, במטרה לבנות בתוך מרחבים עירוניים קיימים ולהוסיף תעסוקה ושירותים המענים על הצרכים של התושבים. פינוי-בינוי הוא המשחק הגדול ביותר בתורת המשחקים; ישנם אינספור גורמים שונים ואינטרסים שמתנגשים זה בזה. מדובר בעימותים כיצד ליישם את הפרויקטים ואיך לפתור את ניגוד העניינים. כולם רוצים שהסביבה תהיה בטיחותית ונעימה, אך לא תמיד יודעים כיצד לספק פתרון אמיתי להשגת המטרה הזו".

שנהב המשיך: "התחדשות עירונית מתחמית של שכונות שלמות מייצרת הזדמנות יוצאת דופן לחשיבה מחודשת על המרחב העירוני. כשאנחנו מתכננים מגה פרויקטים של פינוי-בינוי, אנחנו לא רק מחליפים מבנים ישנים בחדשים - אנחנו מחדשים את המרחב הציבורי כולו, בדגש על רחובות, ככרות, חזיתות פעילות וקנה מידה אנושי. המנגנון של עירוב שימושים מייצר אופי ופנים חדשות לשכונה. בין אם במרכז או בערי המרחבים, פרויקטים בקנה מידה שכונתי מאפשרים לנו לשלב בנייה לגובה עם בניה מרקמית ותכנון מתקדם של המרחב הציבורי. תכנון כזה מאפשר לנו ליצור סביבת חיים המשלבת את כל הצרכים של תושבי העיר המודרנית: מגורים איכותיים, מסחר, תעסוקה, חינוך, תרבות, ספורט ופנאי, כולל שטחים ירוקים ותשתיות מתקדמות. המפתח להצלחה של שכונות חדשות ומגה פרויקטים הוא ביצירת מקום שהוא הרבה מעבר לאוסף של בניינים. אנחנו מדברים על יצירת מרחב עירוני חי ותוסס, שמשרת את צרכי התושבים ומייצר קהילה אמיתית".

מאיר ברון, ראש תחום התחדשות עירונית ומנהל פיתוח עסקי של חברת י.ח. דמרי, המשיך: "אנו בונים כיום עשרות אלפי דירות בו זמנית, עם דגש חזק על התחדשות עירונית. הגישה שלנו תמיד הייתה ממוקדת בתושב ובאיכות הביצוע עבור הדיירים. אני מאמין שהתחדשות עירונית היא הכרחית - אין לנו את הפריבילגיה לדלג על כך. כמובן שיש חסרונות בתחום התחבורה, כפי שהוזכר כאן, אך הבניינים הישנים לא עומדים בשום תקן - לא לדרישות אש ולא לרעידות אדמה. כבר התרחשו אסונות בעבר, ואם לא נתקן ונשפר את המצב, עלולים להתרחש עוד רבים בעתיד. ישנן ערים שטורקות את הדלת כשמדובר בהתחדשות עירונית, והן עשויות להיראות מבחוץ כמי שמעוניינות בשינוי, אך בפועל לא מתקיימת התקדמות בשטח. בעוד 10 שנים, עלולים להוציא אנשים מבתיהם כי לא תהיה ברירה - תהיה סכנת חיים. אנחנו כבר היום מחזיקים בפרויקטים שלנו בניינים עם "פלסטרים", רק כדי לאפשר לדיירים להמשיך לגור בביתם עד להריסה ולביצוע הפרויקט".

ברון סיפר בכנס על הפרויקטים שהחברה מובילה באור יהודה, תוך שהוא נותן חיזוק חיובי לעירייה בראשות ליאת שוחט: "באור יהודה אנו מובילים פרויקטים רבים של התחדשות עירונית הנמצאים בשלבים שונים. אחד הפרויקטים המשמעותיים שהחברה מובילה נמצא במתחם הסביון שבשכונת קריית גיורא. הפרויקט כולל את הקמתן של 808 יחידות דיור חדשות ובהן 106 דירות קטנות במתחם המשתרע על פני 29 דונם. מלבד מגורים, התכנית כוללת מבנים ציבוריים רחבים, ביניהם מעונות יום וגני ילדים, בנייה של בתי כנסת חדשים שיחליפו את בתי הכנסת הישנים ושטחים ירוקים נרחבים שיתחברו אל פארק קנדה, במקביל לכביש 461 שמאפשר נגישות גבוהה ברגל, בתחבורה ציבורית וברכב פרטי. כל אלה יוצרים רצף עירוני מלא, שיסייע להקים ולפתח קהילה עירונית חזקה וחסינה שצורכת את כל השירותים שלה קרוב לבית. בשנים האחרונות אור יהודה עוברת תהליך פיתוח, הבא לידי ביטוי בהקמה של שכונות חדשות וכניסתן של אוכלוסיות חדשות לעיר. אנחנו רואים רצון מצד הגורמים בעירייה ובמנהלת לקצר את הזמנים להבשלת פרויקטים מסוג זה ואנו מברכים על כך ומקווים כי זוהי מגמה שתתגבר ותתפרס גם בערים נוספות. אין ספק שאור יהודה היא עיר שמבינה כי התחדשות עירונית הינה המפתח לצמיחה כלכלית וחברתית, רואים זאת במספר רב של פרויקטים בשכונת קריית גיורא ובעיר כולה".

דניאלה פז ארז, מנכ"לית ובעלים אורבן דשבורד ופז כלכלה והנדסה, סיכמה את האירוע כאשר הציגה את הפלטפורמה החדשה שעתידה לדבריה לעשות מהפכה בתחום התכנון בתחומי הבנייה, כפי שאנחנו מכירים אותו היום: "תהליכי בדיקת היתכנות ותכנון מוקדם נמשכים שבועות ואף חודשים בשל עבודה ליניארית ותלות באנשי מקצוע חיצוניים, מה שמוביל לבזבוז משאבים יקרים, עיכובים משמעותיים, חוסר גמישות בתהליך וחוסר יכולת לבצע שינויים בזמן אמת. כל אלו פוגעים ברווחיות הפרויקט ואפילו מעמידים אותו בסיכון. אורבן דשבורד (Urban Dashboard) הינה פלטפורמת SaaS מתקדמת, המיועדת ליזמים, מתכננים ורשויות מקומיות. השימוש בפלטפורמה מאפשר תכנון תלת-ממדי פרמטרי על סביבת מידע גיאוגרפית (GIS) עשירה, תוך הצגת ניתוחים ותובנות מיידיים. בנוסף, הפלטפורמה מאפשרת גם קבלת תובנות כלכליות, פרוגרמתיות, תחבורתיות וסביבתיות, תוך כדי תכנון - בדומה לשימוש במודל BIM. אני מאמינה כי לא ירחק היום שבו לא נבין איך קידמנו פרויקטים בהתחדשות עירונית ללא שימוש במודל בשלב הבדיקה הראשונית והתכנון".