נתונים מרתיחים שעולים ממחקר חדש של מרכז אדוה שופכים אור על משבר הדיור בישראל וחושפים כי למרות שבשנים האחרונות הכנסות המדינה מנדל"ן שוברות שיאים חדשים, ההשקעה הממשלתית בתחום הדיור ממשיכה להישחק. לאן הולך כל הכסף? את זה אתם כבר יודעים.
נתוני המחקר ממחישים זינוק חסר תקדים בשיעורי ההכנסות מאז שנת 2010. הכנסות אלו, שמגיעות ממגוון מקורות כמו מכירת קרקעות, מיסי רכישה והשקעות פרטיות, שוברות שיאים חדשים משנה לשנה ומעלות שאלות קשות על הכיוונים שבהם מתבצעת ההשקעה הכספית, כאשר מחירי הדיור ממשיכים לעלות והאוכלוסייה הצעירה והעובדת בישראל מתקשה למצוא פתרונות נגישים לדיור. כאמור, ההשקעה הממשלתית בשוק הדיור בישראל נותרה מצומצמת, דבר שמוביל לתחושת תסכול בקרב האזרחים.
אלו הם עיקרי הדוח, תתכוננו להתעצבן:
זינוק דרמטי בהכנסות המדינה מנדל"ן
בשנת 2023 הסכתמו הכנסות המדינה ממיסי נדל"ן ב-14.5 מיליארד שקל, וזאת לאחר שיא של 26.4 מיליארד שקל שנרשם בשנת 2022, פי חמישה ביחס לשנת 2010. בשנים 2023-2021 הצטברו ההכנסות ממיסי נדל"ן לסכום עתק של 53.5 מיליארד שקל.
העברות מרשות מקרקעי ישראל: בשנים האחרונות חלה עלייה גם בסכומים שמעבירה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למדינה עבור חלקה כבעלים של קרקע המדינה וקרקע רשות הפיתוח. בשנת 2023 העבירה רמ"י למדינה 7.8 מיליארד שקל, לאחר שיא של 18.7 מיליארד שקל בשנת 2022. בשנים 2023-2021, העבירה רמ"י למדינה סכום מצטבר של 42 מיליארד שקל.
שחיקה מתמשכת בסיוע הממשלתי לדיור
בשנת 2023 הגיעה ההוצאה בסעיף הסיוע בשכר דירה לסכום שיא של 2.5 מיליארד שקל, כ-36% מסך תקציב הבינוי והשיכון בשנה זו. בהצעת התקציב לשנים 2025-2024 מתוקצב סעיף הסיוע בשכר דירה על סכומים של 2.2 ו-2.3 מיליארד שקל, בהתאמה.
אלא, שעל אף הגידול המתמשך בסך ההוצאה בסעיף הסיוע בשכר דירה, סכומי הסיוע למשק בית מוסיפים להישחק ואינם מעודכנים ביחס לעלייה במחירי השכירות. חלקו של הסיוע הממוצע מתוך שכר הדירה החודשי ירד מ-27.1% בשנת 2002 ל-23.3% בשנת 2012. למרות התאוששות מסוימת בשנת 2022, אז עלה הסיוע הממוצע ל-24.7% משכר הדירה הממוצע, בשנת 2024 נשחקו שוב סכומי הסיוע, ועמדו על סכום ממוצע של כ-1,115 שקל למשק בית, 24.2% משכר דירה ממוצע.
הזנחת הדיור הציבורי נמשכת
מלאי הדיור הציבורי הולך ומצטמצם והגיע בשנת 2023 ל-48 אלף בלבד. זמן ההמתנה לדירה ציבורית עלה בשנת 2023 ל-35 חודשים בממוצע ברחבי הארץ, ול-40 חודשים באזור המרכז.
בשנת 2023 נרשמה עלייה בהוצאה בפועל נטו בתקציב הדיור הציבורי, שהגיעה לסכום של כ-742 מיליון שקל. גידול זה נבע בעיקר מעלייה בתקציב שהושקע ברכש דירות ובתקציב המופנה לתחזוקה. עם זאת, סכומים אלו מוסיפים להיות נמוכים מאוד ביחס לצורך ולפער התקציבי שנוצר לאורך השנים. זאת ועוד, בהצעת התקציב לשנים 2025-2024 חוזר תקציב הדיור הציבורי לרמה נמוכה יחסית, ועומד על כ-321 מיליון שקל בשנת 2024 וכ-304 מיליון שקל בשנת 2025.
תחזוקת הדירות הציבוריות נמצאת במצב לקוי בשל תקצוב חסר. בעוד שהתקציב הנדרש נאמד בכ-400 מיליון שקל בשנה לפחות, הביצוע בפועל בעשור האחרון נע בין כ-93 לכ-224 מיליון שקל בלבד. בשנת 2024 תוקצב סעיף זה ב-140 מיליון שקל בלבד.
בשנים 2020-2015 הייתה "מחיר למשתכן" תוכנית הסיוע העיקרית של הממשלה לסיוע ברכישת דירה. תוכנית זו ודומותיה, מבוססות על נכונות המדינה לוותר על הכנסות מקרקע, ולא על הגדלת ההשקעה התקציבית.
סך אובדן ההכנסות כתוצאה מההנחה בקרקע במסגרת תוכניות אלו הוערכה על-ידי החשב הכללי בסכום מצטבר של כ-27 מיליארד שקל, מהם כ-7.5 מיליארד שקל במסגרת "מחיר למשתכן" בשנים 2015-2020, כ-3 מיליארד שקל במסגרת "מחיר מופחת", ועוד כ-16.5 מיליארד שקל אובדן הכנסות מקרקע בגין תוכנית "מחיר מטרה", מתוכן 11 מיליארד שקל בשנת 2023 לבדה.
היקף ההנחה המוגבל הנכלל בתוכניות, לצד העלייה החדה במחירי הדיור שהתרחשה בשני העשורים האחרונים, הפך תוכניות אלו למוגבלות למדי במידת הסיוע שהן העמידו לציבור הרחב לרכישת דירה, במיוחד לאוכלוסייה הנמנית על העשירונים הנמוכים.
בכל הנוגע להשקעה תקציבית ישירה בסיוע ברכישת דירה, תקציב המשכנתאות המסובסדות ירד בצורה דרמטית מ-7 מיליארד שקל בשנות ה-2000 לכ-634 מיליון ₪ בלבד בשנת 2023.
"אנו עדים להמשך הדריסה של השכבות החלשות בישראל"
ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה: "הנתונים שעולים מהמסמך מדגישים את הצורך הדחוף בהשקעה משמעותית בהרחבת מלאי הדיור הציבורי ובשיפור תנאי התחזוקה, ובחידוש מנגנוני הסיוע בשכר דירה ורכישת דירה, על מנת להתמודד עם הקושי ההולך וגובר של שכבות אוכלוסייה רחבות בהשגת קורת גג יציבה".
דני גיגי, יו"ר פורום הדיור הציבורי: "אנו עדים להמשך הדריסה של השכבות החלשות וחיסול מוסד הדיור הציבורי. הממשלה מפרה שוב ושוב את החוזה שלה עם אזרחי המדינה כשהיא מסרבת לקחת על עצמה את האחריות לזכות הבסיסית לקורת גג, ואינה מוכנה להקצות אפילו את מינימום התקציב על מנת לייצר פתרונות דיור לאוכלוסיות המוחלשות. אחרי שביטלו את חוק דייר ממשיך ואת חוק הדיור הציבורי וגזלו את הזכויות של הדיירים הקיימים, עכשיו הכריזו מלחמה גם כנגד הממתינים בתור וחסרי הבית בדורות הבאים. האחריות על עשרות אלפי משפחות שיתדרדרו לעוני מוטלת על כתפי הממשלה, שמפקירה את אזרחי המדינה לכוחות שוק אכזריים".