הסוף לפרוטקשן בענף הבנייה? משרד המשפטים מעלה הילוך במאבק

תופעת הפרוטקשן (גביית דמי חסות) בענף הבנייה עומדת לא פעם במרכז תשומת הלב הציבורית, ומטילה צל כבד על הענף. פרשת "מגדל העיר", שנידונה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, מציגה התקדמות משמעותית בהתמודדות עם התופעה בישראל.

לפי פסק הדין שפורסם לציבור, בשנים 2016-2022 החזיקה חברת "ספיישל סקיוריטי בע"מ", שבראשה עומד שמעון נקש, ברישיון לפעול כגוף שמירה ואבטחה. בשנת 2022, בעקבות חקירה מקיפה של גורמי אכיפה, עלה חשד כבד כי החברה הייתה מעורבת בפעילות פלילית הקשורה לגביית דמי חסות באתרי בנייה ברחבי הארץ. לפי ממצאי הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, החברה העסיקה "ראיסים" - אנשי שטח שהיו אחראים על גביית דמי חסות מקבלנים, תוך שימוש במנגנון כספי שסיפקה החברה עצמה.

חקירה משטרתית העלתה כי בין ה"ראיסים" שהועסקו על ידי החברה נמנו גורמים עברייניים, לרבות מי ששימש, לכאורה, כאחראי ביטחון ללא רישיון מתאים, ו"עובד" נוסף ב"חברת השמירה" שהורשע בעבירות חמורות של סחיטה באיומים, היזק בזדון ועבירות נוספות.

בעקבות הממצאים, זומנו שמעון נקש וחברת "ספיישל סקיוריטי" לשימוע בוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה. בדיון שהתקיים בינואר 2023, טענו נקש ועורכי דינו כי אין להם כל קשר לפעילות הפלילית של העובדים וכי מדובר במעשים שהתבצעו מאחורי גבם. אולם, הוועדה קבעה כי טענות אלו אינן מספקות וכי הראיות מצביעות על התנהלות שיטתית של החברה שאפשרה פעילות עבריינית.

במרץ 2024 התקבלה החלטת הוועדה שלא לחדש את רישיון החברה ושל נקש. בהחלטה זו הודגש כי החברה הפרה את הוראות החוק בכך שאפשרה העסקת שומרים ללא רישיון ונתנה כיסוי חשבונאי לפעילות בלתי חוקית.

נקש והחברה ערערו על החלטת הוועדה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה כי מדובר בהחלטה לא סבירה שניתנה על בסיס ראיות שאינן קבילות או מספיקות. עורכי דינם טענו לפגיעה בזכות הטיעון שלהם וציינו כי החומרים שעליהם התבססה ההחלטה לא הועברו לעיונם במלואם.

בפסק הדין דחה השופט אביגדור דורות את הערעור. הוא קבע כי הוועדה פעלה בגבולות סמכותה, בהתבסס על תשתית עובדתית רחבה שהצביעה על מעורבות החברה בפעילות שסיכנה את ביטחון הציבור. השופט הדגיש כי הוועדה הביאה בחשבון את הפגיעה האפשרית בחופש העיסוק של המערערים, אך מצאה כי שיקולי ביטחון הציבור גוברים.

הדגשים שעלו מפסק הדין:

• התנהלות החברה: השופט ציין כי עדויות וראיות שנמסרו לוועדה הצביעו על כך שהחברה שימשה פלטפורמה לכיסוי פעילות עבריינית, תוך עצימת עין מצד מנהליה.

• שיקולי ביטחון הציבור: פסק הדין התייחס לחשיבות שמירה על הביטחון הציבורי בענף השמירה, שדורש אמינות והקפדה על כללי הרישוי.

• אכיפה כגורם מרתיע: השופט התייחס לחשיבות האכיפה בהקשר לתופעת גביית דמי החסות וציין כי על המדינה למנוע ניצול לרעה של רישיונות השמירה לפעילות פלילית.

פרשת "מגדל העיר" חושפת את עומק הבעיות בענף השמירה והבנייה, שבו תופעות כמו פרוטקשן הפכו למכת מדינה. בעוד חברות רבות פועלות כחוק, מקרים כמו זה של "ספיישל סקיוריטי" פוגעים באמון הציבור בענף כולו. מעבר לכך, הם מדגישים את הצורך ברגולציה מחמירה ובאכיפה נחושה על כל שרשרת האספקה בענף.

תופעת גביית דמי החסות, שהייתה בעבר נפוצה בעיקר בפריפריה, הולכת ומתרחבת גם למרכזי הערים הגדולות. המעורבות של חברות שמירה בתופעה זו מייצרת חזית חוקית לפעילות בלתי חוקית, ומקשה על רשויות האכיפה לזהות ולעצור את הגורמים העברייניים.

הפתרון לתופעת הפרוטקשן דורש פעולה משולבת של חקיקה, פיקוח ואכיפה. פסק הדין בפרשת "מגדל העיר" מבהיר כי בתי המשפט תומכים במאמצים להגביר את הפיקוח על חברות השמירה ולהבטיח כי כל חריגה מהחוק תטופל בחומרה.