תוחלת החיים בישראל ממשיכה לטפס לשיאים חדשים, כאשר התחזיות הנוכחיות מציגות כי עד שנת 2045 יחיו בישראל יותר משני מיליון אזרחים ותיקים, כשתוחלת החיים צפויה להגיע ל-88.7 שנים לגברים ו-94.9 שנים לנשים עד 2059. עם זאת, מאחורי המספרים מסתתר פער מטריד: מחקר חדש חושף כי 3% בלבד מהאזרחים הוותיקים בוחרים כיום באפשרות הדיור המוגן.
מדוע זה כך ומה ניתן לעשות אחרת? כנס ראשון מסוגו - "מעבירים את הגחלת מדור לדור", שהתקיים ביוזמת מועדון המנכ"לים של נדל"ן מדיה בשיתוף עם לאומי למשכנתאות - נועד לבחון את האתגרים וההזדמנויות בתחום הדיור המוגן בישראל, על מנת לחשוף את הצרכים וההיערכות הנדרשת כדי לייצר נקודת מפנה לעתיד טוב יותר עבור בני הגיל השלישי בישראל.
הכנס, שנערך ב-25 בדצמבר בבית ציוני אמריקה שבתל אביב בהנחיית פרשן הנדל"ן עופר פטרסבורג, אירח על במה אחת בכירים ובעלי תפקידים חשובים, וביניהם: שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף; רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון; רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים; יהושע שפונדר, בעלים ומייסד רשת הדיור המוגן 'פרוטיאה'; יורם בן פורת, מנכ"ל ישראל קנדה דיור מוגן; נתנאל לפידות, מנהל אגף בכיר נכסים וחברות במשרד הבינוי והשיכון; האדריכלית דנית שנהב, שותפה ומייסדת בכנען שנהב אדריכלים ומומחית לדיור מוגן; ד"ר רינה דגני, מתכננת ערים ומנכ"לית גיאוקרטוגרפיה; אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי; לירון כדורי, מנהלת מרכז המשכנתאות בבנק לאומי; ומשה פלדמר, ראש אגף פיתוח עסקי בחטיבת המשכנתאות של בנק לאומי.
בתחילת הכנס הוצגו נתונים מטרידים, המדגישים את הצורך הגובר בדיור מוגן איכותי ברחבי ישראל, כאשר המחסור הנוכחי הוא דרמטי ודורש גלגל הצלה ממשלתי. "הנושא הזה מאוד חשוב ולא מספיק מפותח", פתח עופר פטרסבורג את הכנס. "על כן, החלטנו לפעול לראשונה על מנת להציב את הנושא החשוב הזה במרכז החיים של הנדל"ן הישראלי. בשלוש השעות הקרובות נדבר על האתגרים בתחום ונציע פתרונות למען עתיד טוב יותר עבור כולנו, מדובר במשימת נדל"ן חברתית-לאומית. אנחנו נמצאים במצב שבו לצערנו רק 4% מבני השישים ומעלה בישראל יכולים להרשות לעצמם דיור מוגן איכותי, כשהסיבה היא בעיקר כלכלית. אחת המטרות שלנו בכנס הזה היא לקדם דיור מוגן איכותי גם למעמד הביניים, כדי שאיכות חיים בגיל השלישי לא תהיה זכות לעשירים בלבד", הוסיף פטרסבורג.
"זו רק ההתחלה ממה שנחווה כאן בשנת 2025"
לאחר קבלת פנים ומינגלינג, החלק המקצועי של האירוע נפתח על ידי אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, אשר הציג תמונת מצב עדכנית ומרתקת של שוק הנדל"ן והמשכנתאות בישראל. יוניסי הפתיע את הקהל בהצהרה כי "שוק הנדל"ן הישראלי נמצא בנקודת רתיחה. מדובר פה בלא פחות מנס".
לדבריו, "האתגרים מאז 2022, כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה, רצף העלאות הריבית בעולם כולו, הרפורמה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל, היו אמורים לקחת את השוק הזה למקום מאוד צנוע ושמרני, אולם מתחילת השנה אנו חווים גאות בכלל הסקטורים בעולם הנדל"ן, עם ביקושים שלא נראו כאן מאז ימי הקורונה, ואני יכול להכריז בפה מלא - זו רק ההתחלה ממה שנחווה כאן כבר ברבעון הראשון של 2025, ואת זה אנחנו רואים אצלנו בבקשות להלוואות דיור בבנק".
"בנושא הדיור המוגן, בו אני עוסק כבר שנים רבות, בנק לאומי מציע פתרון פיננסי בשם 'משכנתה זהב', המאפשר לזוגות בגיל השלישי ללוות כסף על ביתם ולעבור לדיור מוגן. מדובר במשכנתה הפוכה, כפי שהוגדרה בטיוטת בנק ישראל; כל אדם שיש לו בעלות מלאה על ביתו, זכאי לקבל עליו הלוואה, זה עובד ככה בכל העולם. בנק ישראל עדיין לא יישם את הטיוטה הזאת, אך אנו כבר פועלים במתכונת זו ומפעילים צוות יועצים מיוחד לבני הגיל השלישי", המשיך יוניסי.
"בישראל יש 1.2 מיליון אנשים בני 60+, מתוכם כ-80% בעלי דירה. הלמ"ס מדווח כי בשנת 2023 נבנו רק 17 אלף יחידות דיור מוגן, מספר שאינו מספק כלל. כדי להתמודד עם האתגרים בתחום, יש צורך בתכנית חירום לאומית שתספק פתרונות חמש שנים קדימה, עם יעד של בניית 70 אלף יחידות בשנה. הגיע הזמן לטפל בשוק הזה ולהפסיק להתעלם מהצרכים המשתנים של בני הגיל השלישי בישראל", סיכם יוניסי את דבריו.
"אנחנו נערכים להכפלת אוכלוסיית הגיל השלישי במדינת ישראל"
בהמשך שלב דברי הפתיחה של הכנס, כיבד את האורחים בנוכחותו שר הבינוי והשיכון, הרב יצחק גולדקנופף, שעלה לבמה וסיפק דגשים על תוכנית לאומית המתגבשת בנושא החשוב.
לדבריו, "עתיד הדיור לגיל השלישי בישראל הוא נושא בעל חשיבות רבה. מעבר לדאגה והאחריות החברתית שלנו כלפי הדור המבוגר, הדיור המוגן אינו רק צורך, אלא חובה מוסרית שלנו כחברה כלפי הקשישים. תוחלת החיים נמצאת במגמת עלייה, ואנחנו נערכים להכפלת אוכלוסיית הגיל השלישי במדינת ישראל. מדובר באתגר משמעותי שמחייב אותנו לפעול למתן פתרונות וליצור מערכת שתומכת בדור המבוגר באופן מתמשך ובת-קיימא".
גולדקנופף המשיך: "כיום, בישראל, שליש מהדיור לגיל השלישי מיועד לשוק הפרמיום - דיור מוגן יוקרתי שנבנה באמצעות מכירת קרקעות בתכניות שיווק של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון. עם זאת, אנו לא מסתפקים בזה. זהו רק חלק מהפתרונות; החלק השני, החשוב לא פחות, מתייחס לדיור המיועד לאוכלוסיות שמתקשות להתמודד עם העלויות הגבוהות של דיור מוגן. לשם כך, משרד הבינוי והשיכון פועל להגדלת ההיצע בתחום הדיור הסוציאלי. אנו עובדים עם הסוכנות היהודית לבניית 5,650 יחידות דיור, וכבר קיבלנו כ-2,000 יחידות מתוך הסכם זה. בנוסף, משרד הבינוי והשיכון מפעיל 25,000 יחידות דיור לאוכלוסיית גיל הזהב, הכוללות 14,000 יחידות דיור מוגן ו-11,000 יחידות מקבצי קליטה. פרויקטים אלו נועדו להעניק מענה רחב ומעטפת לאוכלוסיית הגיל השלישי, ואנו פועלים כל הזמן להרחיב את המענה ולהתאימו לצרכים המשתנים של הדור המבוגר. האתגר הבא הוא לספק דיור לגיל השלישי מקרב מעמד הביניים, אוכלוסייה שלא יכולה לעמוד בעלויות הפיקדון והתשלום החודשי הנוכחיים בשוק. כאן אנחנו פועלים בשיתוף פעולה לפיתוח מודל בר קיימא, שיאפשר לאוכלוסיית גיל הזהב ממעמד הביניים ליהנות מפתרונות דיור הולמים".
"ההכפלה הצפויה במספר בני הגיל השלישי בישראל מחייבת אותנו להיות ערוכים. מדובר בכמות עצומה של יחידות דיור שצריך להקים ולהתאים לצרכים המשתנים של האוכלוסייה המבוגרת. זהו אתגר שמחייב שיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים: רמ"י, משרד השיכון, דירה להשכיר, הרשויות המקומיות וגורמים נוספים. החובה שלנו היא להיערך כבר עכשיו ולהתאים את התכניות העתידיות לאוכלוסיית הגיל השלישי בישראל. אני רוצה להדגיש את המחויבות שלנו למען הדור המבוגר. כשר הבינוי והשיכון, אני פועל כל הזמן להבטיח שהדיור לגיל השלישי יהיה לא רק צורך, אלא גם זכות - זכות לחיות בכבוד, באיכות חיים ובקהילה תומכת. אנו לא רק בונים דיור, אלא בונים עתיד טוב יותר לדור המבוגר והצעיר כאחד", סיכם שר הבינוי והשיכון.
פאנל ראשון: האם זה בכלל אפשרי להזדקן היום בכבוד?
הפאנל הראשון של הכנס אירח על הבמה את רומן פרס, ראש עיריית יקנעם; יהושע שפונדר, בעלים ומייסד רשת 'פרוטיאה'; משה פלדמר, ראש אגף פיתוח עסקי בחטיבת המשכנתאות בבנק לאומי; ד"ר רינה דגני, מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה; עו"ד מאיר שטאובר, מנהל אגף שיווק רשות מקרקעי ישראל; נתנאל לפידות, מנהל אגף בכיר נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון;
רומן פרס, ראש עיריית יקנעם, פתח את הפאנל: "התחום הזה מוכר לי מבחינה מקצועית וחשוב לי מאוד. ביקנעם, שבה האוכלוסייה הופכת ליותר ויותר צעירה בשנים האחרונות בעקבות הפרויקטים החדשים, אנו גם רואים מגמה שבה משפחות צעירות מביאות את הוריהם לגור בקרבתן. אנו פועלים לקלוט את האוכלוסייה הזו ולגוון בפעילויות עבורם. בנוסף, אנו עדים לעלייה במספר הקשישים, ויש לנו את הכבוד לשכן בעיר בני 90 ו-100. נכון להיום ביקנעם אין דיור מוגן, אך קיים מקבץ דיור שנותן מענה לכ-150 גמלאים. אנו מקדמים פרויקט דיור מוגן בשיתוף רמ"י, ויש כבר זכיין שלקח על עצמו את הפרויקט, אך הוא מתעכב מטעמי רווחיות. הודעתי לרמ"י שהמיזם הזה חייב להתממש במיקומו הנוכחי. אני חוזר ומדגיש כי עלינו לפעול בשיתוף פעולה עם המגזר העסקי והציבורי כדי לקדם פתרונות לצרכים ההולכים ומתרקמים. בזמן מלחמה, כאשר קשישים גרים בקומות גבוהות ללא מעלית, מדובר בסכנת חיים. חשוב שנעשה כל מה שנדרש כדי לאפשר להם להזדקן בכבוד".
יהושע שפונדר, בעלים ומייסד רשת 'פרוטיאה', המשיך: "לפני למעלה מ-20 שנה נכנסנו לתחום והקמנו שני פרויקטים של דיור מוגן בכפר. כעת, אנו פועלים להקמת שניים נוספים בעיר. הפרויקטים הללו יקרים, ובהתאם רק קהל יעד מסוים יכול להרשות לעצמו לגור בהם. עם זאת, מעל 50% מהגמלאים בישראל משתייכים למעמד הביניים, שאינו יכול לעמוד בעלויות של פרויקטים יוקרתיים. הבעיה היא שאין לו כיום תחלופה ראויה. על כן, אני פונה לכבוד השר: יש פתרון למעמד הביניים. המדינה צריכה להירתם לסייע, כמו בתוכנית "מחיר למשתכן", אך הפעם "מחיר למזדקן". המייסדים של המדינה ראויים לכך שהמדינה תסייע להם להזדקן בכבוד, במקומות ראויים. אני מבין שבמרכזי הערים קשה להקצות קרקע לשם כך, אך בפריפריה העירונית יש מקום לפיתוח דיור מוגן איכותי למעמד הביניים בגיל השלישי. המדינה חייבת לסייע ליזמים עם היתכנות כלכלית לפרויקטים הללו. עם תוכנית עסקית נכונה, ניתן להקים דיור מוגן איכותי בפריפריה שייתן מענה לצורך ההולך ומתרקם".
משה פלדמר, ראש אגף פיתוח עסקי בחטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, הסביר כי: "אפשר לחלק את אוכלוסיית הגיל השלישי לשלוש קבוצות עיקריות: הקבוצה הראשונה כוללת את אלו שמעל גיל 60, שמנהלים חשבון פיננסי רב-דורי, ודואגים להוריהם ולילדיהם במקביל. כאשר הם פורשים לגמלאות, מתחילה הקבוצה השנייה - הם דואגים יותר לעצמם ורוצים לשמור על הרגלי חייהם; הקבוצה השלישית מתחילה ברגע שמגיעים לגיל 75 ומעלה. בשלב זה הצרכים משתנים, והרצון לדאוג בעצמך לאיכות חיים גבוהה הופך קשה יותר, כשיש צורך בעזרה חיצונית; בנק לאומי מזהה את האזרחים הוותיקים כאוכלוסייה הזקוקה להכוונה, ולכן הקים מוקד ייעודי המציע סיוע פיננסי, סדנאות מידע ונגישות ללקוחות מכל הבנקים. 80% מהאוכלוסייה בגיל הזה הם בעלי נכס ללא משכנתה, שיכול לשמש להם כמנוף פיננסי. רובם אינם מודעים לכך שניתן לשעבד את דירתם כדי לממן את המעבר לדיור מוגן, ובכך להרוויח תזרים חודשי מהשכירות מבלי למכור את הבית. כך, אם הם יחליטו אחרי שנה שדיור מוגן לא מתאים להם, הם יכולים לחזור לביתם", מסביר פלדמר.
"השירות הזה, שמוצע בבנק לאומי, נקרא 'משכנתה זהב', והוא הופך לפופולרי יותר ויותר בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז החלה המלחמה. הסיבות לכך הן שתיים: הראשונה היא שהדיור המוגן הופך אטרקטיבי יותר, כאשר בני הגיל השלישי בוחרים לעבור לסביבה תומכת, מקום בו הם יכולים ליהנות מסביבה חברתית וקהילתית, דבר שרבים מהם זקוקים לו במיוחד בתקופה זו של מלחמה מתמשכת. הסיבה השנייה היא ש'משכנתה זהב' מאפשרת להם להמשיך לסייע כלכלית לילדיהם, מה שמעניק ערך מוסף לחיים שלהם".
ד"ר רינה דגני, מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה, הוסיפה: "מחקר של גיאוקרטוגרפיה לכבוד יום הקשיש הבינלאומי מצא כי ישנו מחסור של 2,300 יחידות בבתי דיור מוגן עבור גיל השלישי בעשירונים 6-8, אשר אינם יכולים לעמוד בעלויות הגבוהות של רוב בתי הדיור המוגן בארץ, המיועדים לאוכלוסייה אמידה, ואינם עומדים בקריטריונים של דיור מוגן סוציאלי בסבסוד המדינה. כבר היום יש ביקוש להקמת 5-6 בתי דיור מוגן במרכז הארץ, עם 300 יחידות דיור בכל אחד, בתכנון מיטבי וללא שירותים יוקרתיים, דבר שיקטין את העלויות השוטפות ואת התשלום עבור המגורים".
"באופן כללי, בישראל יש כיום כ-100 בתי דיור מוגן פרטיים, כ-300 בתי אבות ודיור תומך, כ-200 מקבצי דיור, הוסטלים ובתי חולים גריאטריים. אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל מונה כ-1.2 מיליון איש, וצפויה לגדול לכ-2 מיליון איש עד 2040. לפי גיאוקרטוגרפיה, רק 4% מבני 75+ בעשירון 10 ו-16% נוספים בעשירון 9. הביקוש לעשור הקרוב מוערך ב-3-4 בתי דיור מוגן חדשים בשנה. כבר כיום, מעל חצי מיליון קשישים בישראל לא יכולים להרשות לעצמם לגור בבתי דיור מוגן. למרות הכוונה להגדיל את היצע הקרקעות, התכנון מנותק מהביקוש ומהיכולות הכלכליות", מסכמת דגני.
עו"ד מאיר שטאובר, מנהל אגף שיווק רשות מקרקעי ישראל, ציין: "בדצמבר 2023, בסגירת המכרזים שפורסמו לאחר השבעה באוקטובר, נכשלו מעל עשרה מכרזים שפורסמו בתחום הדיור המוגן. לשם כך, נפגשנו עם אגף התכנון של רמ"י כדי לנתח את הכשלים התכנוניים וללמוד מהם לקראת העתיד. חשוב לוודא שהתכנון של הדיור המוגן אכן תואם את הצרכים, ושהייעוד של מגרשים שצבועים לדיור מוגן לא ישתנה. בנוסף, יש לחשוב על דרכים להגדיל את הכדאיות הכלכלית, למשל על ידי שילוב שטחי מסחר. אנו משתפים פעולה עם אגף התכנון כדי לפתח תוכניות עתידיות שיהפכו את הפרויקטים לאטרקטיביים יותר".
נתנאל לפידות, מנהל אגף בכיר נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון: "הפעילות הממשלתית בתחום דיור המוגן מתחלקת לשני סקטורים: המעמד הנמוך ומעמד הביניים. בתחום המעמד הנמוך, אנו פועלים ללא הרף להגדלת ההיצע ולשיפור המוצר עבור האוכלוסייה. בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, אנו פועלים להוספת 6,000 יחידות דיור, אך איננו מתכוונים לעצור כאן. יחד עם חברת עמידר, אנו ממשיכים לפעול להרחבת ההיצע. לדוגמה, יש לנו קרקעות בכרמיאל שאנו בוחנים תכנון מחדש ושינוי ייעוד לדיור מוגן. תוכנית שאושרה באופקים משלבת בין מחלקות סיעודיות לבין עולם הדיור המוגן, ובכך אנו מייעלים את השימוש במתקנים ומספקים שירותים שונים לאזרח הוותיק במקום אחד".
"בתחום המעמד הביניים, אנו פועלים בשני צירים. הראשון הוא ציר התכנון, שבו אנו שואפים לשלב את הפרויקטים במבנה של עירוב שימושים. בעידן הנוכחי, עולם גיל הזהב לא מתמצה במרכזי יום לקשישים, אלא כולל גם מקומות רב-גילאיים המחברים בין הדורות. האוכלוסייה המבוגרת התפתחה ואינה מחפשת רק פעילויות כמו ריתמיקה ומקרמה. אנו מנסים למצוא פתרונות, אך בסופו של דבר נתקלים בקושי בתחום הכלכליות. יש צורך לפתח מודל כלכלי שיאפשר יצירת מוצר עם כדאיות כלכלית, שיביא להנגשה של דיור מוגן למעמד הביניים", מסכם לפידות.
פאנל שני: להגיע לדירת חלומות בגיל הזהב - איך עושים את זה?
הפאנל השני של הכנס אירח על הבמה את אדריכלית דנית שנהב, מכנען שנהב אדריכלים; יורם בן פורת, מנכ"ל ישראל קנדה דיור מוגן; לירון כדורי, מנהלת אגף מרכז חטיבת משכנתאות בנק לאומי; רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים; ורפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון;
האדריכלית דנית שנהב, מכנען שנהב אדריכלים, הרצתה בתחילת הפאנל על האתגרים הבולטים במעבר לדיון מוגן, ועל המהפכה של הדיור המוגן - לכדי 'דיור מגוון'. לדבריה, "בניסיון לתור אחר האתגרים במעבר לדיור המוגן, עולה כי המכשול העיקרי במעבר לדיור מוגן נעוץ בשני גורמים מרכזיים: המחסום הראשון הוא כלכלי. מחסום זה מהווה אתגר משמעותי, שכן דיור מוגן איכותי נשאר נחלתם של בעלי אמצעים בלבד. האתגר מחריף במיוחד בפריפריה, שם ערכי הנדל"ן נמוכים יותר, מה שמקשה על מימון המעבר לדיור מוגן. האתגר שלנו הוא ליצר מסגרות מתאימות לכל אוכלוסיית הגמלאים, אין סיבה שאנשים שעבדו כל חייהם והפרישו לפנסיה לא יוכלו להרשות לעצמם לגור בדיור מוגן. המחסום השני הוא תודעתי, המתבטא ברתיעה של חלק מהגמלאים מסביבת מגורים המזוהה עם הזדקנות. קשה מאד להחליט לעזוב מקום, שהיה הבית במשך רוב החיים, עם זיכרונות של חיים שלמים. מדינת ישראל מעודדת כיום את מודל ההזדקנות בקהילה. אולם לצערנו, הערים שלנו רחוקות מאד מלהיות נגישות וידידותיות גיל. קשה לאנשים מבוגרים להגיע לפעילויות שהעיר מציעה להם, לנוע ברחובות סואנים ומדרכות צפופות, לעלות לקומות גבוהות בלי מעלית. להזדקן בבית קשה עוד יותר בעתות מלחמה או מגפה כפי שראינו בקורונה ובמלחמת חרבות ברזל שבה גמלאים רבים סבלו מבדידות, חוסר מעש, ישיבה מול הטלוויזיה וחרדה מהמצב".
שנהב ממשיכה בנוגע לתכנון הדור הבא של הדיור המוגן, כחלק מפרויקטים מלאי חיים של עירוב שימושים: "בתכנון האורבני כיום, משולבים מתחמי הדיור המוגן במרחבים של עירוב שימושים. בנייה בעירוב שימושים מאפשרת לגמלאים לצאת ולהנות ממה שיש לסביבה הקרובה להציע. דיור מוגן בסמוך לפארק, אזורי קניות, מסעדות, בתי קפה ומתחמי תרבות מאפשר גם להקטין את השטחים המשותפים בתוך המבנה דבר המצמצם עלויות וגם מייצר אטרקטיביות גבוהה כשבקומת הקרקע יכולים הגמלאים להמשיך להיות חלק מחיי העיר, להסתובב בקניון, לרדת לבית הקפה או ללכת בטיילת, לפגוש אנשים מכל הגילאים להנאתם. במקביל, מודל מתקדם יותר שאותו כבר רואים בחו"ל, הוא למעשה צעד נוסף קדימה בהזדקנות בסביבה מעורבת גיל ובשילוב בין דורי. הכוונה לבנית מתחמי מגורים מעורבים: יחידות דיור למבוגרים לצד דירות לצעירים, בצמידות לשטחים משותפים המשמשים את כולם. על מנת למשוך צעירים לגור במתחמים האלו, מציעים לצעירים דירות בשכירות מוזלת ושימוש בשטחים המשותפים. המפגש בין צעירים ומבוגרים יוצר אינטראקציה טבעית בין הדיירים. הצעירים מביאים עמם רוח רעננה של חדשנות וטכנולוגיה, בעוד המבוגרים תורמים מניסיון החיים העשיר שלהם, מה שמוביל להפריה הדדית ולהעשרת החיים הקהילתיים. שילוב זה מפחית את תחושת הבדידות, מעודד אורח חיים פעיל ומוביל להפחתת עלויות התחזוקה והניהול. כך נוצרת קהילה חיה ונושמת, המשלבת את היתרונות של כל הגילים ומייצרת מודל חדש של חיים עירוניים מכילים ומקיימים".
שנהב מסכמת ואומרת כי "המעבר ל-'דיור מגוון' מסמן שינוי חברתי עמוק - הכרה בכך שהזדקנות מיטבית מתרחשת בסביבה מגוונת ופעילה, המשלבת את כל הגילים בדרך טבעית, יצירתית ותומכת חברתית".
יורם בן פורת, מנכ"ל ישראל קנדה דיור מוגן, המשיך את הפאנל השני: "קודם כל, ליזמים יש להקשיב לד"ר רינה דגני ולהבין את הביקוש האדיר לפרויקטים בתחום הדיור המוגן. המדינה פועלת לעבר הכיוון הזה באופן מואץ. בתחום המיסוי, אני שומע על יוזמות כמו חיסכון לכל ילד, ואני תוהה מדוע מתמקדים רק בעתיד ולא מסתכלים גם על ה"עבר". אילו היו מאפשרים הטבות מס שמקדמות גם חיסכון חודשי קטן לגיל השלישי, זה היה יכול לשפר את המצב. אני מציע שהמדינה תוסיף לחיסכון לכל ילד גם חיסכון לכל קשיש שיהיה פטור ממע"מ".
"אנשים המתגוררים בדיור מוגן נהנים מתוחלת חיים גבוהה יותר. אני שואל לפעמים את הדיירים בפרויקטים שלנו על תחושותיהם: "מה אתה מרגיש כשאתה נכנס לכאן?" רבים מהם עונים: "ברגע שאני נכנס, אני שוקל מחצית ממה ששקלתי קודם. אין עלי נטל, הכל עליכם, ואני רק נהנה". המיסוי הוא צו השעה למען העתיד שלנו. בקשר ליזמים שאומרים שדיור מוגן אינו כלכלי, חשוב לי להגיד שאני רואה את הדיור המוגן כחלק בלתי נפרד מההצלחה של הקבוצה. כשהצטרפתי אליהם לפני כשנתיים, רכשנו את נווה אביב בכפר שמריהו - בית קטן, אינטימי ויוקרתי, ששטחו עשרה דונם. הוא מכיל מאה דירות, רובן צמודות קרקע. אנו צפויים לסיים את הבנייה בעוד חודש וחצי, ולקראת סיום הרבעון הראשון של 2025 נבצע פתיחה מרשימה. מדובר בקצה היוקרה של הדיור המוגן, ואנו נמשיך לחפש הזדמנויות נוספות בשוק הזה".
לירון כדורי, מנהלת אגף מרכז חטיבת משכנתאות בנק לאומי, הוסיפה על הנושא הכלכלי במעבר לדיור המוגן: "אנחנו בבנק לאומי מציעים פתרון מותאם לגיל השלישי, המאפשר להם להשתמש בנכס הקיים שלהם לכל צורך. בתחום הדיור המוגן, הנושא הפסיכולוגי הוא לא רק השאלה האם לעבור למקום המיועד לגיל השלישי, אלא גם האם יש בכוחם לעשות את הצעד הזה, אשר אינו פשוט. עד היום, הצעד הזה לרוב כולל את מכירת הנכס הקיים כדי לממן את המעבר. כיום, אנו יודעים להציע ללקוחות אפשרות למשכן את הנכס שלהם עד גובה של 50%, זהו סכום משמעותי. אפשרות זו מאפשרת להם לשמור על הנכס, ולבוא ולנסות את המעבר לדיור מוגן מבלי להיאלץ למכור את הבית. במקביל, הם יכולים להשכיר את הדירה ולקבל הכנסה נוספת. הפתרון הזה מאפשר ללקוחות לעשות צעדים שבעבר חששו מהם. כמובן שהילדים ובני המשפחה הם חלק בלתי נפרד מהתהליך, ולכן אנו מקפידים על שקיפות לאורך כל הדרך, כדי לוודא שכולם מבינים ומודעים למה שהם נכנסים אליו. ליורשים יש את האפשרות למכור את הנכס בעתיד, או להמשיך ולשלם את ההלוואה כפי שסוכמה מראש, וכך לשמור על הנכס המשפחתי. אנו מתאימים לכל לקוח את הפתרון המושלם שענה על צרכיו האישיים".
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "זה אולי נשמע מצחיק, אבל עד לפני 15 שנה גבעתיים הייתה למעשה מתחם דיור מוגן גדול אחד, כעיר המבוגרת בישראל במשך שנים רבות. מאז, העיר עברה מהפך משמעותי והפכה לאחת הערים הצעירות בישראל, לפי נתוני הלמ"ס, כאשר רבים מהמבוגרים בוחרים גם הם להישאר בעיר. כיום, יש לנו מספר פרויקטים של דיור מוגן, וביניהם הדיור המוגן הגבוה בישראל, המתפרש על פני 35 קומות. בנוסף, ישנו רצון מצד קבוצת עזריאלי לבנות פרויקט דיור מוגן בסמוך לקניון גבעתיים. חשוב לי לציין כי ישנו דפוס פסיכולוגי-סוציולוגי בציבור, המייחס לבני הגיל השלישי מאפיינים אחידים, אך זה לא מדויק. לכל אדם באוכלוסייה זו יש צרכים שונים, ויש צורך לתכנן בהתאם. בנוסף, מגורים בגבעתיים מציעים יתרונות רבים עבור הגיל השלישי: הקרבה בכל חלקי העיר למוקדי עניין מרכזיים, תחבורה ציבורית איכותית שהולכת ונהיית נגישה יותר, מסעדות ובתי קפה בסביבה של פרויקטי המגורים ועוד. משמח אותי לראות שבעבר אנשים שהתלוננו על הרעש של בתי הקפה מתחת לבית, כיום מביעים תודה על כך שיש להם מה לעשות במרחק הליכה מהבית. העיר גבעתיים תמשיך לדאוג לבני הגיל השלישי, כפי שעשתה עד כה".
רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, סיכם את הכנס כשהוא מתאר את התהליך המשמעותי בהתפתחות תחום הדיור המוגן בישראל: "לפני עשרים שנה, כאשר חיפשתי עם ההורים דיור מוגן, הגעתי לאחוזת בית הכרם בירושלים. רצינו להירשם, אך המחיר היה כמובן גבוה מאוד, וזה היה רק החסם הראשון. כששאלנו מתי ניתן להיכנס, נמסר לנו שיש רשימת המתנה של שנה. הייתי בהלם מההיצע המועט בתחום. מאז, בתפקידי הנוכחי, קידמתי עשרות אלפי יחידות דיור בתחום הדיור המוגן ופתרונות בקהילה. בכל שכונה חדשה שהמדינה בונה כיום, יש גם שטחים המיועדים לדיור מוגן. במסגרת סל הפתרונות לגיל השלישי, הוספנו הנחיה להקמת דיוריות - יחידות דיור צמודות לדירה בבנייה רוויה, המאפשרות מגורים של מטפל צמוד. נכון לעכשיו, יש כבר 13 אלף דיוריות בתוכניות בנייה".
"הנחינו את הוועדות המחוזיות לספק תמהיל של דיור בקהילה, הכולל דירות קטנות במרכזי הערים ודיוריות כאמור. אני מאמין שלא כל אדם בגיל השלישי רוצה בדיוק את אותו הפתרון, ולכן יש מגוון רחב של אפשרויות: בכפרים, על הים ובמרכזי הערים. בשכונות החדשות, לעיתים קרובות הורים מגיעים אחרי הילדים, ולכן חשוב לספק פתרונות דיור גם לאוכלוסייה המבוגרת. חשוב לציין כי דיור מוגן אינו נבנה בשלבים הראשונים של הקמת השכונה החדשה, שכן האוכלוסייה הזו זקוקה לשכונה מפותחת עם מרכזי מסחר ושירותים בקרבת מקום. בכל מקרה, החלטנו באופן גורף שלא לאשר שינוי ייעוד קרקע לדיור מוגן, כדי למנוע מצב שבו נזדקק לשטחים למטרה זו בעתיד ואלו לא יהיו זמינים".
"מעניין לראות את השינוי הדרמטי שחל ב-20 השנים האחרונות, כאשר כיום דיור מוגן הוא מוצר מבוקש שנכנס לסדר היום ותרבות הדיור של מדינת ישראל. נשמח להיפגש עם קבלנים כדי לשמוע את הקולות והצרכים שעולים מהשטח", סיכם אלמליח.