ענף הבנייה בישראל מהווה מרכיב מרכזי בהתפתחות הכלכלה והחברה. עם זאת, בשל אופיו של התחום וההיקפים הכספיים הגבוהים שבו, הוא עלול להפוך מוקד לפעילות בלתי תקינה ואף עבריינית. התיקון החדש לחוק רישום הקבלנים, שאושר לפני מספר ימים במליאת הכנסת באופן סופי, נועד להתמודד בדיוק עם אתגר זה ולהרחיק מהענף את מי שעלול להזיק לו ולציבור הרחב.
מעורבות של גורמים עברייניים בענף מובילה לעיתים לתוצאות חמורות ובהן השתלטות על מכרזי מדינה, הוצאת קבלנים נורמטיביים מאתרי הבנייה, ביצוע עבודות הנדסה בנאיות תוך כשלים הנדסיים חמורים והפרות של הוראות הבטיחות המסכנות חיי אדם באתר ובסביבה. מעבר לכך, ישנה גם פגיעה כלכלית נרחבת הנובעת מעבירות נלוות כגון העלמות מיסים, תיאום מחירים וכו'.
התיקון לחוק בהובלה של שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף ומנכ"ל המשרד יהודה מורגנשטרן, כלל הוספה של סעיף מהותי הקובע כי קבלן המעורב במעשים העלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה מהותית בענף הבנייה, לא יהיה זכאי לרישום בפנקס הקבלנים. בנוסף, אם קבלן כזה כבר רשום - רישומו יבוטל בהתאם לסדר פעולות כפי שנקבעו בחקיקה. לצד החמרת האכיפה, התיקון מגדיר הנחיות מפורטות לבניית שיקול הדעת של רשם הקבלנים בבואו לפעול מול קבלן או מועמד לרישום כקבלן, מה שמבטיח איזון הוגן וראוי בהחלטות מסוג זה.
כך יקדם החוק את פעילות האכיפה בענף
תיקון זה הוא מהלך קריטי במאבק לשמירה על ענף הבנייה בישראל, רמת המקצועיות והבטיחות שבו, מיגור השפעות שליליות מצד גורמי פשיעה וחיזוק אמון הציבור במערכת. פעילות האכיפה מול אותם קבלנים אשר פוגעים בשלום הציבור ובענף, מתבססת על חמישה קריטריונים מרכזיים:
1. חומרת המעשים: בחינה מעמיקה של טיב וחומרת המעשים והאם מדובר במעשים שוליים או בפעילות מהותית להם השפעה רחבה על הענף;
2. זיקה לענף הבנייה: בדיקה אם המעשים קשורים ישירות לפעילות הקבלן בענף או לעיסוקו בעבודות הנדסה בנאיות;
3. השפעות עברייניות: ניתוח המעורבות של גורמי פשיעה והאם הקבלן פעל מרצונו או תחת כפייה;
4. חלוף הזמן: בחינת פרק הזמן שחלף מאז ביצוע המעשים המיוחסים לקבלן, תוך התחשבות בשיקום מקצועי ובהתנהלות תקינה מאז;
5. היקף המעשים: הבחנה בין מקרה נקודתי, חד-פעמי או בעל השפעה מוגבלת, לבין הפרות שיטתיות, רחבות היקף ומתמשכות לאורך זמן. ככל שהיקף המעשים רחב יותר, כך מתגברת ההצדקה לנקיטת צעדים משמעותיים יותר, כמו ביטול רישומו של הקבלן בפנקס הקבלנים.
מנגנון זה מאפשר לרשם להבחין בין טעויות נקודתיות לבין התנהלות שיטתית בעייתית, תוך שמירה על הליך הוגן ומאוזן.
עברייניים פוגעים לא רק באיכות הבנייה, אלא גם באמון הציבור במערכת
התיקון קודם בהתאם לשתי מטרות מרכזיות והן חיזוק אמון הציבור וחיזוק התחרות בענף. מעורבותם של גורמים עברייניים פוגעת לא רק באיכות הבנייה, אלא גם באמון הציבור במערכת כולה. כאשר הציבור שומע על גורמים עבריינים שפועלים כקבלנים רשומים וזוכים במכרזי מדינה, תוך שהם פועלים בניגוד לחוק, הביטחון בקבלנים ובענף מתערער. תיקון החוק נועד להחזיר את האמון דרך יצירת מערכת אכיפה חזקה ומניעת פעילות זו של אותם גורמים עבריינים.
עוד נציין שכיום, קבלנים ישרים מתקשים להתמודד עם גורמים עברייניים המשתמשים בדרכים לא חוקיות להשגת עבודות בענף הבנייה. החוק מבטל יתרונות לא הוגנים אלו ומבטיח "מגרש משחקים" שוויוני לכל הרשומים בפנקס הקבלנים, ובכך צפוי להגביר את התחרות בענף.
תיקון חוק רישום קבלנים הוא צעד מאוזן והכרחי, שמטרתו לשמור על ענף הבנייה תוך חיזוק אמון הציבור ולהבטיח תנאי תחרות הוגנים. התיקון מדגיש את המחויבות של המחוקק, הממשלה ומשרד הבינוי והשיכון לענף ומסמן לשוק שפעילות עבריינית לא יכולה להיות דבר שבשגרה. התיקון מחזק את הענף, ישפר את איכות הבנייה, יעודד צמיחה כלכלית, ומניח תשתית איתנה להסדרת פעילות חוקית ובטוחה באתרי הבנייה.