תוחלת החיים בישראל ממשיכה לטפס לשיאים חדשים והתחזיות מרשימות: עד 2045 יחיו בישראל יותר משני מיליון אזרחים ותיקים, כשתוחלת החיים צפויה להגיע ל-88.7 שנים לגברים ו-94.9 שנים לנשים עד 2059.
עם זאת, מאחורי המספרים מסתתר פער מטריד, כאשר מחקר חדש בנושא דיור מוגן חושף כי 3% בלבד מהאזרחים הוותיקים בוחרים כיום באפשרות הדיור המוגן.
המחקר המלא יוצג על ידי אדריכלית דנית שנהב, מומחית בתכנון דיור מוגן בישראל, שותפה במשרד כנען-שנהב אדריכלים, בכנס מועדון המנכ"לים של נדל"ן מדיה, "מעבירים את הגחלת מדור לדור - דיור מוגן זה MUST", ביום רביעי הקרוב (25.12) בין השעות 9:00-12:00 בבית ציוני אמריקה בתל אביב.
האירוע יועבר כאן בוואלה נדל"ן בשידור חי.
מה הם האתגרים הבולטים במעבר לדיור מוגן?
בניסיון לתור אחר האתגרים במעבר לדיור המוגן, עולה כי המכשול העיקרי במעבר לדיור מוגן נעוץ בשני גורמים מרכזיים.
המחסום הראשון הוא כלכלי המהווה אתגר משמעותי, שכן דיור מוגן איכותי נשאר נחלתם של בעלי אמצעים בלבד. האתגר מחריף במיוחד בפריפריה, שם ערכי הנדל"ן נמוכים יותר, מה שמקשה על מימון המעבר לדיור מוגן. האתגר שלנו הוא ליצר מסגרות מתאימות לכל אוכלוסיית הגמלאים, אין סיבה שאנשים שעבדו כל חייהם והפרישו לפנסיה לא יוכלו להרשות לעצמם לגור בדיור מוגן.
המחסום השני הוא תודעתי, המתבטא ברתיעה של חלק מהגמלאים מסביבת מגורים המזוהה עם הזדקנות. קשה מאד להחליט לעזוב מקום, שהיה הבית במשך רוב החיים, עם זיכרונות של חיים שלמים. מדינת ישראל מעודדת כיום את מודל ההזדקנות בקהילה. אולם לצערנו, הערים שלנו רחוקות מאד מלהיות נגישות וידידותיות גיל. קשה לאנשים מבוגרים להגיע לפעילויות שהעיר מציעה להם, לנוע ברחובות סואנים ומדרכות צפופות, לעלות לקומות גבוהות בלי מעלית. להזדקן בבית קשה עוד יותר בעתות מלחמה או מגפה כפי שראינו בקורונה ובמלחמת חרבות ברזל שבה גמלאים רבים סבלו מבדידות, חוסר מעש, ישיבה מול הטלוויזיה וחרדה מהמצב.
הדור הבא: דיור מוגן בעירוב שימושים
בתכנון האורבני כיום, משולבים מתחמי הדיור המוגן במרחבים של עירוב שימושים. בנייה בעירוב שימושים מאפשרת לגמלאים לצאת ולהנות ממה שיש לסביבה הקרובה להציע. דיור מוגן בסמוך לפארק, אזורי קניות, מסעדות, בתי קפה ומתחמי תרבות מאפשר גם להקטין את השטחים המשותפים בתוך המבנה דבר המצמצם עלויות וגם מייצר אטרקטיביות גבוהה כשבקומת הקרקע יכולים הגמלאים להמשיך להיות חלק מחיי העיר, להסתובב בקניון, לרדת לבית הקפה או ללכת בטיילת, לפגוש אנשים מכל הגילאים להנאתם.
במקביל, מודל מתקדם יותר שאותו כבר רואים בחו"ל, הוא למעשה צעד נוסף קדימה בהזדקנות בסביבה מעורבת גיל ובשילוב בין דורי. הכוונה לבנית מתחמי מגורים מעורבים: יחידות דיור למבוגרים לצד דירות לצעירים, בצמידות לשטחים משותפים המשמשים את כולם. על מנת למשוך צעירים לגור במתחמים האלו, מציעים לצעירים דירות בשכירות מוזלת ושימוש בשטחים המשותפים. המפגש בין צעירים ומבוגרים יוצר אינטראקציה טבעית בין הדיירים.
הצעירים מביאים עמם רוח רעננה של חדשנות וטכנולוגיה, בעוד המבוגרים תורמים מניסיון החיים העשיר שלהם, מה שמוביל להפריה הדדית ולהעשרת החיים הקהילתיים. שילוב זה מפחית את תחושת הבדידות, מעודד אורח חיים פעיל ומוביל להפחתת עלויות התחזוקה והניהול. כך נוצרת קהילה חיה ונושמת, המשלבת את היתרונות של כל הגילים ומייצרת מודל חדש של חיים עירוניים מכילים ומקיימים.
פיתוח מתחמי מגורים מעורבים, המציעים מגורים לגמלאים לצד דירות לצעירים עם שטחים משותפים לרווחת כלל הדיירים, הוא הצעד הבא בתכנון אורבני רב דורי. המתחמים החדשים יכללו מרחבים משותפים כמו גינות קהילתיות, חדרי פעילות של תרבות וספורט ומרחבי עבודה משותפים המאפשרים אינטראקציה טבעית בין הדיירים.
השטחים המשותפים יתאימו לשימוש של כל הגילים, עם דגש על נגישות ונוחות, תוך שמירה על אווירה צעירה ודינמית. האינטגרציה בין הגילים מסייעת בהפחתת תחושת הבדידות בקרב המבוגרים ומעודדת אורח חיים פעיל יותר. הצעירים יזכו לדיור מוזל, יביאו איתם אנרגיה וחיוניות, בעוד המבוגרים יתרמו מניסיון החיים שלהם ומהפנאי שברשותם. המפגש היומיומי בין הדורות מייצר הזדמנויות לשיתופי פעולה מפתיעים: צעירים יוכלו לסייע בתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל, בעוד המבוגרים יוכלו לתרום מניסיונם המקצועי. כך ייווצרו יחסי שכנות ועזרה הדדית.
המעבר ל"דיור מגוון" מסמן שינוי חברתי עמוק - הכרה בכך שהזדקנות מיטבית מתרחשת בסביבה מגוונת ופעילה, המשלבת את כל הגילים בדרך טבעית, יצירתית ותומכת חברתית.