בית המשפט הורה על ביטול הסכם למכירת קרקע המיועדת להקמת מלון וחנויות לחברת הנדל"ן "מופר ייזום, בניה ופיתוח", לאחר שהחברה לא עמדה בתשלום המוסכם בסך 46.5 מיליון שקל לרכישת הקרקע.
הוראה זו ניתנה בפסק דין שהתקבל באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט טל חבקין, סגן נשיאת בית משפט השלום תל אביב. בפסק הדין התקבלה בקשת רשות ערעור שהגישו בנק דיסקונט וכונס הנכסים על הזכויות בנכס, עו"ד יניב אזרן ממשרד עוה"ד ב. לוינבוק ושות', על ההחלטה של רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, שסירבה לאשר את הבקשה של כונס הנכסים לביטול הסכם המכר ולחילוט עירבון בסך 4.6 מיליון שקל, והורתה לו במקום זאת להגיש תובענה בעניין.
הרקע לפסק הדין
יזמית הנדל"ן "מופר" זכתה במכרז שקיים כונס הנכסים ורכשה נכס מקרקעין ברחוב האצ"ל ברחובות, וזאת בתמורה לסך של 46.5 מיליון שקל. לטענת כונס הנכסים, חברת מופר הפרה את הסכם המכר לאחר שלא שילמה את מרבית תמורת המכר, כ-40 מיליון שקל, ולכן עתר עו"ד אזרן לביטול הסכם המכר ולחילוט העירבון שהופקד בידיו. מופר טענה שהסכם המכר סוכל בשל מלחמת "חרבות ברזל", ובכל מקרה שלרשמת ההוצאה לפועל אין סמכות להכריע בבקשה לביטול ההסכם.
בפסק דינו קיבל השופט חבקין את טענות עו"ד אזרן, שמונה לכונס הנכסים על נכס זה לצורך מימוש משכנתא שנרשמה בבנק דיסקונט על זכויותיה בנכס של חברת סולפז נכסים ובנין בע"מ, שמידיה היתה אמורה חברת מופר לרכוש את הנכס במסגרת כינוס הנכסים. השופט קבע כי לרשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, בניגוד להחלטתה, היתה סמכות להכריע בבקשה של כונס הנכסים לביטול הסכם המכר, ובנוסף הורה השופט על ביטול הסכם המכר, על חילוט העירבון בסך כ-4.6 מיליון שקל לטובת תשלום הפיצוי המוסכם ועל מחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת החברה הרוכשת.
בפסק הדין נקבע כי כונס הנכסים צדק בטענתו שהסמכות להורות על ביטול הסכם מכר מקרקעין מחמת הפרתו במסגרת כינוס נכסים ועל חילוט עירבון נמסרה לרשמת ההוצאה לפועל בתקנות ההוצאה לפועל. עוד נקבע שהיכולת להשתמש בסמכות לחילוט עירבון ולביטול ההסכם במקרה של אי תשלום התמורה היא תנאי-בלעדיו-אין לניהול הליכי מימוש יעילים. בית המשפט הסכים עם טענות כונס הנכסים והבנק, שאם בכל מקרה שבו לא תשולם תמורה במועד כונס הנכסים יידרש להגיש תובענה לבית המשפט - התוצאה תהיה ניהול הליכים ממושכים, מכבידים, יקרים, שסופם לפגוע בחייבים ובזוכים כאחד.
בית המשפט הבחין בין זכות הכונס לנקוט בסעדים עצמיים - כאלה שאין צורך בהגשת תובענה עצמאית כדי להוציאם לפועל, לבין האפשרות לקבל סעד החורג מסעד עצמי שמחייב הגשת תובענה לבית המשפט. בית המשפט קבע שהאישור של רשמת ההוצאה לפועל לנקוט סעדים עצמיים כאמור אינו מכונן את הזכות החוזית לנקוט אותם או מעניק לכונס זכות שלא עומדת לו מכוח ההסכם. אישור הרשמת הוא לא החלטה שיפוטית המשנה את מערך הזכויות של הצדדים, אלא החלטה המאשררת לכונס לנקוט סעדים עצמיים פשוטים וברורים שעמדו לו ממילא.
בית המשפט ציין כי הודעה על ביטול הסכם מחמת הפרתו וגביית הפיצוי המוסכם מתוך התמורה הן פעולות מהותיות שמצריכות אישור מראש אישור של רשמת ההוצאה לפועל במסגרת סמכות הפיקוח שהיא מקיימת על פעולות הכונס.
כמו כן, קבע השופט כי חברת מופר תישא בשכר הטרחה של עורכי הדין שהגישו את הערעור, בסך 15 אלף שקל.
"מופר פעלה בשקדנות וברציפות, חרף המציאות המורכבת"
המשיבה בערעור, חברת מופר ייזום בניה ופיתוח, יוצגה בתיק זה על ידי עוה"ד ירון קוכמן, אדם רועה ושיר צוברי ממשרד כספי ושות' ממשרד כספי ושות'. התובעים - כונס הנכסים עו"ד יניב אזרן ובנק דיסקונט - יוצגו בתיק זה על ידי עוה"ד אזרן ואביב זאב שמשי ממשרד ב. לוינבוק ושות'.
תגובת משרד כספי ושות': "פסק-הדין לא הכריע בטענות מהותיות של הצדדים אלא התייחס לשאלה הטכנית פרוצדוראלית האם כונס הנכסים כבעל תפקיד רשאי לנקוט בסעדים "עצמאיים" בהם ביקש הכונס לנקוט, כאלו שאין צורך בהגשת תובענה עצמאית כדי להוציאם לפועל לטענתו. בית המשפט גם הדגיש כי אין בפסק-הדין כדי לגרוע מזכותה של הרוכשת לפנות לבית המשפט המוסמך ולבקש סעד מתאים, ולא הכריע בטענות הצדדים לגופן. כפי שהובא הן בפני רשמת ההוצאה לפועל והן בפני בית המשפט (שלא דן והכריע בטענות), השפעותיהן והשלכותיהן המעשיות של מאורעות השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" ניכרות ומורגשות בכל תחומי החיים, לרבות חיי המסחר והכלכלה. בעת זכייתה של מופר בהתמחרות, מדינת ישראל ובתוכה מופר כלל לא הבינו את היקף האירועים, התמשכותם ותוצאותיהם. מופר פעלה בשקדנות וברציפות, חרף המציאות המסחרית המורכבת הקיימת בישראל, כדי לקיים את התחייבותה לפי הסכם המכר ולשלם את יתרת התמורה. חרף פעולותיה הנמרצות של מופר, ההשלכות המעשיות של האירועים, שרק הלכו והסלימו, לא אפשרו לה לקיים את חיוביה במועדים שנקבעו בהסכם המכר. בין יתר פעולותיה, מופר כבר עמדה ערב גיבוש הסכמות עם אחת מקבוצות הנדל"ן הפרטית הגדולה בישראל ועם מספר בנקים כגורם מממן, אך התנאים הנוקשים והלא סבירים שהוצבו לה, שבתנאי שוק רגילים לא היו מוצבים, סיכלו כל אפשרות לכך".
"בנסיבות אלו - לא מדובר בהפרה של הסכם המכר אלא בנסיבות הדוחות את המועד לקיום החיוב או כאלו המפקיעות את החיוב ואת תוקף הסכם המכר. בהתאם ביקשה מופר לדחות את המועד לתשלום יתרת התמורה עד לאחר החזרה לשגרה או להורות על ביטול הסכם המכר בשל נסיבות סיכול.
כבוד רשמת ההוצאה לפועל קיבלה את עמדתה העקרונית של מופר. בית מהשפט השלום הנכבד לא דן לגופם של דברים אלא קיבל את עמדת הכונס מטעמים טכניים וקבע כי אם מופר סבורה כי קיימות נסיבות סיכול עליה לנקוט בהליך משפטי מתאים. מופר שוקלת את האפשרויות העומדות בפניה".