עקרונות טיוטת חוק ריפמן להסדרת החברה הבדואית בנגב הוצגו לראשונה בוועדת הנגב והגליל בראשות חה"כ מיכאל ביטון. הדיון בוועדה, שהוקמה בהסכמה מלאה של הקואליציה והאופוזיציה, עורר עניין רב והביאה חלק מראשי הרשויות הערבים, ח"כים ערבים וארגוני זכויות אדם להתנגד לתכנית, מה שהוביל לחילופי דברים קשים עם חה"כ אלמוג כהן, תושב הנגב בעצמו.
הרקע לדיון: מכון ריפמן לפיתוח הנגב פיתח בשנים האחרונות טיוטת חקיקה הנוגעת להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. טיוטת החוק שנכתבה במכון עוסקת בסדרה של מענים לעתיד הנגב - איגום כלל סמכויות ההסדרה בגוף אחד לרבות - הקצאת קרקע, ועדת תכנון ייעודית, אכיפה תומכת הסדרה ורשות רישוי, לצד מענים לפיתוח כלכלי והכנסה של אלפי משרות חדשות לנגב, הספקת שירותים מוניציפאליים לאזורים הלא מוסדרים, פיקוח כספי לצד חיזוק הרשויות המקומיות, הקמת רשות חינוך ייעודית ואיסור על מתן רישיונות הוראה מהשטחים לצד עידוד השכלה ישראלית וטיפול בנשק הלא חוקי וצבירת האמל"ח לרבות שימוש במעצר מינהלי.
נציין כי עשרות שנים שנושא הסמכויות להסדרה לא מעוגנות בחקיקה והרשות לפיתוח הבדואים פועלת רק מכוח החלטת ממשלה מיושנת ללא חקיקה תומכת. העיסוק בטיוטת חוק פרוור-בגין נפסק לפני קרוב לחמש עשרה שנה ולא נעשה שום ניסיון מדינתי מהותי מאז.
"אין צורך ליצור כלים ייעודיים ודכאניים על החברה הבדואית"
התכנית כאמור עוררה תגובות רבות, וחלק מראשי הרשויות הערביות, ח"כים ערבים וארגוני זכויות אדם הביעו התנגדות לתכנית כפי שהוצגה. לטענתם, "אין צורך ליצור כלים ייעודיים ודכאניים על החברה הבדואית, אלא יש לפעול עם הכלים הקיימים בצורה נכונה".
חה"כ אלמוג כהן תושב הנגב שתמך בעקרונות טיוטת חוק ריפמן כפי שהוצגו אמר - "יש לי חברים בדואים רבים ואני מסכים שעדיף להגיע להסכמות, אבל אם אין ברירה אניח את הצעת החוק כפי שהיא על שולחן הכנסת". היו"ר חה"כ מיכאל ביטון אמר כי בכוונתו להניע את הועדה למספר דיוני עומק בנושא הסדרת ההתיישבות הבדואית ולשמוע את כל הצדדים וקרא לאנשי מכון ריפמן "להרחיב את מעגל ההדברות על כלל הגורמים".
בכירים לשעבר בגופי הביטחון שנמנים עם צוות המכון הוסיפו כי צריך לשים דגש על הנתונים כדוגמת הצמיחה הדמוגרפית בנגב ועל תמונת העתיד ומה יהיה מצב הנגב, אם לא יימצא פתרון כולל.
בשולי הדברים נרשמה סגירת מעגל מרגשת כאשר דיבר און ריפמן בנו של שמוליק ריפמן ז"ל נשוא שם המכון וממנהיגי הנגב הבולטים "על הצורך בחקיקה ראשית לטובת המשך שגשוג הנגב לצד השבת המשילות לדרום הארץ בעיקר אחרי סולידריות משותפת בין בדואים ליהודים - היסטורית ועכשווית".
ריפמן האב וביטון היו"ר היו ביריבות ארוכה כאשר האחרון היה ראש העיר בירוחם וריפמן ראש מועצת רמת הנגב ושנים אחדות לפני מותו של ריפמן הגיעו להסכם היסטורי משותף של צדק חלוקתי וחלוקת גבולות והכנסות בנגב.
סאפאלאדין אלסייד, תושב בדואי מהנגב ויזם, אמר: "אף אחד לא הזמין אותי לפה אבל היה חשוב לי לבוא, צריך להימצא פתרון מוסכם לנגב; המצב לא יכול להמשך ככה יותר! הבדואים צריכים להיות שומרי חוק, אבל צריך לתת מענה אמיתי ורחב לצרכים שלהם".
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, שהוביל יחד עם אינג' עמאר סקיק תושב הפזורה בעצמו את פיתוח טיוטת חוק ריפמן עם צוותי עבודה מגוונים, מסר: "בהתאם לבקשת היו"ר חה"כ ביטון, שאני מעריך מאוד ומאמין שהוא מנהיג שבהחלט יכול לקבץ סביבו ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה כאחד לטובת עתיד הנגב, פנינו לכלל הח"כים בוועדה בראשותו ולארגוני החברה האזרחית כדי להרחיב את ההדברות עמנו".
"בכל מקרה בעיני, אם לא נפעל, בתוך תקופה לא ארוכה נאבד אחיזה בנגב כמדינה לכדי כאוס מוחלט. נדרשת חקיקה ראשית הוליסטית בשינויים כאלו ואחרים ; שתטפל גם במתן מענים מגוונים בכלל הנושאים ומתן תקווה לתושבים הבדואים והיהודים, לצד באכיפה תומכת הסדרה ולא רק אכיפה לשם אכיפה. לרבות טיפול נחרץ בנשק הלא החוקי וצבירת האמל"ח לטובת הביטחון האישי של תושבי הנגב כולם - בדואים ויהודים. אני שמח שוועדת הנגב והגליל בכנסת שהיא באמת במה למגוון של סיעות הבית, תעמיק בסוגיה הזו משך מספר דיונים כפי שסיכם היו"ר. במקביל נמשיך לעבוד גם מול נציגי הממשלה הנבחרת לקדם את העקרונות המוצעים ונעשה כל מאמץ שדיוני הוועדה יפגשו בסופם גם ממשלה קשובה לנושא".