שר הפנים לראש הממשלה: "הגיעה העת להחזרה מבוקרת של פועלים פלסטינים"

אמש (ראשון) נפתחה באילת הוועידה של איגוד מנכ"לי הרשויות המקומיות בישראל. שר הפנים, משה ארבל, התייחס במהלך הכנס לאתגרים חסרי תקדים שניצבים בפני הרשויות המקומיות מאז ה-7 באוקטובר. הוא ציין כי הרשויות נדרשו לטפל בפינוי והעתקת חייהם של למעלה מ-230,000 תושבים מיישובי עוטף עזה והצפון, והדגיש את דוגמאות הסולידריות וההתגייסות שהתרחשו במהלך השנה.

בנוגע לחוק ההסדרים, ארבל ציין כי אגף תקציבים קידם חלק מהעניינים יחד עם מרכז השלטון המקומי, והדגיש את חשיבות העברת החוק במלואו בכנסת, תוך ציון שהחוק מביא בשורות חשובות לשלטון המקומי. ארבל התייחס לכך שרשות מקומית צריכה לפעול ככלי עצמאי ויזמי, והדגיש את הצורך בהגדלת הכנסות עצמאיות. הוא קרא לראשי הרשויות להעלות ארנונה, תוך ציון שהטייס האוטומטי עומד על 5.29% - מספר שלא היה כדוגמתו.

בסיום דבריו, שר הפנים פנה לראש הממשלה בבקשה לאמץ מתווה שהוצג לקבינט. לדבריו, "יש פועלים פלסטינים אחרי אבחון שב"כ והגבלת גיל שניתן להחזיר לעבודה באתרי הבנייה בישראל. נכון להיום, שב"חים זו מציאות גרועה הרבה יותר מהכנסה מבוקרת שגם תקל על הענף".

בפתיחת הכנס, יו"ר האיגוד ומנכ"ל עיריית ראשון לציון, דורון מילברג, התייחס לשנה הקשה שעברה על מדינת ישראל, ובפרט על האתגרים שעומדים בפני מנכ"לי הרשויות המקומיות, במיוחד בצפון ובדרום, תוך ציון האזעקות אליהן התעוררו בשפלה אתמול בבוקר.

בנוסף, התייחס מילברג לסוגיית הניתוק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי: "כולם מודעים לכך שללא השלטון המקומי, כל התהליכים של סיוע לתושב - החל מהפעלת מערכות עירוניות, דרך התמודדות עם אזעקות ועד לסיוע ישיר לתושבים - מתבצעים ברמה המקומית. בפועל, לא היה כל קשר בין השטח לשלטון המרכזי. השלטון המרכזי אמנם סיפק הנחיות - 'תפנו, תעשו, תתחילו' - אך מעבר לכך, לא היה שום קשר, אפילו לא ברמת האמפתיה. מדוע לא להעניק שיקול דעת וסמכויות שונות לרשויות המקומיות, אלו המסוגלות להתמודד עם נושאים רגולטיביים הקריטיים לתושבינו? למה לא לשנות את החוק ולספק סמכויות לשלטון המקומי? זה יכול להוביל לכך שהתהליכים יהיו יעילים ומהירים יותר".

"כך גם בהקשר של קרן הנדל"ן. השנה, הפסדנו המון כסף כתוצאה מעצירת בנייה - ללא תהליכי פיתוח, אין הכנסות מאגרות והיטלים. לאור הכפיפות לחוק שנכתב לפני מאה שנה על ידי הבריטים, אנו לא מקבלים את העצמאות הדרושה לשימוש בקרן הנדל"ן לתשתיות, למשל. יש צורך במהרה לבצע שינוי שיוביל לשיפור המצב הנוכחי ולחיזוק השלטון המקומי".

מנכ"ל מפעל הפיס, בני דרייפוס, שנכח גם הוא בכנס, התייחס לסוגיית השיקום שעל הפרק: "בתוכנית העבודה שלנו לשנת 2025, אנו מזהים לפחות שלושה עקרונות מרכזיים בתחום השיקום. בראש ובראשונה, יש צורך להוביל פרויקטים שיספקו לשלטון המקומי עצמאות כלכלית, יעניקו חוסן לקהילות ויאפשרו להן לשוב ולהשתקם. בנוסף, עלינו ליצור מקומות עבודה עבור נפגעים ולמצוא דרכים לסייע למי שמתמודד עם טראומות".

"חשוב לציין כי החלטת משרד הפנים לאפשר 20% משטחי המסחר כקרקע חומה אושרה לפני 20 שנים, אך מאז לא חלו התקדמויות משמעותיות בנושא. מדובר בעוגנים כלכליים חיוניים שהרשויות זקוקות להם כדי להתקדם".

"לא ניתן להסתמך באופן בלעדי על השלטון המרכזי, כיוון שלעתים הוא אינו נוכח כשנדרשת עזרה. מפעל הפיס פועל כל הזמן ליצירת חלופות ורעיונות. אני רוצה להדגיש: אל תראו בנו רק גורם שמחלק לכם את אמות המידה. אנחנו שותפים לדרך, ונשמח אם תבואו אלינו כדי להתייעץ ולחשוב יחד על פתרונות יעילים לאתגרים שעומדים בפנינו", סיכם דרייפוס.