סקר חדש מציע תובנות מרתקות אודות השפעת מלחמת חרבות הברזל על עובדי הבניין הזרים בישראל. על פי ממצאי המחקר, אשר נערך על ידי ד"ר אנדה ברק-ביאנקו, מנהלת יחידת המחקר של CIMI - המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה, רק 6% מהמהגרים בתחום הבנייה החליטו לעזוב את ישראל באורח ישיר בעקבות המלחמה. נדגיש כי מדובר בעובדים הזרים בלבד, לא כולל למעלה מ-90 אלף עובדים הבניין הפלסטינים שכבר לא נכנסים לעבוד בענף הבנייה בישראל.
המחקר התמקד בעובדים שהגיעו לישראל בהסכמים בילטרליים לפני 7 באוקטובר 2023, כאשר 65% מהם הגיעו מסין, 21% ממולדובה ו-14% מאוקראינה. למרות המשבר החמור בענף הבנייה בעקבות המלחמה, רוב המהגרים בחרו להישאר בארץ, כשהמניע המרכזי הוא כלכלי, לצד הזדמנויות תעסוקה וצבירת ניסיון מקצועי.
בין דצמבר 2023 לאפריל 2024, נערך מחקר בקרב 613 עובדים שהגיעו מסין, אוקראינה ומולדובה, והעלה שברובם לא שוקלים לעזוב, גם אם המלחמה תימשך. "הממצאים מפתיעים, במיוחד כשנלקח בחשבון המצב הביטחוני והפוליטי המורכב, והשפעות המלחמה על ענף הבנייה", אומרת ד"ר ברק-ביאנקו.
מה עושים העובדים הזרים בזמן האזעקות?
במהלך המחקר, נבדקו גם היבטים נוספים הקשורים לתנאי העבודה והביטחון של העובדים. ממצאים מדאיגים שנמצאו כוללים נגישות למרחבים מוגנים והיכרות עם הנחיות לשעת חירום. נמצא כי ל-73% מהעובדים הסינים יש נגישות למרחב מוגן במקום העבודה (ול-63% במקום המגורים). בקרב העובדים מאוקראינה ומולדובה המצב טוב יותר, כאשר 84% מהמולדבים ו-93% מהאוקראינים מדווחים על נגישות למרחב מוגן במקום העבודה (64% במקום המגורים). בנוסף, 14% מהעובדים הסינים הצהירו שאינם מכירים את ההנחיות לשעת חירום, בעוד 2% מהמולדבים ו-5% מהאוקראינים ציינו חוסר הכרות עם ההנחיות.
המחקר גם בדק את השפעת המלחמה על הרווחה הנפשית של העובדים. נמצאו הבדלים משמעותיים בין קבוצות העובדים, כאשר העובדים מאוקראינה דיווחו על השפעה נמוכה יחסית (9%), לעומת שליש מהעובדים הסינים שעדכנו על פגיעה ברווחה הנפשית שלהם. עם זאת, בבחינה פרטנית של אינדיקטורים כמו מתח, מצב רוח וביצועים בעבודה, ההשפעה על העובדים האוקראינים הייתה משמעותית יותר.
בנוגע למנגנוני התמיכה וההתמודדות, שני שלישים מהעובדים הסינים ציינו כי מידע שוטף על המצב הביטחוני וזכויותיהם יסייע להתמודד עם המצב. בקרב העובדים מאוקראינה ומולדובה, תמיכת בני המשפחה הועלתה כאמצעי סיוע נוסף, אך גם הם הדגישו את החשיבות של נגישות למידע מהימן.
מה המסקנות?
לאור הממצאים, CIMI קוראים לשפר את הנגישות למרחבים מוגנים, לחזק את הקשר עם תאגידי כוח האדם ולערוך מפגשי הסברה עם נציגים רשמיים מישראל וממדינות המוצא. לטווח הבינוני, מומלץ לפתח פרוטוקולים למצבי חירום בשפות שונות, להקים מוקד רב לשוני לתמיכה נפשית ומוקד דומה לעדכונים על המצב הביטחוני.
יו"ר CIMI, ארנון מנטבר, התייחס לממצאים ואמר כי "המחקרים נערכים במטרה לפתח כלים לשיפור הטיפול במהגרי העבודה השוהים בארץ במסגרת ההסכמים הבילטרליים, במגמה להגדיל את ביטחונם האישי ואת הבטיחות בעבודה".
מנכ"ל CIMI, אלון אקרמן, ציין גם הוא כי "המרכז להגירה מבצע סקרי הערכה קבועים על מנת לשפר את הטיפול במהגרי העבודה המגיעים בהסכמים הבין מדינתיים".