חשיפה: אלפי מבנים בישראל עומדים ריקים, מושכים פשע - ועולים לנו מיליונים

המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה מפרסמת היום (ד') דו"ח מקיף בנושא נכסים שניזוקו ואינם ראויים לשימוש. על פי ההערכות, ברחבי המדינה קיימים כ-2,500,000 מ"ר של נכסים המוגדרים כנכסים שניזוקו ואינם ראויים לשימוש, ולכן פטורים מתשלום ארנונה מלאה על פי חוק. כן, קראתם נכון.

מצב החקיקה בישראל כיום מגדיר עבור נכסים אלו שלוש תקופות לתחולת הפטור מתשלומי ארנונה: בתקופת הפטור הראשונה בעלי הנכס פטורים מתשלומי ארנונה למשך 3 שנים, במשך 5 שנים שלאחר מכן ישלמו ארנונה על פי תעריף מינימלי, ולאחר שתי תקופות הפטור הללו ניתן פטור מוחלט מארנונה שאינו קצוב בזמן.

מבנה הארנונה הזה יוצר עיוות חריף ובעצם מעודד בעלי נכסים כאלה לא להשמיש אותם מחדש בהקדם. זאת, בשונה ממדינות רבות בעולם שדווקא מעודדות בעלי נכסים להשמישם, כולל בתמריצים אגרסיביים כולל קנסות, ארנונה מיוחדת ואף הלאמת נכסים.

לאורך השנים הועלו יוזמות שונות לתיקון החוק, אולם קיימת בעיית אינפורמציה לגבי ההיקף המלא של התופעה ומאפייני בעלי הנכסים, שכן, הרשויות המקומיות אינן אוספות נתונים מלאים על הנכסים ואינן מדווחות אודות מצבת הנכסים הפטורים בשטחן. כמו כן, אין הגדרה אחודה בחוק בנוגע לנכס שניזוק ואינו ראוי לשימוש, ולכן ההגדרה שונה בין הרשויות המקומיות.

בעקבות בקשה של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, שדן בתיקוני חקיקה בנושא וביקש לקבל מידע מקיף יותר אודות התופעה לפני הכרעה בעניין החקיקה, ערכה המועצה הלאומית לכלכלה, בסיוע של רשות המיסים במשרד האוצר והרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים, מחקר מקיף בערים תל אביב וחיפה שסיפק תובנות משמעותיות:

• בתל אביב נמצאו 119,000 מ"ר של נכסים בלתי ראויים, מתוכם 33,000 מ"ר למגורים.
• בחיפה 172,000 מ"ר, מתוכם 42,000 מ"ר למגורים.
• הפסד ההכנסה השנתי לרשויות המקומיות כתוצאה ממתן פטורים אלו נאמד בכ-17 מיליון שקל לכל אחת מהרשויות.

זאת ועוד, במחקר הוצלבו נתוני הנכסים עם הכנסותיהם של בעלי הנכסים, תוך שמירה על פרטיותם, ותוך הפרדה בין מחזיקים פרטיים לבין חברות. הממצאים מצביעים על הכנסה ממוצעת של בעלי הנכסים הפרטיים בתחומי תל אביב הנאמדת בכ-25,000 שקל בחודש ליחיד, בתחומי חיפה ההכנסה הממוצעת נאמדת בכ-20,000 שקל בחודש ליחיד. מחזור ההכנסות הממוצע של חברות המחזיקות בנכסים הללו בתחומי תל אביב נאמד בכ-79 מיליון שקל לשנה, ובתחומי חיפה המחזור נאמד בכ-230 מיליון שקל בשנה.

ממצאים אלו חשובים במיוחד לאור בקשתו של יו"ר ועדת הכספים גפני, שרצה לוודא שככלל, בעלי הנכסים אינם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, אלא בעיקרם אנשים מבוססים וחברות עסקיות, שיש מקום לייצר להם תמריצים משמעותיים להשמיש מחדש את הנכסים.

בסיכום הדוח, המועצה הלאומית לכלכלה ממליצה על שלוש המלצות מרכזיות ליישום מדיניות:

1. לקבוע בחקיקה הגדרה אחודה וקריטריונים ברורים להערכת שמישות נכסים, שיאפשרו לרשויות המקומיות הבחנה אחידה.

2. יצירת מנגנון דיווח שנתי, אחיד ושקוף, בכל הרשויות המקומיות, אשר יכלול פרטים מלאים על נכסים, שטחים, בעלים ותקופות פטור - שיאפשר יצירת מסד נתונים לאומי, קידום מחקר וישכלל את השוק על ידי הנגשת המידע, מה שיסייע ליזמים באיתור נכסים ולבעלי הנכסים לקבל הצעות מיזמים רלוונטיים.

3. שינוי מנגנון הפטור מארנונה: שלוש שנים של פטור מלא, שנתיים של תשלום מזערי, ולאחר מכן חיוב מלא בארנונה בהתאם לסיווג הנכס.

המועצה הלאומית לכלכלה מדגישה כי מדיניות זו תסייע להגדלת מלאי יחידות הדיור ושיפור הפעילות הכלכלית המקומית והלאומית, תוך מתן מענה הוגן לבעלי הנכסים.