לאיזה בית בדיוק אנחנו מבקשים מתושבי הצפון לחזור?

הלחימה בצפון נראית כאילו בכל יום מגיעה לשיאים חדשים. מה שהתחיל כ'טפטופים' לפני שנה, הפך למטחים אדירים המונים עשרות רקטות בכל שיגור המותירות אחריהן הרס אדיר. למעלה מ-13,500 אלף רקטות נורו לאזור הצפון בשנה האחרונה, והותירו אחריהן הרס אדיר בשורת יישובים בפריפריה הצפונית.

מי שהגיע בחודשים האחרונים למטולה, קריית שמונה ולאחרונה גם לקריות - ראה מקרוב את ממדי ההרס והפגיעה בתשתיות, במבנים, בבתי המגורים. מבנים רבים, ישנים ומתפוררים, שזעקו להתחדשות עירונית כבר לפני שנים, ספגו פגיעות קשות שהרסו אותם- חלקם עד היסוד ממש.

לאחרונה, נשמעים הקולות ההולכים וגוברים המדברים על הסדרה שתוכל להחזיר את תושבי הצפון, סוף סוף, אחרי יותר משנה של נדודים, הביתה. עם זאת, אף אחד לא נותן את ליבו לסוגיה המשמעותית ביותר- לאיזה בית בדיוק אנחנו מבקשים מהם לחזור?

נכון, בחלק מהמקרים הפגיעה היא קוסמטית. פה נשבר חלון, שם נשרפה החצר. בחלק מהמקרים, הפגיעה היא דרמטית יותר. עבור כל אחת מהמשפחות המתגוררות שם- הבית היה תמיד המבצר, ועכשיו- גם אם מדובר בחלון סדוק בלבד, הוא אינו בטוח עוד.

לו היתה בה עוד טיפת הגינות כלפי תושבי הצפון, היתה מדינת ישראל מכריזה על האזורים הפגועים כמתחמי התחדשות עירונית בעדיפות עליונה, אבל במקום זאת, מיהרה המדינה להעביר בתוך תקציב המדינה האחרון את ההחלטה להטיל על תושבי הצפון נטל נוסף - סבסוד של פרויקטי התחדשות עירונית בערים שנפגעו.

סוגיית חוסר הכדאיות הכלכלית של פרויקטי התחדשות עירונית בפריפריה הרחוקה עלה על שולחנם של מקבלי ההחלטות יותר מפעם אחת. לאורך השנים עלו ונפלו הצעות שונות להסדרים בתחום זה, והתוצאה נותרה כשהיתה- המבנים המשיכו להתיישן ולהתפורר, תושבים רבים נותרו ללא מיגון ראוי ואת התוצאה אנחנו רואים כעת, מתממשת אל מול עינינו עם בניינים שנפגעו ונהרסו ותושבים שאין להם היכן להתמגן כראוי.

אם המלחמה עוד לא הפילה את האסימון אצל מקבלי ההחלטות, אולי מראה מצבן של ערי הצפון יעשה זאת. הגיעה העת לא רק לחדש את הצפון, ולא רק לשקם אותו אלא להפוך אותו לטוב יותר, חזק יותר, חדשני יותר מכל מה שהכרנו, כדי שלא רק תושבי הצפון יוכלו לחזור הביתה, אלא אזרחים רבים אחרים ממדינת ישראל יוכלו לראות בו אופציה טובה למגורים ולפרנסה.

שימו לב - המדינה לא נדרשת להוציא שקל מכיסה המדולדל, וכך גם לא תושבי הצפון. על המדינה לקרוא עוד היום ליזמים הגדולים בישראל בתחום ההתחדשות העירונית, לדאוג להם לשדרת תכנון וקבלת החלטות מהירה, תחת הוועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ובניה, לתעדף את המתחמים הזקוקים לטיפול מיידי ולהעניק ליזמים קרקעות משלימות בפרויקטים אחרים הנמצאים באזורי הביקוש, או לדאוג להגדלת זכויות בפרויקטים קיימים, מה שיאפשר כדאיות כלכלית, יניע את מהלכי ההתחדשות העירונית במהירות ויוכיח לכולנו - ליזמים, לתושבים, לאזרחי ישראל כולם - שהמדינה רואה את הצורך, והיא יודעת לתת מענה ופתרון מיידי, יעיל ומקצועי.

מתן קרקעות משלימות באזורים שבהן עומדות קרקעות מיותמות, יביא לא רק לקידום ההתחדשות העירונית בערי הצפון המוכות, אלא יאפשר גם את הגדלת היצע הדירות בכל רחבי הארץ - דבר שאין לי ספק שיסייע לאלפי זוגות צעירים ומשפחות, המשוועות לרכוש דירה במציאות כלכלית קשה ומאתגרת. מדינת ישראל, אם לא עבור עצמך ועבור תדמיתך אל מול הציבור, עשי זאת עבור תושבי הצפון עצמם. הם ראויים לזה והרבה מעבר לכך.

כותב הטור, גל קסטל, מכהן כמשנה למנכ"ל בחברת אורון נדל"ן מקבוצת אורון אחזקות והשקעות, המתמחה בייזום נדל"ן, ביצוע והתחדשות עירונית