שמירה על חזות אסתטית היא מרכיב קריטי בתהליך מכירת בית - לא רק שלכם מסתבר, אלא גם של השכנים; מחקר שערכה חברת הנדל"ן האמריקאית Storage Units ופורסם בימים האחרונים בניו יורק פוסט, חושף כי שכנים לא מסודרים, עם חצרות או מרפסות מוזנחות ומלוכלכות - לא רק שמרתיעים קונים פוטנציאליים וגורמים להם לפקפק באטרקטיביות של השכונה, אלא גם עלולים לפגוע ישירות בערך הבית שלך - דבר שעלול להוביל להפסדים כלכליים משמעותיים ולפגיעה ביכולת למכור את הנכס בערך המקסימלי שלו.
סקר שנערך במסגרת המחקר מגלה כי למעלה מ-55% מסוכני הנדל"ן סבורים שחצר או מרפסת מבולגנת ומוזנחת אצל השכנים, כמו גם ריחות לא טובים או אווירה עוינת ולא נעימה המורגשת מהבתים הסמוכים, עלולים לשדר מסרים שליליים ולהפחית באופן משמעותי את ערך הנכס בבניין או ברחוב.
28% מהסוכנים מעריכים שהפחתת הערך עשויה להגיע ל-15% עד 20%, בעוד 21% מאמינים שההשפעה יכולה להגיע אף לטווח של 30% עד 50%.
הגורמים המרכזיים שיכולים לפגוע בערך הבית כוללים: אשפה בחצר או במרפסת (85%), אי סדר כללי (82%), פסולת גינון (69%), רכבים ישנים ונטושים בחצר (57%), חומרי בניין פזורים (52%) ומספר גדול של רכבים חונים בשטח הבית (42%); גם פריטים פחות נפוצים אך בולטים כמו קרוואנים (10%) או סירות (10%) בחצר, עלולים לשדר תחושה של חוסר סדר ולהפחית מערך הנכס.
כיצד נתמודד עם שכנים לא מסודרים?
בישראל, קיימות מספר דרכים להתמודד עם שכנים שמזהמים את הסביבה או גורמים למטרדים ברכוש משותף, במסגרת החוק.
אך טרם נפנה לרשויות, מומלץ לנסות לפנות אליהם בצורה ידידותית ולנסות לגרום להם להבין את המצב, תוך הדגשת האינטרס המשותף, בצורה כזו שתשיג את שיתוף הפעולה שלהם מבלי ליצור מתחים מיותרים, שכן בישראל, כמו גם בארצות הברית, לא חסרים מקרים של סכסוך בין שכנים שהסתבך וגרר אסונות כבדים.
אפשר לנסות לפתוח בשיחה כנה וידידותית, לשוחח בטון נעים ולהסביר שמכירה מוצלחת של הנכס, בערך המקסימלי שלו, יכולה להעלות את ערך הנכסים בשכונה כולה, ובכך להועיל גם לו בעתיד. הגיוני גם להציע עזרה לסדר את הנראות של החצר או הנכס, במידה והשיחה מתקדמת למקומות הנכונים, ונוצרת תחושה כי הסיבה לאי סדר היא מחסור בזמן, או יכולת.
השיחה הידידותית לא עזרה. מה עכשיו?
במידה והשכנים אינם משתפים פעולה גם לאחר שיחה ידידותית, ניתן לנקוט בגישות נוספות: אם המטרד נוצר מדירה בבניין משותף, ניתן לפנות ישירות לוועד הבית או למפקח על רישום המקרקעין, בהתאם לחוק המקרקעין, הדן בזכויות השימוש והטיפול ברכוש משותף.
לפי החוק בישראל, ניתן גם להגיש תלונה לרשויות המקומיות, כגון לפיקוח העירוני, במקרים של ריחות רעים או פסולת שמושארת בשטחים משותפים. המפקח על רישום המקרקעין יכול גם לסייע במקרים בהם שכנים חורגים מהשימוש בשטח ציבורי, למשל בעת השתלטות על חניה או גינה משותפת.
במקרים של מפגעים חמורים, ישנה אפשרות לפנות למשרד להגנת הסביבה בתלונה רשמית, אשר יכול להפעיל אמצעי אכיפה נוספים. במידה ומדובר במטרדים חמורים ומתמשכים, יש אפשרות לפנות לתביעה אזרחית במטרה לקבל צו מניעה או פיצויים.
פתרונות אלו מספקים כלים משפטיים ודיפלומטיים שמאפשרים לדיירים לשמור על איכות החיים והסביבה בבניין, תוך איזון עם זכותם של כלל הדיירים לשימוש סביר במרחב המשותף.