אחת ולתמיד: אצל מי נמצא המפתח לבניית המדינה במהירות שיא?

לראשונה בזמן מלחמת חרבות ברזל: אירוע חשוב מאין כמותו התקיים אתמול (יום שני ה-28.10) בבית ציוני אמריקה שבתל אביב, במסגרת מועדון המנכ"לים של נדל"ן מדיה - בהשתתפות ראשי רשויות גדולות בישראל, מהנדסי ערים ואדריכלים, מומחים בתחום המימון וכן בכירים מצמרת ענף הבנייה; האירוע היווה הזדמנות נדירה להחלפת רעיונות וחיזוק שיתופי פעולה בין כלל גורמי המפתח המעורבים בתהליכי הבנייה והקמת התשתיות בישראל, ונועד להשיב אחת ולתמיד על השאלה שמעסיקה את כולנו כבר יותר מדי שנים - כיצד נוכל לצמצם ולייעל הבנייה הזוחלת בסבך הבירוקרטיה, תוך פיתוח פתרונות מהירים, חכמים ואפקטיביים, שיתנו מענה לצרכים המשתנים של הציבור הרחב בזמן משבר?

האירוע, שהתקיים בהנחיית פרשן ועורך הנדל"ן עופר פטרסבורג והועבר בשידור חי ובלעדי בוואלה נדל"ן, הפגיש על במה אחת בעלי תפקידים משמעותיים ממגוון תחומים רלוונטיים, וביניהם: ראש השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין רעות מכבים, חיים ביבס, לצד ראשי ערים נוספים כגון קרית אונו, גבעת שמואל, חדרה, דימונה ויבנה. כמו כן, השתתפו מהנדסי הערים ירושלים ובאר שבע, אשר יביאו את נקודת המבט המקצועית שלהם על אתגרים והזדמנויות בתחום הבנייה; על הבמה נטלו חלק גם דמויות בולטות נוספות: יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ; פרופ' משה צור, מייסד משרד "צור אדריכלים"; עו"ד ירון כספי, שותף במשרד "גינדי כספי ושות"; יגאל צ'ודנר, מנכ"ל "נתיבי הקמה", ועוד; את נושא המימון באירוע, הנחשב למאתגר במיוחד בימים אלו של סביבת ריבית גבוהה, הובילו במקצועיות בנק לאומי, בייצוג המנהלים: שירה רזי, ראש מערך מסחרי בחטיבה העסקית של הבנק; צח צמח, ראש ענף קבוצות רכישה בחטיבת המשכנתאות; ומשה פלדמר, ראש אגף פיתוח עסקי, חטיבת משכנתאות בבנק לאומי.

לאחר קבלת פנים ומינגלינג, החלק המקצועי של האירוע נפתח על ידי תא"ל במיל' יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שהציג תמונת מצב עגומה לענף הבנייה והתשתיות בישראל, בצל המלחמה. סלוביק ריתק את הקהל שקרא לראשי הערים לתת את הסיוע הנדרש לקבלני הביצוע, שנמצאים במצוקה אמיתית בימים אלו, אחרת "אנחנו ניתקע עם פילים לבנים ומגדלי רפאים במרכזי הערים".

לדבריו, "האירוע, שעוסק בסוגיות הממשק בין הקבלנים לרשויות המקומיות, הוא חשוב במיוחד בימים אלו, שבהם בנייה מהירה היא כורח המציאות. אני סבור כי ביזור סמכויות לשלטון המקומי הוא הכרחי; עלינו לאפשר לראשי הערים לנהל את הערים שלהם בצורה טובה יותר. ניקח לדוגמה את נושא החינוך, שהוא המאפיין הראשון שעל פיו בוחרים זוגות צעירים באיזו עיר להשתקע. למי יש אינטרס אמיתי לדאוג לחינוך איכותי לילדי העיר? ברור שבראש ובראשונה לראש העיר, הרבה לפני שרת החינוך. הוא נמדד על פי הצלחותיו בתחום זה, ונבחר בזכותו, ולכן יש לו אינטרס מובהק לראות קודם כל את טובת תושבי העיר. זה נכון לכל התחומים, ולכן על השלטון המרכזי לבזר סמכויות לראשי הערים, כדי שהם יוכלו לממש את המשימות המוטלות עליהם במהלך חמש השנים של כהונתם".

"בישראל אנו חווים משבר דרמטי, אחד מהמשברים הגדולים ביותר מאז הקמת המדינה, בעיקר בתחומי הנדל"ן והתשתיות. כל עוד הממשלה לא תתחייב להכניס את היד לכיס ולפעול להגברת התחלות הבנייה לכדי מאה אלף בשנה, לא יימנעו מאיתנו קשיים כלכליים בעתיד. כיום, יש מחסור של 250 אלף בתי אב, והמצב רק הולך ומחמיר. בעקבות האירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר, ענף הבנייה פועל בקצב נמוך משמעותית. בשבועות הראשונים של המלחמה קבעה הממשלה שיהיו כאן סך הכל 95 אלף עובדים זרים, וכעת, שנה אחרי, אנחנו חצי מהמספר הזה. אם נמשיך בקצב הנוכחי, נגיע ל-95 אלף עובדים ברבעון הראשון של 2026, אך התוצאות יתחילו להיראות רק במחצית השנייה של השנה. ההשפעה של מחסור זה על המדינה, על תשתיותיה, כבישים, בתי ספר ומגרשי ספורט ידועה לכולנו. אנחנו נמצאים באירוע דרמטי שישפיע על איכות חיינו. בינתיים, פער ההיצע והביקוש גובר. צעירים רבים לא מצליחים לרכוש דירה, והמצב הזה רק הולך ומחמיר. גם ההורים במצב קשה, כשהם מתקשים לסייע לילדיהם ברכישת דירה, גם באזורים פחות מבוקשים. אני מאוד מוטרד מההשלכות של כל זה על שוק הנדל"ן בשנים 2025-2030".

עוד, מצהיר סלוביק כי "רגולציה הפכה לחסם אמיתי בתהליכי הבנייה והפיתוח. התהליכים הבירוקרטיים בבניית דירה בישראל דומים לעיתים לתהליכים להבאת עובדים זרים. במקום לפשט ולהפוך את התהליכים לדיגיטליים שיכולים להקל על היזמים ולעזור בקיצור זמני הבנייה, הממשלה דוחה את ההתקדמות. רק כדי שתבינו את גודל המחדל, בניית האמפייר סטייט לפני 100 שנה לקחה שנה אחת בלבד, ואילו היום בישראל בניית בניינים קטנים לוקחת לפחות שנתיים. אנחנו חייבים לשפר את המצב הזה. בנוסף, אני פונה לראשי הערים: אנו חייבים לעזור ליזמים. מאז המלחמה, עלויות העובדים, חומרי הגלם ועלויות המימון זינקו באופן משמעותי. אם לא נספק את התמיכה הנדרשת, עלולים להיווצר פילים לבנים במרכזי הערים, והקבלנים הקטנים לא ישרדו במצב הזה".

"יש כאן הזדמנות אדירה. העובדים הזרים יכולים להוסיף למגזר הבנייה מעל 150 מיליון שעות עבודה בשנה. בשונה מהעובדים הפלסטינים שתלויים בשעות המעברים מיהודה ושומרון, העובדים הזרים יכולים ומוכנים לעבוד מהשעה 7:00 עד 19:00, שישה ימים בשבוע. ועדיין, צריך לאפשר העסקת פלסטינים בתנאים מסוימים. אם מותר לעובד פלסטיני לבנות ביהודה ושומרון, מותר לו גם לבנות בכל מקום אחר. אסור לעשות הבחנות. הפערים במחירים בתוך ומעבר הקו הירוק רק יגברו אם נמשיך במצב הנוכחי. מדובר במשימה לאומית ממעלה ראשונה, ואנו חייבים לפעול בהקדם", מסכם סלוביק.

במסגרת החלק הבא של האירוע, "אחד על אחד", נפגשו על הבמה מנחה הכנס עופר פטרסבורג ויו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, הכהן גם כראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, לשיחה מרתקת פנים מול פנים. ביבס אמר בתחילת דבריו כי "אמנם לצערנו אי אפשר לומר שמדינת ישראל לא חוותה מלחמות, אבל זו הפעם הראשונה שאנחנו מתמודדים עם מלחמה כל כך ארוכה, כאשר המשק הישראלי בכלל וענף הבנייה בפרט פועלים במהלכה בתפוקה של 50% מימי השגרה שלפני המלחמה".

"למרות שהיו ראשי ערים שהתנגדו להחזיר את הפעילות באתרי הבנייה בשבועות הראשונים של המלחמה מטעמי ביטחון מוצדקים, אני הייתי הראשון שאמר שצריך להחזיר את העובדים לאתרים, והשלטון המקומי גם היה הראשון להגיע לפתרון שהוסכם על הקבלנים וראשי הערים של הצבת מאבטחים, אשר כזכור היה זה שהביא לפתיחת האתרים והחזרת הפעילות לאחר מספר שבועות של קיפאון. חשוב לי לציין שאף הצענו תוכנית לממשלה להחזרת העובדים הפלסטינים לישראל בתנאים מסוימים, הצענו אף תקצוב מתאים ליישום התכנית, אך נכון להיום אין התקדמות בנושא. בכל מקרה, ההחלטה להחזיר את העובדים הפלסטינים צריכה להיות גורפת בכלל חלקי המדינה, אי אפשר שבחלק מהערים יעבדו פלסטינים ובחלק לא".

עוד, מוסיף ביבס בנושא העובדים: "בסופו של דבר, צריך להבין שמשרדי הממשלה לא באמת יכולים להביא פועלים זרים באופן יעיל. קיבלנו מצגות על 150 אלף עובדים, ובחודשים הראשונים הגיעו רק 5,000 הודים, מתוכם 3,000 היו נגרים. זה מראה על ניתוק מוחלט בין משרדי הממשלה הרלוונטיים לבין הזרוע הביצועית".

לגבי השאלה מדוע השלטון המרכזי לא מבין את הכוח האמיתי של השלטון המקומי, השיב ביבס כי "השלטון המרכזי מבין, אבל יש משרדים ספציפיים שקשה להם להכיר בכך שהשלטון המקומי הרבה יותר מחובר לשטח. המסר שלי אליהם הוא - תתעסקו ברגולציה, ותנו לנו לעשות יותר. כיום, לרשויות יש פחות השפעה, והמשרדים הבירוקרטיים לא מצליחים לייצר את התוצאה הרצויה. אם באמת רוצים לקדם דברים, השלטון המקומי הוא הזרוע המקצועית האמיתית. איפה שיש שיתוף פעולה, הכל רץ קדימה".

הפאנל הראשון של הכנס עסק בנושא ההתחדשות העירונית ואירח על הבמה את ניר בן חיים, ראש עיריית חדרה; יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל; שירה רזי, ראש מערך מסחרי בחטיבה העסקית בנק לאומי; תמר פוריה, מהנדסת העיר באר שבע; יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים; פרופ' משה צור, צור אדריכלים;

המנחה האורח של הפאנל היה יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ומייסד נתיבי הקמה. בדברי הפתיחה של הפאנל, אמר צ'ודנר כי "המפגש הזה מאוד מרתק, אני מעריך את ההזדמנות לעסוק בנושא החשוב הזה. אני עוסק בתחום כבר למעלה מ-20 שנים, ואני יכול להגיד שעם השנים המצב רק הולך ומסתבך. המימון כיום הפך להיות אתגר משמעותי עבור יזמים המתמודדים עם קשיי נזילות, כאשר לוקח בממוצע כשלוש שנים לקבל היתר בנייה - תוך תהליך בירוקרטי מסורבל ומתסכל".

"בנוגע לרפורמת הרישוי העצמי שהופכת רשמית בימים אלו, ישנה בעיה נוספת: מעטים האדריכלים כיום שיסכימו לקחת על עצמם אחריות על תהליך הבנייה, כאשר הם לא יכולים להיות בטוחים שהקבלן יבנה לפי ההיתר שניתן לו. החשש הזה מעיד על חוסר בטחון במערכת, שמונע מאדריכלים לקחת סיכונים ולפעול ביעילות. אם נשווה את עצמנו לארצות הברית, נוכל לראות הבדל משמעותי. שם האכיפה היא הרבה יותר מדויקת, וישנה מערכת שיכולה לאיים על קבלנים במקרה של אי עמידה בכללים. בארץ, לעומת זאת, חסרה אכיפה משמעותית שתבטיח שהקבלנים יעמדו בהתחייבויותיהם ובסטנדרטים הנדרשים".

"אני מאמין שעלינו לגבש פתרונות שיכללו גם את עניין האכיפה והרגולציה, כך שנוכל לשפר את המצב וליצור סביבה עסקית בריאה יותר לכולם", מסכם צ'ודנר את דבריו בפתיחת הפאנל, ומעביר את רשות הדיבור לראשי הערים עם השאלה: "יזמים רבים יבואו ויגידו שאתם לא "מספקים את הסחורה" ומעכבים היתרי הבנייה, איך אתם מסבירים את זה, כאשר העלויות הנוספות שנגרמות מכך מתגלגלות בסופו של דבר לתושבים שלכם?".

ניר בן חיים, ראש עיריית חדרה: אחד הנושאים הכי משמעותיים אצלנו בחדרה הוא המת"ש (מערכת תכנון שטחים), והקיבולת שאנחנו יכולים להציע ולספק. חדרה היא עיר מיוחדת במינה, שכן כביש 4 וכביש 2 חוצים אותה לאורכה ורוחבה, מה שמקנה לנו יתרון גאוגרפי. נוסף על כך, לאחרונה נבנה גשר שמחבר בין שני הכבישים, דבר שמאפשר תוספת דירות מגורים באזור בצורה נוחה ויעילה, שלא תפגע באיכות החיים של התושבים. עם זאת, ישנם אתגרים רבים. לדוגמה, בניית בית ספר בעיר התייקרה בכמעט 10 מיליון שקלים מאז המלחמה, בעקבות המחסור בעובדים וגורמים נוספים שמייקרים, ועדיין - זה לא משהו שאפשר לוותר עליו, והצלחנו לפתוח את בית הספר ללא עיכובים, ב-1 בספטמבר. אנחנו מתמודדים עם האתגרים הללו יום-יום מול השלטון המרכזי, ואין מענה אמיתי לצרכים שלנו. בסופו של דבר, אנחנו, הרשויות המקומיות, נמצאים בשטח ולנו יש את ההבנה והידע הנדרשים כדי לנהל את העניינים בצורה הטובה ביותר. אנחנו זקוקים לסמכויות נוספות שיאפשרו לנו לפעול באופן אפקטיבי יותר לטובת התושבים שלנו".

יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל: "אנחנו משקיעים מאמצים רבים כדי לפתח ולהגדיל את העיר שלנו. יש לנו תכניות שאפתניות ברצועה שבין גבעת שמואל לפתח תקווה, ואנחנו שואפים לממש אותן בהצלחה. בתוך מסגרת זו, נכנס גם הנושא של התחדשות עירונית. בעקבות המלחמה, ישנה דרישה גוברת לבניית דירות עם ממ"דים גם במרכז הארץ, ואנחנו פועלים לצמצם את הפערים הנוכחיים ולבנות בהתאם לצרכים של התושבים. מה שהשתנה לעומת העבר הוא שהיום כולם מעוניינים בהזדמנויות של התחדשות עירונית. אנחנו בוחנים את המתחמים השונים ולא מתמקדים בבניינים בודדים, מתוך מטרה שהשיפורים המוצעים יוכלו לשרת את הציבור באופן רחב יותר. התכנון כולל שילוב של שטחים ירוקים, כבישים חדשים ועוד, כך שנוכל להעניק לתושבים סביבה איכותית ונעימה יותר. זה מרגש אותנו ומניע אותנו קדימה".

יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים: "בשלוש השנים האחרונות אישרנו בהיתרי בנייה לא פחות מ-20,000 יחידות דיור, וזאת בהשוואה לכ-2,000 בממוצע בשנים שלפני כן. בשנה הנוכחית, אנו צפויים לעבור את ה-8,000 יחידות דיור. המהפך הזה לא התרחש בעקבות החלטה אחת, אלא נבע ממדיניות חדשה שגיבשתי. הקמתי אגף חדש שמטרתו הבלעדית היא לדחוף את היזמים ואת הפרויקטים קדימה, ולבחון מדוע הם נתקעים בתהליך. חשוב לציין שהכל מתנהל במקביל ולא בטור - לדוגמה, שלושה היתרי בנייה שונים אושרו בפרויקט אחד בתוך שלושה חודשים בלבד".

"בנוגע לאיכות הפרויקטים, אנו מאמינים שהשילוב בין איכות, דחיפה ורצון אמיתי להילחם בבירוקרטיה, הוא שמביא לתוצאות שהיינו מקווים לראות. עתה, יש על שולחננו כ-70,000 יחידות דיור שנמצאות בשלבים מתקדמים של אישורים, וכל זאת בשיתוף פעולה חיובי עם הוועדה המחוזית. אחד האמצעים המרכזיים להצלחה שלנו הוא שיתוף פעולה איכותי עם כל הגורמים המעורבים, כולל אדריכלים ויזמים. ישנן תכניות שזקוקות לשינויים, ולכן חשוב להגיע לוועדות אלה ללא אגו, במטרה לקדם את ההתחדשות העירונית ובו זמנית להצליח לשמור על המרקם של העיר ההיסטורית".

תמר פוריה, מהנדסת העיר באר שבע: "הסיפור המרכזי בנושא ההתחדשות העירונית בבאר שבע הוא ודאות תכנונית. בשנים האחרונות עבדנו באופן מאומץ על מנת להעניק ליזמים את הוודאות הנדרשת בשוק. תכנית המתאר הכוללנית קיבלה תוקף לפני שנה וחצי, ומסמנת בבירור מוקדים משמעותיים בעיר עם פוטנציאל להתחדשות של עשרות אלפי יחידות דיור. ברגע שיצרנו את המסגרת הזו עם הוודאות התכנונית, החלו להגיע פרויקטים חדשים ונצפו ביקושים לפרויקטים נוספים, גם במיקומים שלא חשבנו עליהם לפני כן. אנו עדים לתוספת של אלפי יחידות דיור בשכונות הוותיקות, ובתוך כך ציר רגר הפך לנגד עינינו לשדרה עירונית משמעותית, שבה הושקעו משאבים רבים. חלק גדול מהפרויקטים מצא את מקומו שם, ובמקביל, בית חולים סורוקה מקדם תכנית רחבת היקף לכל הדופן שממוקמת על שד' רגר, הכוללת עירוב שימושים של תעסוקה, מסחר ועוד. העירייה תומכת בפעילות היזמית שאנחנו רואים בשוק החופשי, עם השקעה ניכרת במרחב הציבורי. לגבי אזורי התעסוקה, הם מתקרבים למרכז העיר, כולל פארק ההייטק שמארח חברות בינלאומיות מתקדמות. בהתאם, השימושים התעשייתיים יוצאים בהדרגה ממרכז העיר, מה שמקנה לנו הזדמנויות חדשות לפיתוח וצמיחה".

בנושא המימון, התייחסה שירה רזי, ראש מערך מסחרי בחטיבה העסקית בנק לאומי, לטענותיו של צ'ודנר בפתיחת הכנס: "אנו מודעים היטב למצב הריבית ואיך הוא משפיע על ההון העצמי שיזמים צריכים להביא, ובסופו של דבר על המחיר הסופי לדייר. כאשר נבחן את כל הגורמים הללו יחד, נבין שיש להם משמעות גבוהה. אם הייתי צריכה לתת טיפים ליזמים ולראשי הערים, הייתי אומרת שזו תקופה שבה הנזילות היא המלך. ההון הוא משמעותי, וכמובן גם הרווח שנגזר בסוף, אבל לא פחות חשוב - הניסיון של הקבלנים. אנו פוגשים קבלנים שלא מצליחים להתמודד עם פרויקטים שניהלו בהצלחה בעבר. לכן, אנו מתמקדים במוניטין ובניסיון של היזם וביכולתו להתנהל מול הרשויות, כדי להביא את המקסימום עבור כולנו. זהו הדגש שאנו שמים עליו, וכך אנו מלווים פרויקט אחרי פרויקט".

משה פלדמר, ראש אגף פיתוח עסקי, חטיבת משכנתאות בבנק לאומי, הוסיף גם הוא בנושא: "התחדשות עירונית היא אמצעי יעיל ומשמעותי להרחבת היצע הדירות בערים השונות בכל רחבי הארץ. בנוסף, היא מהווה כלי לשיקום הערים בגבולות בתקופה שלאחר המלחמה. לאומי למשכנתאות מציעים פתרונות שונים לרוכשים באמצעות מגוון מסלולי משכנתאות כדי להקל עליהם ברכישת דירות ולממש עבורם את החלום של דירה בבעלותם. אני סבור שבתקופה הזו יש לעדכן את תוכניות הסיוע לזוגות הצעירים מטעם המדינה, עבור ציבור שלם שתרם בשנה האחרונה לחוסנה וביטחונה בשירות המילואים והסדיר. הם העתיד שלנו ויש לשים אותם בראש סדר העדיפויות".

פרופ' משה צור, צור אדריכלים, סיכם את הפאנל הראשון: "התחדשות עירונית היא הרבה יותר מהמגורים והריסת בתים ישנים. מדובר קודם כל ביזמות, חידוש אזורים שלמים, והתחדשות עסקית שכוללת עירוב שימושים עם שטחים מסחריים ושטחים ציבוריים פתוחים, מה שמשנה את המציאות בעיר. אנו נתקלים לא אחת בהרבה רשויות, עם מגוון דעות ורפרנטים שכל אחד מהם חושב אחרת ומתווכח עם השני, וכך הזמן פשוט עובר והכל מתעכב. יש פקידים ברשויות שאומרים לי לפעמים "אני הייתי עושה אחרת במקומך", היכן נראה דבר כזה? רוב הזמן מתבזבז על דיונים והסכמות, כאשר אישור תכנית עיצוב אדריכלי יכול לקחת עד שנתיים, וזה למעשה הזמן העיקרי באישור התכנית. אני פונה למהנדסי ערים שיביאו לסדר בתחום הזה, שיגבילו את הזמן וידאגו שהתנהלות תהיה מקצועית בלבד ולא תהליך מלא באלף דעות שונות. בנוסף, ישנו הקשר מול רשויות כמו פיקוד העורף, חברת חשמל, מים ועוד, אשר חייב להיות מוסדר בצורה רגולטורית. אם סוכם עם אחד הגופים הללו, אז ההסכם צריך להיות גורף וללא "חרטות". זה קורה לעיתים קרובות שהתהליכים לא מצליחים לזוז, משום שחסרות הסכמות ברורות".

הפאנל השני של הכנס התמקד בערים המתפתחות בקצב גבוה וצפויות להכפיל את עצמן בשנים הקרובות. על הבמה התארחו בני ביטון, ראש עיריית דימונה; רועי גבאי, ראש עיריית יבנה; מיכל רוזנשיין, ראשת עיריית קרית אונו; צח צמח, ראש ענף קבוצות רכישה חטיבת משכנתאות, בנק לאומי;

המנחה האורח של הפאנל השני היה עו"ד זיו כספי, מומחה נדל"ן, שותף ומייסד גינדי, כספי ושות'. בדברי הפתיחה של הפאנל, אמר כספי: "כולנו רוצים שהדרום והצפון ישוקמו, והמדינה חייבת להבין שכדי להשיג זאת, יש ליצור קודם כל רצון להגיע לאזורים אלו. כדי שזה יקרה, יש צורך לפתח אזורי תעסוקה. כדי למשוך יזמים, חברות והייטק לאזור, יש לייצר הטבות מס, לשפר את התשתיות, ולספק כתף אמיתית מצד הרשויות. אך לפני הכל, ישנו צורך בביטחון. ללא ביטחון, כל המהלכים הללו לא יוכלו להתממש. ביטחון הוא הבסיס שהופך את ההשקעות לאפשריות, את החיים במקום למושכים, ואת החזון שלנו לשיקום והצמיחה לאמצעי ממשי. רק כאשר נבטיח את הביטחון, נוכל לקדם את היוזמות הנדרשות כדי לשפר את המצב בדרום ובצפון וליצור עתיד טוב יותר לכולנו".

רגע לפני שהעביר את רשות הדיבור לראשי הערים שיושבים על הבמה, פנה כספי לקהל ואמר כי "רק כדי לסבר את האוזן, יושבים פה ראשי ערים שבשטחיהן קיימות נכון להיום עשרות אלפי יחידות דיור, והולכות להיבנות עוד עשרות אלפים בשנים הקרובות. הכפלת ערים היא למעשה בניית ערים חדשות של ממש. אשאל אתכם, איך אפשר להכפיל ערים, לייצר תעסוקה, מגורים ומבני ציבור, ובעיקר לייצר חשק לתושבים חיצוניים להגיע לערים?".

בני ביטון, ראש עיריית דימונה: "בזמן מלחמה, שיווקנו 1,000 יחידות דיור בשתי שכונות חדשות לגמרי - שכונת יוני נתניהו ושכונת אמנון ליפקין-שחק. לעיתים אני נשאל מי מגיע לדימונה. כשנכנסתי לכהן כראש עיר לפני כעשור היו בעיר 30 אלף תושבים, והיום המספר הזה הגיע ל-43 אלף. יש כיום קצת יותר מ-20 אלף בתי אב, ובשנים הקרובות נצפה לעבור את ה-40 אלף, עם פוטנציאל גידול ל-80 אלף תושבים - פי 4 מהקיים".

"יש לנו מהנדס חדש בעירייה. הצבתי לו רף - הנפקת היתרי בנייה תוך ארבעה חודשים. אנחנו יודעים ויכולים לבנות במהירות. לצד הבנייה החדשה, התכניות של ההתחדשות העירונית בדימונה כיום הרבה יותר טובות מבעבר. שכונות שלמות מתחדשות, ויש ביקוש מצד יזמים - וזה לא סתם. לסיכום, כאיש ליכוד, אני אומר לממשלה: תנו לנו לעבוד. למזלכם, יש ראשי ערים טובים שיודעים לנהל. אנחנו מוכנים לקחת את המושכות ולהצעיד את המדינה קדימה".

רועי גבאי, ראש עיריית יבנה: "העיר יבנה מכפילה את עצמה בכל עשור, ומכאן אנו לוקחים את זה קדימה ומסתכלים על מתחמי תכנון רחבים ככל האפשר. ככל שהתכנון רחב יותר, כך ניתן ליצור דברים טובים יותר. יש לנו אלפי יחידות דיור בביצוע ועוד אלפים בשלבי תכנון ואישור כאלה ואחרים. יצאנו לדרך עם יבנה מזרח, אך בלי שיתוף פעולה עם הממשלה, הדברים נתקעים. אני מגיע מהאוצר, ואני בעד לקדם תכניות ולרוץ קדימה. הבעיה היא שאם לא נותנים לרשויות המקומיות לקבל החלטות, הדברים נעצרים".

"התחדשות עירונית אינה מגרש משחקים ריק, שבו בונים ומתעלמים מכל מה שסביב. אם לא ישכילו לייצר מנהלי קשרי קהילה ולפתח שיח עם הרשות המקומית והקהילה, התהליכים יתקשו. התושבים סובלים כאשר יש פגיעות בתשתיות מים, חשמל, בזק, והם מרגישים שהם לא רוצים התחדשות עירונית. אם לא ישכילו להבין שהדרך היא לפתח דיאלוג עם הקהילה, אחד מול אחד, לא יתקדמו תהליכים של התחדשות עירונית. אם פגעת באישה בת 80 וסגרת לה את המים למשך חצי יום מבלי להגיע ולהסביר פנים מול פנים שיש משהו מעבר, לא תצליח לייצר אמון עם התושבים, והדברים יתקעו".

מיכל רוזנשיין, ראש עיריית קרית אונו: "האנשים הם לפני הכל. תפקיד שלי כראש עיר הוא לדעת לשלב בין התחדשות עירונית, המושכת אוכלוסייה חדשה לעיר, לבין האוכלוסייה הוותיקה החיה בעיר, ולייצר מרקם אחד משגשג, שחי באופן קהילתי משולב. אנחנו קוראים ליזמים באופן שוטף להגיע לקריית אונו, שהפכה לעיר גדולה יותר, הכוללת פנאי ובילוי לטובת התושבים, וכך נספק שירות טוב יותר לתושבים. ברור לי, שפיתוחי אזורי התעסוקה יביאו שגשוג ופריחה לתושבים, וזה אחד מהדגשים בכהונתי".

צח צמח, ראש ענף קבוצות רכישה חטיבת משכנתאות, בנק לאומי, סיכם את האירוע: "אני רואה את הלהט של מהנדסי העיר וראשי העיר, וקורא לשלטון המרכזי לתת יותר סמכויות לרשויות המקומיות, כי הם אלו שבאמת אכפת להם מהערים שלהם. משבר הדיור הוא לא משבר נדל"ני, אלא משבר חברתי-כלכלי, וכולנו צריכים להתייחס אליו בהתאם".

"כאחד שחי את המשכנתאות באופן יומיומי, אני רואה כיצד נשברים שיאים חדשים בכל חודש בבקשות להלוואות חדשות. כל אחד בישראל שואף לדירה בבעלותו, אבל מודלים כמו השכרה לטווח ארוך ודיור בהישג יד, נכון להיום, הם רק סיסמאות שלא באמת מצליחות לפתור את הבעיה. קבוצות רכישה מהוות את הפתרון הטוב ביותר כיום, במיוחד בעקבות הרגולציה החדשה שמצמצמת את הסיכונים עבור תושבי הקצה ומביאה מוצר מנצח לאנשים שמעוניינים לקנות דירה או משרד במחירים טובים יותר ממה שמוצע בשוק. בסופו של דבר, כל הצדדים נהנים מהפתרון הזה. אם נמשיך לקדם את המודל הזה ונאפשר לרשויות המקומיות לפעול בצורה עצמאית ויצירתית, נוכל להתמודד בצורה הרבה יותר אפקטיבית עם משבר הדיור".