בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן אישרו את ההסדר אליו הגיעה קבוצת שיכון ובינוי. במסגרת ההסדר נסגר תיק החקירה נגד החברה הציבורית שיכון ובינוי. נזכיר כי חברת הבת שלה הורשעה בעבירה של קשירת קשר ועבירת דיווח וחויבה בתשלום של 10 מיליון שקלים קנס.
בנוסף, הושג הסדר לחילוט אזרחי, שאושר אף הוא על ידי בית המשפט, לתשלום של 250 מיליון שקל על ידי חברה נכדה בקבוצה, חברה זרה.
כאמור, בית המשפט מצא את ההסדר ראוי והתייחס לכך שאין חולק שקיימת מורכבות ראייתית ומשפטית משמעותית במקרה זה. במסגרת ההחלטה, הצהיר בית המשפט כי עמד, בין יתר שיקוליו, על האינטרס הציבורי בהמשך קיום פעילות הקבוצה, בארץ ובעולם. כמו כן, בית המשפט עמד גם על העובדה שמדובר למעשה בחברה שנושאי המשרה שהורשעו בה כבר אינם מועסקים בה, ושמבנה הבעלות בה, שונה, מאז בוצעו המעשים שעיקרם היה לפני שנת 2012 וכי למעשה מדובר בסוג של חברה חדשה ועל כן יש לאפשר לה להמשיך בעסקים, תחת ניהול חלופי.
את ההסדר ניהלה עורכת הדין הילה תירוש היועצת המשפטית של שיכון ובינוי ועורכי הדין בעז בן צור וז'ק חן אשר ייצגו את החברה בבית המשפט. את החקירה ליוו עורכי הדין פיני רובין, ארז הראל ולירון קרס ממשרד גורניצקי.
איך הכל התחיל?
החקירה, שהחלה בשנת 2018, נפתחה באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין ביולי 2008. על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו, והרווחים שנבעו מהם, נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
נוכח תיקון 99 לחוק העונשין וכמתחייב, בין היתר, מדרישות הגופים המממנים ורואי החשבון המבקרים, פעלו אורגנים בקבוצה לאימוץ קוד אתי ותוכנית אכיפה ולהטמיעם בארצות הפעילות. לצד זאת, באותה עת ובעיקר עד שנת 2012, קשרה חברת אס.בי.איי תשתיות קשר עם אורגנים שונים בחברות שלא להפסיק את מתן התשלומים. התשלומים השיאו לחברות תועלת.
נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדוחותיה הכספיים אשר פורסמו לציבור, את דוחות אס.בי.איי תשתיות, אשר איחדה את דו"חות חברת SBI שוויץ שבבעלותה, וכללה בהם את התשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, וציינה בהם כי "להערכת ההנהלה, תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".
הצהרות אלה ניתנו על אף שאס.בי.איי תשתיות הייתה מודעת להשלכות האפשריות של התשלומים שלא כדין על עסקיה, וכי דוחותיה הכספיים יאוחדו בדוחות שיכון ובינוי. בכך, לא קיימה שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ את הוראות חובות הדיווח של תאגידים.
לשיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ יוחסו עבירות קשירת קשר לביצוע פשע ואי קיום הוראת סעיף 36 בדו"ח שנמסר לרשות ולבורסה, עבירה על פי סעיף 53(ב)(5א) לחוק ניירות ערך.
במסגרת החקירה, נחקרו גם חשדות בנוגע לחברה-הבת שוויצרית של אס.בי.איי תשתיות. במקביל להסדר הטיעון שנחתם, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בקשה מוסכמת לחילוט רכוש בהליך אזרחי נגד החברה השוויצרית בהיקף של 250 מיליון שקל. כאמור, התיק נגד חברת שיכון ובינוי בע"מ הנסחרת בבורסה ייסגר.
יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי, נתי סיידוף, אמר בעבר בהתייחסו לפרשה כי: "אני שמח שהפרשה הישנה שנמשכה שנים ארוכות הסתיימה בהסדר ובסגירת התיק נגד החברה. עכשיו פנינו קדימה במלוא המרץ. הטיפול בהסדר הובל על ידי עורכת הדין הילה תירוש, היועצת המשפטית של שיכון ובינוי אשר מטעמה נמסר: "אני מבקשת להודות לעורכי הדין פיני רובין, ארז הראל ולירון קרס ולעורכי הדין בעז בן צור וז'ק חן שניהלו את המגעים להסדר והביאו אותו לכלל סיום".
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק מטופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.