האם הסאגה בנושא תכניות העיצוב בדרך לפתרון הולם ומוסכם? בעקבות תהליך ארוך, נערכה פגישה מסכמת בהשתתפות ראש מטה התכנון, הרב נתן אלנתן ומנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח ונציגי איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים. בפגישה זו הושגו מספר הסכמות חשובות.
תכניות בינוי פיתוח ועיצוב אדריכלי הן למעשה שלב ביניים בין התכנית המאושרת (תב"ע) לבין היתר הבנייה, ותפקידן לפרט ולתכלל את כלל האלמנטים התכנוניים ולפרט את תפיסת העיצוב האורבני של במתחם. נושא זה אינו מוגדר בחקיקה ובפרקטיקה שנוצרה קיימים הבדלים בין הוועדות המקומיות השונות, דבר שייצר לדברי היזמים התמשכות תהליכים וחוסר וודאות תכנונית.
שני נושאים עליהם התעקשו הצדדים במסגרת העבודההינם קיצור תהליכים שאינם נדרשים ויצירת הוודאות התכנונית הנדרשת לצורך מימוש. בסופו של התהליך סוכם שניתן יהיה לדרוש תכנית בינוי רק במקרים מסוימים: כאשר מדובר במתחם בו התכנית המפורטת מייצרת מספר חלופות מימוש; כאשר מדובר במתחם בו התכנית המפורטת משאירה גמישות תכנונית ויש צורך בתיאומים וקביעות מהותיות; כאשר מדובר במגרש בודד ייחודי אשר אין לגביו תכנית נקודתית.
בין היתר הוסכם שישנם שני סוגים עיקריים. הראשון, תכנית בינוי ופיתוח תשתיות- לשכונות חדשות בהן נדרש תכנון הכולל תשתיות עירונית, בקנה מידה של 1:500. הסוג השני, תכנית בינוי (עיצוב) והעמדה - כאשר מדובר במתחמים ברקמה קיימת, כדוגמת התחדשות עירונית, כאן מדובר בקנה מידה 1:100 או 1:250. כמו כן, התנהל דיון לגבי סוג שלישי, של תכניות נקודתיות, כאן עמדת מינהל התכנון היתה שיש להכניס את ההנחיות בשלב התכנית המפורטת ולא לדרוש שלב ביניים נוסף.
הוסכם שבמקרים של שכונות חדשות יכולים להיות שני שלבים, תכנית פיתוח ותשתיות לכל השכונה, ואז תכנית בינוי והעמדה למתחמים פרטניים כאשר נדרש.
מינהל התכנון הציג עמדתו שצריך להגדיר בתב"ע אם נדרשת תכנית בינוי והעמדה ומה היא תכלול, כאשר היא תתייחס בעיקר למרחב הציבורי ולממשק איתו, העמדת המבנים, תנועה, שימושים ציבוריים, פיתוח נופי, זיקות הנאה, מיקרו-אקלים ותשתיות. נציגי האיגוד טענו שיש לכלול גם התייחסות משמעותית לעיצוב האורבני, למשל אופי ותצורת חזיתות מסחריות, ושאין לקבוע נושאים מסוג זה בתב"ע. נציגי האיגוד דרשו שגם העצים במתחם יכללו בהגדרת "תשתיות" הנכללות בנספח.
כמו כן, במינהל התכנון דורשים שעל מנת לקצר הליכים מיותרים, אישורים שניתנו בשלב תכנית הבינוי - יילקחו בחשבון גם בהליך הרישוי, על מנת למנוע כפל תהליכים. דרישת מהנדסי ואדריכלי הערים הינה שאז רזולוציית התכנון של תכנית הבינוי תתאם לזו של הליך הרישוי - כלומר, קנה מידה של 1:100.
הנקודה העיקרית לגביה לא הושגה הסכמה הינה שם התכנית. מהנדסי ואדריכלי הערים מתעקשים על השארת הכותרת 'עיצוב' בשם התכנית, ומסבירים שיש הבדל בין העיצוב האדריכלי- ממנו חוששים במינהל התכנון - לבין העיצוב האורבני, שהוא הקריטי, עליו אסור לוותר וצריך לשים את הדגש.
מסתמן כי מינהל התכנון לא יקדם את הנושא כרגע בחקיקה אלא ייצא כתדריך, ושהמצב ייבדק כפיילוט בשטח . בהתאם לתוצאות ולהתקדמות בשטח, יהיו תיקונים ועדכונים. במינהל התכנון ביקשו שבוועדות יתנהל מעקב מסודר לצורך בדיקת לוחות הזמנים ויעילות התהליך.
עוד השתתפו בפגישה: יואב דוד, אדריכל תל אביב; ליטל שלף, אדריכלית חיפה; תוצר לאווה, אדריכל העיר חולון; חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ; עו"ד ניצן פלדמן, סמנכ"לית התאחדות הקבלנים ובוני הארץ; זהר שמש, מרכז תכניות עיצוב ופיתוח בעיריית ת"א; והאדריכל דיויד סוקט.
מטעם איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים, שלקחו חלק בתהליך מול מינהל התכנון נמסר: "אנחנו מברכים על שיתוף הפעולה וההסכמות, ועל כך שבמינהל התכנון מבינים את חשיבות הנושא ומקדמים אותו בזמנים אלה. שיתוף הפעולה בין האיגוד למינהל התכנון חשוב, וגם ההכרה שנכון וצריך ללמוד מהשטח ולעבוד bottom up ולא top down לצד הרצון להקפיד על מאפייני התכנון האורבני המשתנים והדינמיים, במטרה לשמור על איכות חיים גבוהה לתושבי הערים".