פורום שמונת הקיבוצים מהגליל העליון שלא פונו אומרים: המדינה מתעלמת מהפניות שלנו, ויש עיכוב בבניית מרחבים מוגנים באלפי בתים.
במשך עשור, המדינה סבסדה בניית ממ"דים בישובים רבים. כעת, כשאנחנו תחת מתקפות רקטות והכטב"מים,קצב הבנייה איטי והסבסוד המזערי. נדרשת האצה וסבסוד גדול.
פגיעות הטילים בקיבוצים שלנו הוא מוחשי והאיום אינו סר מעלינו. כמו כן, מדי כמה ימים נופלים רסיסי רקטה או מיירטים בגליל ובאלפי בתי אב ביישובים בהם אין ממ"ד.
לאור זאת פנינו למשרד הביטחון בעניין. בבקשה להאיץ את תהליך הקמת הממ"דים, בין היתר על ידי הגדלת הסבסוד מהמדינה שכבר הזרימה לשם כך כספים.
במשך עשור המדינה מעניקה סבסוד של 6% למי שבונה ממ"ד בביתו שעומד על 10,400 שקלים. עלות הקמת ממ"ד על פי אילוצים הנדסיים, נגישות למקום הבנייה ושיקולים נוספים, נעה בין 200,000-175,000 שקלים.
"בין האזרח לבין המדינה יש חוזה ועל פיו חובה על המדינה לדאוג לביטחון אזרחיה. אצלנו בגליל החוזה לא מתקיים", אמר ליאור שחר, מנהל הקהילה של קיבוץ עמיר שהזכיר שהמדינה הקצתה כחמישה מיליארד שקלים לתוכנית 'מגן הצפון'".
בין האזרח לבין המדינה יש חוזה. בגליל החוזה לא מתקיים.
לדבריו, "הביצוע מתקדם בעצלתיים ואם המדינה תמשיך להיות קבלן הביצוע של תוכנית המיגון, יקח שנים עד שיבנו ממ"דים ביישובים שזקוקים לכך. אנחנו כבר עשרה חודשים במלחמה, אין זמן, חייבים להאיץ את הקצב. כמו שמינהל התכנון נתן פטור מהיתרי בניה עבור בניית ממ"ד, המדינה גם צריכה לסייע בעלות הבנייה ושהמדינה תשתתף ב-80-70 אחוזים מעלות בניית ממ"ד", אמר.
לדבריו של ליאור , מנהל הקהילה , בקיבוץ - 170 בתי אב בלי ממ"ד. תמונת מצב דומה קיימת בכל הקיבוצים הסמוכים לגבול ולפיכך בניית אלפי מרחבים מוגנים היא צורך דחוף.
יורם אבן-צור, תושב עמיר וחבר במליאת המועצה האיזורית הגליל העליון, הזכיר ש"כבר ב-2018 התקבלה החלטה על מיגון אזור הצפון. שש שנים חלפו, ולא ברור כמה כסף יצא על מיגון האזור וכמה ממ"דים נבנו ביישובי הצפון". אבן-צור אמר ש"תושבים רבים רוצים לבנות, אבל אין להם יכולת כלכלית להוציא מכיסם 180 אלף שקלים ויותר עבור בניית ממ"ד.
תושבים פנו למדינה ואף הסכימו לממן חצי מעלות הבנייה במקום מימון מלא של המדינה כפי שנעשה כבר בכמה מושבים במסגרת "מגן הצפון".
אנשי "אופק צפוני" האחראית על מימוש של החלטת הממשלה להשלמת פרויקט "מגן הצפון", למיגון היישובים, אמרו לנציגי פורום השמונה כי כרגע פרוייקט "מגן צפוני" אחראי על תוכנית המיגון ב-21 ישובים שנמצאים במרחק של עד קילומטר מהגבול. בנוסף החלו בסקר לגבי תוכנית מיגון ישובים שבמרחק 2-1 ק"מ מהגבול. בפורום מעריכים כי על פי תגובת המנהלת עולה שהמדינה עדיין לא רואה לנכון להאיץ את מימוש הפרוייקט ולהרחיב אותו ליישובים נוספים בקו העימות , כדי שתתאפשר בניית מרחבים מוגנים בטווח הזמן המיידי גם בישובים שמרוחקים מעט יותר מהגבול ושנמצאים מאז תחילת המלחמה תחת ירי. מנהלי הקיבוצים מפורום השמונה תולים תקווה בפגישה עם פרויקטור הצפון, האלוף, אליעזר צ'ייני מרום.
כבר בינואר השנה מבקר המדינה, בדו"ח שפירסם, מתח ביקורת על קצב ההתקדמות של "מגן צפוני"; על פי המבקר, מאז שהחלה התוכנית לפני שלוש שנים, נמצא מקור תקציבי ל־18% בלבד. כלומר - רק 890 מיליון שקל, מתוך תקציב של 5 מיליארד שקל שאמורים להיפרס עד שנת 2030. המבקר כתב: "מומלץ לכלל החברים בוועדת השרים להיערכות למוכנות האזרחית למצבי חירום לפעול להאצת כלל הפעילות להגברת מוכנות מדינת ישראל באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי רב־שנתי למימוש היעדים שהוגדרו בהם - ויפה שעה אחת קודם". מאז עברו שבעה חודשים, הירי על ישובי הגליל העליון רק גבר, אבל לא נמצא מענה לצורך הדחוף להאצת בניית מרחבים מוגנים עבור התושבים.
"סוגיית המיגון ביישובי קו העמות בהחלטת הממשלה 1786 למענים עבור יישובי הצפון המאוימים, אשר הוביל משרד ראש הממשלה, נכלל תקצוב של 1.4 מיליארד ש"ח עבור תכנית 'מגן הצפון'. תיעדוף תקציבי המיגון נעשה לפי שיקולים מקצועיים ומבצעיים של מערכת הביטחון. אבל המציאות השתנתה אמר יו"ר קיבוץ גונן מעיין לשם.
פורום שמונת הקיבוצים, כפר סאלד, שדה נחמיה, עמיר, שמיר, כפר בלום, נאות מרדכי, להבות הבשן וגונן מהגליל העליון טוענים: "בין האזרח למדינה יש חוזה? המדינה נותנת עכשיו 1.4 מיליארד למיגון, ו מערכת הביטחון היא זו שמחליטה את מי למגן. אז איפה המדינה ומשרדי הממשלה בשיקולי ההחלטה", שאלו.