פרויקט "תכנון אילת כעיר נמל קולטת" של הסטודנטית מור פרידברג מהחוג לארכיטקטורה בביה"ס לעיצוב של אוניברסיטת חיפה זכה במקום הראשון בפרס קרן ארמון לתכנון בפריפריה.
הפרויקט בוצע במסגרת סטודיו לתכנון אורבני שנה ד', שעסק באילת כעיר נמל וכעיר קולטת בשעת חירום תוך שיתוף עם עירית אילת. הסטודנטים התבקשו להציע אפנים להתפתחות העיר כעיר נמל גמישה אשר יכולה לגדול בעתיד ולקלוט תושבים המפונים מאזורי אסון (כדוגמת העוטף) אשר לפרקי זמן ממושכים ומשתנים או קבועים הופכים להיות חלק מהעיר. העיר שנבחרה היא כאמור אילת, עיר נמל הקולטת בשעת חירום, ושרק בעת האחרונה ניתן היה לראות ביתר שאת את חשיבותה בעת מלחמה, ואשר הכפילה את מספר תושביה לאחר אסון ה-7 באוקטובר.
הפרויקט של מור פרידברג, בהנחייתה של ראש החוג לארכיטקטורה, ד"ר אדר' דנה מרגלית, מייצר מרכז עירוני חדש לעיר אילת, על גדותיו של נמל ימי חדש, במיקומו של נמל התעופה שפונה מלב העיר.
פרידברג הסבירה את הפרויקט: "העיר אילת ידועה כעיר תיירותית בדרום הרחוק של מדינת ישראל. עם זאת, זוהי גם עיר בה חיים וגרים כיום כ-50,000 תושבים. בעיניי, האתגר המרכזי של העיר הוא הקשר בין שני סוגי האוכלוסיות - התושבים והתיירים. הדופן התיירותית ודופן המגורים, היו מופרדות במשך שנים רבות על ידי שדה התעופה ששכן בלב העיר, חצץ אותה והגביר את תחושת הניתוק בין שתי דפנות העיר. כאשר פעל שדה התעופה בעיר הוא היווה חייץ בין שני אזורים אלו, אך התקיימה פעילות בקו התפר, שגרמה בעיקר לתושבים לצמצם מבחינה מחשבתית ותחבורתית את המרחק שלהם לשאר חלקי המדינה. אולם עם העברתו של שדה התעופה מחוץ לעיר, לאזור תמנע, נותר חלל ריק משמעותי בלב העיר".
"כיום, נמל אילת מהווה חיץ בין התושבים לים ומונע גישתם אליו, ובנוסף מפריע לקיום המגוון הביולוגי הימי, בעודו שוכן בסמוך לשמורת האלמוגים. פעילות הנמל גורמת לזיהום מים כתוצאה מדלקים ושפכים, מפריעה לבתי גידול ימיים לאור עבודות בינוי ותנועת הספינות והיא אף גורמת לפלישת מינים שעלולים לפגוע במגוון הביולוגי המקומי. על מנת לשמור על המגוון הביולוגי בשמורת האלמוגים, וכן להנגיש את הים וחוף הים לציבור בעיר, החלטתי לנצל את התווך הריק בין דפנותיה של העיר - האזור בו שכן נמל התעופה שהתפנה".
"לכל דופן בעיר אופי שונה. אופיים השונה של האזורים משתקף ובא לידי ביטוי גם בבחינת צירי התנועה במרחב, האחד מסודר ואורתוגונלי בעוד השני פרוע ומתעקל כאשר ביניהם מובלעת עירונית משמעותית בגודלה. לאורכו של ציר הנמל נגלים איפיונים שונים הן לבינוי והן לשטחים הציבוריים הפתוחים, הנובעים מהאופי השונה שאני מעוניינת לייצר ומהאופי הקיים / החסר לטעמי במקום: דופן הנמל, שדרות פארקים ירוקים, דופן צירים משניים, בריכות המלח, שוק עירוני וגלריה, פנים השכונות, מזחי הנמל ואזור טעינה ופריקה של הנמל. בעקבות ניתוח של ערי נמל בעולם (קופנהגן, אמסטרדם, המבורג ועוד) ולמידת חתך הרחוב של הנמל, יצרתי את הדופן העירונית של הנמל החדש. באמצעות מהלך זה, ניתן יהיה להרחיב את מרכז העיר ולייצר חיבורים בין שתי דפנות העיר. בנוסף מהלך זה מאגד את אזורי התעשיה של העיר לחטיבת תעשייה אחת נמשכת הכוללת את אזור התעשיה הנוכחי, בריכות המלח והנמל הימי החדש, ומונעת כניסתם של אזורים אלו בתווך שבין האוכלוסייה לאוצרות הטבע".
הנימוקים לזכיית הפרויקט של מור פרידברג
"בכוחו של חזון הפרויקט ואופן מימושו האדריכלי והאורבני המוצע לשנות לטובה מן היסוד את המבנה האורבני של אילת באופן שתיווצר אינטגרציה בין שני חלקי העיר ובין שתי אוכלוסיות העיר, התושבים והאורחים, שיעברו למרכזה האורבני החדש הן מן הים והן מן היבשה. התכניות וההדמיות המוצעות משכנעות מבחינת אופי הבינוי המוצע אשר יוצר שתי דפנות עירוניות מובהקות משני צידי הלגונה שתשמש גם כנמל נוסעים לליבה של העיר, בדומה לערי נמל קיימות שהיוו מקור השראה לפרויקט. העובדה שחלק זה של העיר עדיין פנוי מהווה הזדמנות לחיבור חלקיה באמצעותו והפרויקט המוצע עושה זאת באופן ראוי, מעורר תקווה לאפשרות של עתידה של אילת כעיר נמל תיירותית מוצלחת הנמצאת בקצה הדרומי המרוחק של ישראל", נימקו שופטי התחרות.
"המסמכים המוצגים, התכניות, החתכים, ההדמיות והסכמות הם בהירים, מגבים את ההצהרה המילולית של הפרויקט באופן ראוי לשבח ומאפשרים לדמיין גם ויזואלית את המרחב האורבני החדש ושל השתלבותו בקונטסט הקיים תוך יצירת הזדמנות ומנוף לחולל לחיים עירוניים של עיר נמל הנהנית מקיומו של מרחב זה בתווך שלה. הפרויקט המושא משכנע מבחינה פונקציונלית ואסתטית כאחד", סיכמו.
"העיסוק באילת השנה היה מתבקש"
לדברי ראש המחלקה, ד"ר אדר' דנה מרגלית: "הפרויקט של מור הוא תוצר של עבודה מתמשכת אצלנו במחלקה, על נושא תכנון ופיתוח ערי נמל עליו צוות המנחים אדר' אורי רונן, ד"ר אדר' גלי לייכטרוב ואנוכי עובדים כבר מספר שנים -נושא חשוב המאגד בתוכו התייחסות למפגש בין עיר לים, ההתייחסות לסוגיות מקיימות, הקשר שבין מגורים, תעשיה ומורשת וההתייחסות למגוון סוגי אוכלוסיות. העיסוק באילת השנה היה מתבקש לאור תשומת הלב שזו קבלה לא רק כעיר נמל אלא כעיר קולטת בשעות חירום. שיתוף פעולה פורה עם עירית אילת, שלקחו בו חלק ראש העיר מר אלי אנקרי, ראש העיר בדימוס מר יצחק הלוי, אדר' העיר אילת יניב רמוס, מהנדס העיר אדר' ד"ר איאד בלעום ואנשי צוות אחרים, כלל סיורים בעיר והרצאות היה פורה וחשוב".
"אני גאה בסטודנטים שלנו אשר מראים כיצד האקדמיה יכולה לתרום לשיח אדריכלי אמיתי ולהציע אפנים לשיפור פני המדינה בכלל והפריפריה שלה בפרט. תודה לקרן ארמון על תרומתה המשמעותית לחינוך לארכיטקטורה ולקידום תכנון בפריפריה. כל הכבוד למור על זכייתה. אנו גאים בה מאוד".
הקרן על שם משה ומרים ארמון ז"ל, הוקמה בשנת 2014 על ידי הלל ואלי ארמון, להנצחת זכרם של הוריהם. הקרן הציבה לעצמה מטרה לעודד סטודנטים לארכיטקטורה הבאים מהפריפריה ופועלים למענה והיא מעניקה מדי שנה מלגות לסטודנטים לאדריכלות, אשר מתכננים עבודות על הפריפריה במדינת ישראל. הבחירה בזוכים נעשתה על-ידי וועדת שיפוט הכוללת אדריכלים ואנשי ציבור.