200 מיליארד שקל - זה הסכום הדמיוני שעולה המלחמה לפי ההערכות. כעת, עם פתיחתו של מבצע "חיצי צפון", עלות המלחמה תוכפל לכל הפחות. מאיפה יבוא הכסף? משרד האוצר משלים בימים אלו את הכנת חוברת המסים לקראת תקציב 2025. בין השאר: גביית מס יסף של 3% מבעלי הכנסות גבוהות - תחול מעתה גם על רווח ממכירת דירה יחידה למגורים, בכל סכום; מדרגות מס הרכישה, הפטור ממס שבח והפטור על מיסוי הכנסות משכירות - יוקפאו.
זה לא דבר חדש, הנדל"ן תמיד היווה מקור מצוין למחלבת כספים. רק לאחרונה חשף מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', כי ההכנסות ממסים עומדות כיום על 24 מיליארד שקל מעל התחזיות שניתנו בתחילת שנת המס. הוא לא אמר זאת במפורש, אבל כולם מבינים שעודפי המיסוי מגיעים בעקבות ההתעוררות הלא צפויה של שוק הדיור.
נצא מנקודת הנחה שיותר מ-60% מהסכום שאנו משלמים על הדירה זה מיסוי שהולך למדינה. הנדל"ן כאמור הוא אחד מפרות המזומנים הגדולות של הממשלה לאורך שנים, והמחלבה עובדת שעות נוספות גם במלחמה. עם הביקוש העולה והמחירים המזנקים, המיסוי הנדל"ני ממשיך לשבור שיאים בכל שנה שעוברת, וכיום הוא נמצא בשיא כל השיאים, עם ההתעוררות שנרשמה בקרב המשקיעים ותושבי החוץ. האבסורד: למרות שכספי המשקיעים מניבים למדינה רווח של מיליארדים בכל שנה, ברשות המסים ממשיכים לתכנן כיצד להגביר את נטל המס עליהם, במטרה להרחיקם מהשוק. ומי ישלם על בור הגירעון שמעמיק בכל יום שהמלחמה נמשכת, אתם שואלים? הזוגות הצעירים, כמובן, שיהיו הראשונים להיפגע מהמהלך שאמור לבוא לטובתם. נזכיר כי בסוף שנת 2021 מס הרכישה על דירה שנייה עלה בחזרה ל-8%, לאחר תקופה שבה עמד על 5%.
דוגמה נוספת למהלך כזה נוכל למצוא במס הרכוש הדרקוני, לפיו אנשים מסכנים שפותו לרכוש קרקע חקלאית זולה לפני שני עשורים ישלמו קנס גבוה על קרקעות שמעולם לא יניבו כסף. גזל ורוע פר אקסלנס. לכך נוסיף שמצבם של חברות התשתיות והביצוע בכי רע, שלא לומר על סף התרסקות. דווקא בימים שיצטרכו אותם הכי הרבה לשיקום אלפי בנייני מגורים, בתים, כבישים ומבני ציבור בצפון, המדינה מכבידה עליהם ומוסיפה את הקש האחרון על גב הגמל.
צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר אגף תשתיות: "כמעט שנה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, וקבלני הבניין והתשתיות נמצאים לפני קריסה. הענף הזה, כפי שציינתם, הולך ונחלש. לפי נתוני BDI שפורסמו בחודש מאי האחרון - 350 חברות מתחום התשתיות והבנייה נקלעו לקשיים כלכליים וחדלות פירעון. הנתון המעודכן יותר מהימים האחרונים, שאני מאמין שיפורסם בקרוב, מראה שזה כבר עבר את ה-650".
הגורמים לקריסה מדברים על סגירת הגבולות והמחסור הקולוסאלי בעובדים, עליית חומרי הבנייה לצד אינפלציה גואה וקשיי מימון, ועוד. כל אלו מביאים את הקבלנים למצב בלתי אפשרי. גם התארכות של משך זמן הבנייה למגורים ל-35 חודשים בהשוואה ל-29 חודשים ב-2019, כתוצאה מעודף בירוקרטיה - מקשה על היזמים, שכאמור נדרשים להתמודד עם עלויות מימון גבוהות בסביבת הריבית הנוכחית. לכל אלו נוסיף את העלויות של העובדים שמאוד השתנו - כאשר המשכורות של העובדים זינקו. אם לפני ה-7 באוקטובר משכורת ממוצעת של עובד עמדה על כ-7,000 שקל, כיום המשכורת קפצה לממוצע של 17,000 שקל, לאור המחסור החמור בכח האדם.
בסוף, אפשר להמחיש את המונח "הקטר המוביל של המשק" בנתונים: ההשקעות הריאליות בבנייה מהוות 13% מהתמ"ג, כאשר 52% הם בבנייה למגורים, 30% בנייה לא למגורים ו-18% תשתיות. על פי כלכלני התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בתשעת החודשים מפרוץ המלחמה ועד אמצע השנה, הירידה בפעילות היצרנית של הענף תרמה לאובדן של 4.4 אחוזי תוצר יחסית לתוואי המגמה מלפני המלחמה. כל זה קורה דווקא בזמן שבמערכת הבנקאית יש מקורות מימון פנויים לתמיכה בענף.
"אם נאבד את הקבלנים - אז מה יהיה פה? מי יבנה ומי יעשה את העבודה, מנכ"ל רמ"י או ראש עיריית הוד השרון?", אמרה לפני שבוע בדיון בוועדת הפנים חברת הכנסת, יוליה מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו, ועל זה אין מה להוסיף.
אז מאיפה יבוא הכסף? אתם כבר יודעים
נפגשתי לאחרונה עם מנהל רשות המסים בישראל בכנס ארגון הקבלנים של מחוז תל אביב והמרכז, שהתקיים בעיר הנופש אילת. בשיחה איתו, אהרונוביץ' הודה כי תחום הנדל"ן רווי ברגולציה, וכי ההשפעה של המיסוי על הענף היא גדולה ומורגשת. לדבריו, ב-13 השנים האחרונות הממשלה באופן עקבי עושה שימוש במיסוי הנדל"ן, בניסיון לעצב את שוק הדיור.
בהתייחסות למס הרכישה, הסביר אהרונוביץ' כי כרגע מדובר על סימן שאלה גדול: האם בתחילת 2025 מס הרכישה על דירה שנייה צפוי לרדת בחזרה ל-5%, או שהשיעור הנוכחי יימשך לשנה-שנתיים נוספות. "אין ישיבת ממשלה שאני לא מעלה את הנקודה הזו מול שר האוצר. כרגע קיימת אי ודאות בנושא הזה, כאשר על שולחנה של ועדת הכספים מונח הצו להאריך את שיעור המס הנוכחי בשנתיים נוספות. אי ודאות זו עלולה להוביל לקיפאון בשוק, בהמתנה להחלטה. רשות המסים תגבה יותר מסים אם מס הרכישה ירד".
אהרונוביץ' הוסיף כי המלחמה הביאה אותנו להגדלת הגרעון. העלות שלה מוערכת בין 200 ל-250 מיליארד שקל, בעיקר על הוצאות ביטחוניות. הבעיה הגדולה היא לא ההוצאה החד פעמית, המשק יודע להתאושש מאירוע חד פעמי גם אם הוא משמעותי ומתארך. "הדאגה היא ממה שיקרה הלאה. המטרה שלנו, וכך הצהיר שר האוצר, היא להגיע למקסימום גירעון של 4% בשנת 2025. את השנה הנוכחית נסיים בגירעון באזור ה-6.8%. המשמעות היא שאנחנו צריכים לייצר הכנסה של כ-40 מיליארד שקל, כי זה יאותת לעולם ולחברות הדירוג שמדינת ישראל חזרה למסלול של כלכלה בריאה. את זה עושים באמצעות צעדי מיסוי".
עם זאת, ציין אהרונוביץ, "כרגע אין כוונה לעלות מסים לתחום הנדל"ן. יש רעיונות שונים, כדוגמת הורדת מס הרכישה והעלאה של מס השכירות, שלדעתי הוא נכון אבל עלול להיתפס כלא פופולרי. לא מדברים על ביטול של הפטור, אבל מי שכן מקבל פטור יצטרך לדווח על זה. הערכה שלנו שיש 2 מיליארד שקל שמסתתרים שם. אבל זה לא על הפרק כרגע, צריך לדון בזה".
לסיכום, ציין מנהל רשות המסים כי מדינת ישראל מוכיחה, ועל כך אנחנו נפעמים, שהמשק הישראלי חזק ומצליח לשרוד אירוע טראומתי כל כך. "ואתם (הקבלנים והיזמים) כקטר של המשק, יחד עם תעשיית ההייטק, מחזיקים את המשק הישראלי, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי לראות כיצד אנו מסייעים לכם".
מילים ללא ספק יפות, אך האם המדינה תצליח להתאפק הפעם מלהנחית נזקים על ענף הנדל"ן? התשובה, כנראה, היא לא. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, ואין אחידות בממשלה: חלק ממשרדי הממשלה נותנים הנחיות שונות זו מזו. נתיבי ישראל, לדוגמה, הוציאו מכתב המעניק שיפוי לקבלנים, וכל הכבוד להם על כך, אך רכבת ישראל, למשל, לא הוציאה דבר. גיל כהן, מנהל בכיר אינטראקציה ותפעול ברכבת ישראל, ציין: "אנחנו מצד אחד מגלים הבנה, אך מצד שני אין לנו הנחייה מסודרת או גורפת. משרד התחבורה קובע לנו זמנים, אך אין לנו מקור תקציבי לשיפוי וגם לא הנחיה כיצד לבצע את השיפוי. חברות הבקרה שלנו מונו לבחון כיצד בנת"י ניתן למצוא פתרון לעניין".
עובדים אין, ותאגידים חדשים שהוקמו על ידי אנשי עסקים מתמוטטים. והמלחמה נמשכת לא רק מול אויבים חיצוניים, אלא גם מול כוחות בתעשיית הנדל"ן. דוד אולניק, מחברת אולניק הובלה לעבודות עפר וכבישים, הקים תאגיד כזה של כוח אדם: "אנחנו נחשבים למל"ח - משק לשעת חירום, ולכן הציוד שלנו, קבלני התשתית, היה מגויס החל מהשביעי באוקטובר ועד היום. אנחנו גם הקטר של המשק, ורבע מהעובדים שלי, כולל הילדים שלי, משרתים במילואים. עם כל זאת, אני אומר כאן: אם לא יהיו קבלני ביצוע כחול-לבן בישראל - אין לנו זכות קיום במדינה. אנחנו קבלני הביצוע שמזיזים את השכונות ואת הכבישים, ונערי האוצר לא מבינים את זה".
"נסעתי להודו וחזרתי, פתחתי תאגיד כדי להציל את החברה שלי ואני לא מצליח לגייס עובדים. לשם המחשה: מסגר שפעם עלה 500 שקל ליום, עולה כיום 1,600 שקל ליום. עובדים מולדבים פעם רצו 500 שקל ליום, והיום זה כבר 1,000. רצפים אין בכלל בשוק. כך נראה המצב מאז תחילת המלחמה, ואנחנו עדיין עם החוזים הישנים מול המדינה - הכל התייקר ואין לזה ביטוי".