"אנחנו מוציאים השבוע חוות דעת תכנונית משפטית לכל הוועדות המקומיות והמרחביות שבשימוש חורג. נאפשר שיכון של פועלים זרים באתרי הבנייה ובמתחמים שטרם נבנו, אם זה מתחמים של תעסוקה שנמצאים בקרבה של המרחב העירוני. כך, אמר אתמול רפי אלמליח, מנכ"ל מנהל התכנון בראיון אחד על אחד עם קרן מרציאנו בכנס פסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן ומדלן.
"זו בשורה מאוד דרמטית. באזורי הבנייה יש 2 אפיקים: באתרי הבנייה עצמם והאפיק השני זה באזורי תעסוקה שייבנו בעתיד אפשר יהיה לשנים הקרובות לשכן שם פועלים זרים. נוריד קצת בירוקרטיה וגם נוריד עלויות, ברגע שצריך לתת פתרונות מחוץ לאתרי הבנייה זה עוד עלויות ליזמים".
אלמליח התייחס גם לבניה בצפון ובדרום, ואמר כי "יש 5,000 יחידות דיור שניתן להקים מהיום למחר בכל המרחב הכפרי במערב הנגב עם פטור מהיתר. הכל תלוי ברצון וביכולת של הישובים עצמם שיביעו נכונות לקבל תושבים נוספים ותקציבים לפיתוח. אם הממשלה תקצה תקציבים לפיתוח של אותן הרחבות מהיום למחר יש לנו פתרון. למרחב העירוני יש לנו תוכניות שנמצאות בתהליך וגם מאושרות, שם המצב הרבה יותר קל, משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל מתקצבים בהסכמי גג ודברים מתקדמים יפה. אנחנו מקדמים גם תוכניות לתעסוקה ושירותים ותוכניות שלמעשה יעזרו לקדם את החיים עם המרחב הכפרי".
בהתייחסות לצפון, אמר אלמליח שיש לא מעט תוכניות בנהריה וקריית שמונה. תקציבים לפיתוח קרית שמונה יכולים לסייע במיגון וחיזוק וגם להעצים את מספר התושבים שם. "התקציבים האלו צריכים להפנות אותם, כמו שראינו שבמנהלת תקומה שקיבלו של 18 מיליארד, אני מאמין שגם בצפון יהיה היקף דומה. מבחינת התכנון נתנו פתרונות לשלושת טווחי הביניים: מיידי, בינוני וארוך, גם לדיור וגם פיתוח של אזורי תעסוקה ושירותים.
עוד, הוסיף אלמליח, כי מנהל התכנון קידם עכשיו את התוכנית האסטרטגית שחילקה את המדינה ל-28 מרחבים תפקודים. כדי לייצר מתן שירותים בחצי שעה נסיעה לכל כיוון, שירותים שמוצאים אותם היום במרכז הארץ, אנחנו נראה אותם גם בפריפריה. זה מה שיביא גם לפריפריה את הישימות הכלכלית לנושא ההתחדשות העירונית וגם ימשוך אוכלוסייה נוספת מהמרכז. זה תהליך ארוך שנים, אבל השקנו אותו לפני חודש וכבר מקימים צוותים לכל 28 המרחבים התפקודיים, זה החזון. זה האפיק שיביא אותנו ליישום של התחדשות עירונית חיזוק מיגון ויצירת אזורי ביקוש חדשים בארץ".
אלפי פועלים זרים יגיעו ללא מיון כלל?
אחריו עלה מנכ"ל משרד הבינוי ושיכון יהודה מורגנשטרן והצהיר, "אנו מקדמים פיילוט להבאת 5,000 פועלים זרים על ידי השוק הפרטי ללא מיון כלל. מספר הפועלים הזרים שנמצאים במדינת ישראל נכון להיום הוא כפול מאז ה-7 לאוקטובר. יש עוד 30,000 עובדים זרים, זה פי 6 ממה שהמדינה מכניסה בשנה רגילה. זאת שרשרת ייצור שמעולם המדינה לא הצליחה לבצע בכמויות כאלה. אנחנו מקדמים קול קורא להבאה של עוד 10,000 עובדים לחברות ביצוע עוד בשנת 2024 יכנסו לפה 10,000 עובדים נוספים דרך חברות הביצוע".
כרמית יוליס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המשיכה: "בשנים האחרונות תחום ההתחדשות העירונית זכה לעדנה שאנחנו לא רגילים בתחום המשפט הפרטי וזה ממביא אותנו את יוזמי החקיקה להרבה מחשבות על הנושא הזה. יש לנו אוכלוסיות מוחלשות ואותה רפורמה שהגינו לפני כמה שנים, הרפורמה שמצד החליטה הפחיתה את הרוב הדרוש כי הבנו שאנחנו הולכים להתחדשות עירונית כי אין לנו עוד אלטרנטיבות ומצד שני אנחנו חייבים לשמר את זכויות הדיירים. אנחנו רואים תמיד את שני הצדדים איך מקדמים את ההתחדשות העירונית ומצד שני איך משמרים את הכוח של האוכלוסיות החלשות".
יוליס הציגה בהרצאתה תנאים חדשים ומחייבים לעסקאות התחדשות עירונית. "מטרת התקנות היא לברר איזה פרטים חייבים להיות בעסקה כי הם מאוד מהותיים ואי אפשר להתקדם בלעדיהם. ראשית, בעל דירה יחתום על עסקה בדרך שמאמתים שטר מכר על ידי עורך דין. אנחנו לא רוצים שיהיה פתח לסכסוכים משפטיים עתידיים ורוצים להבטיח שאנשים רואים הם מבינים מה שם חותמים. חייבים לקבוע את מועד החתימה של בעל הדירה ומתי הייתה העסקה הראשונה בבית המשותף".