אחרי למעלה מ-300 ימים של מלחמה כואבת ומתמשכת שאין לדעת מתי תסתיים, ובצל תקיפה אפשרית מצד איראן וגורמים נוספים, אנו נמצאים בסחרור ביטחוני וכלכלי חסר תקדים. אחד הענפים שנפגעו הכי הרבה מאז פרוץ המלחמה זה ענף הנדל"ן, הבניה והיזמות.
במכתב שנשלח מטעם התאחדות הקבלנים לראש הממשלה ולשרי האוצר, הפנים והשיכון, עד סוף חודש מרץ 2024 שווי הנזק הוערך בכ-55 מיליארד שקל; בחודשים שחלפו הנזק כמובן גדל משמעותית. נדמה, שמרבית הנזק נגרם בעיקר בשל מניעת הכניסה לישראל של עשרות אלפי עובדים פלסטינים לישראל, דבר שהביא לעיכובים משמעותיים בבניית פרויקטים והשלמתם, לאיחורים במסירת פרויקטים ודירות, כאשר לכך מתווספים נזקים שנגרמו מהתייקרויות התשומות וחומרי הגלם. למרות זאת, לפחות עד כה, גורמים רבים העוסקים בענף עדין לא זכו לפיצוי הולם.
המצב צפוי להשתנות?
עו"ד ורו"ח רמי אריה ועו"ד ושחר נח, מומחים למיסוי ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות', מסבירים כי החלטה שהתקבלה בימים האחרונים ב"ועדת ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל" נוטעת תקווה בקרב קבלנים ויזמים שהמצב ישתנה.
חברה שמבצעת עבודות בבניה, שיפוץ והרחבה הגישה בקשה למענקים ופיצויים בעקבות נזק שספגה בשעתו בגלל מגיפת הקורונה. רשות המיסים דחתה את הטענה, והמקרה הגיע לוועדת הערר.
עמדת רשות המיסים הייתה כי כל הפרויקטים של החברה הסתיימו בסוף שנת 2019 וינואר 2020, והתבססה על כך שבפברואר 2020 לא היו לחברה הכנסות בכלל. אלא שהקורונה "התחילה" בישראל במרץ 2020; כלל הכנסות החברה ירדו בכמחצית בשנים 2020-2021 לעומת 2019. החברה טענה כי אמנם הפרויקטים הקודמים הושלמו, אך היא הייתה בדיוק בשלב המתנה לתחילת פרויקט חדש שעתיד היה להתחיל במאי 2020, כאשר עקב הקורונה הפרויקט לא יצא אל הפועל והתחיל רק בשנת 2022.
ועדת הערר קיבלה את טענת עורכי הדין לפיה אכן גמר הפרויקטים בסוף 2019 אינו מעיד על כך שהחברה הפסיקה לפעול, ולמעשה קבעה כי ירידה בהכנסות של חברת העוסקת בביצוע פרויקטים בתחום הבניה, שהחלה מספר חודשים לפני תחילת המגיפה, אינה מעידה על ירידה קבועה בהכנסות שאינה נובעת מהקורונה, ופסקה פיצויים לחברה הקבלנית בסך 1.3 מיליון שקל.
להחלטה שהתקבלה יש השפעה ישירה על קבלנים ויזמים שדורשים פיצויים בעקבות נזקי מלחמת "חרבות ברזל", כפי שמסבירים עו"ד ורו"ח רמי אריה ועו"ד ושחר נח.
"ענף הבניה והנדל"ן מתאפיין בתנודתיות רבה ושינויים משמעותיים מחודש לחודש. "עסקים תנודתיים" הם עסקים שמחזורי ההכנסות שלהם מאופיינים בתנודות משמעותיות ובלתי צפויות לאורך השנה, ללא דפוס או עונתיות ברורים. בעסקים מעין אלה נוצר אתגר לחישוב מחזור הבסיס לצורך קבלת פיצויים, כיוון שהשוואה לחודשים מקבילים בשנה קודמת עלולה ליצור עיוותים גדולים", אומרים עו"ד ורו"ח רמי אריה ועו"ד ושחר נח.
"כאשר מדובר בחברה העוסקת בפרויקטים שהכנסותיה בעלי תנודתיות רבה מחודש לחודש, ובמיוחד אם הכנסותיה ירדו משמעותית מספר חודשים לפני תחילת המלחמה, נוהגת רשות המיסים להקשות על מתן הפיצויים, בטענה כי הירידה בהכנסות בתקופת המלחמה לא נבעה מהמלחמה, שכן הזכות לפיצויים בגין נזקי המלחמה מותנת בהוכחת הקשר הסיבתי בין הנזקים שנגרמו לבין המלחמה והוכחה כי הירידה בהכנסות לפני המלחמה, אינה מעידה כי הכנסות החברה היו יורדות בתקופת המלחמה מסיבות שאינן קשורות במלחמה".
"בימים אלה, ישנם לא מעט קבלנים, יזמים, ספקים, ואנשי מקצוע נוספים הפועלים בענפי הבנייה והנדל"ן שנפגעו בגלל מאורעות המלחמה ואינם יודעים האם באפשרותם לבקש פיצויים, ואם כן - ממי או באיזה סכום. ישנו גם מי שכבר פנה לקבלת פיצויים - ונדחה. ההחלטה שהתקבלה לאחרונה ב"וועדת ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל" מוכיחה שגם במקרים בהם קשה להוכיח כי הנזקים נגרמו עקב המלחמה ולא עקב סיבות אחרות, כדאי להתמודד ולהגיש השגות או עררים ולהוכיח את הנזקים ואת הקשר הסיבתי בינם לבין המלחמה במסגרת הליכי הדיונים בועדות הערר. במקרים מסוימים, זה יכול להיות ההבדל בין עסק שישרוד בתום המלחמה, ועסק שייאלץ לסגור את פעילותו", מסכמים עו"ד ורו"ח רמי אריה ועו"ד ושחר נח.