אין מקום בבתי העלמין: בימים אלו מוצעים פתרונות רבים כניסיון לתת מענה למחסור הגדול בשטח הקבורה בישראל, כאשר אחד הפתרונות המעניינים מבקש להחזיר את שיטת הקבורה מתקופת בית שני, עם חידוש מסוים שיתאים אותו לימינו.
כיום, שיטת הקבורה המסורתית מאפשרת כ-300 קברים לדונם, כאשר עם הכנסת שיטות קבורה בקומות, המספר עלה לכ-1,200 קברים לדונם. הפתרון שיזם אליה דרעי, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, מציע גישה מתקדמת יותר, המאפשרת להגיע לכ-4,000 קברים לדונם.
במסגרת פרויקט הגמר שלו, דרעי חקר את שיטת הקבורה העתיקה של "קבורת כרמים", מימי בית שני כאמור, חידש אותה והציע פתרונות המותאמים לחברה המודרנית, תוך שמירה על מסורת והלכה יהודית.
התהליך של קבורת כרמים כולל קבורה זמנית באדמה למשך שנה אחת, כשלאחריה נאספות עצמות הנפטר לקבורה קבועה בחלל תת-קרקעי עמוק, באופן מכובד ודיסקרטי. מעל פני הקרקע מוצבת מצבה אישית לכל נפטר, המאפשרת למשפחות להתייחד עם יקיריהן בדרכן הייחודית.
שיטה זו מציעה צמצום שטחי הקבורה פי עשרה בהשוואה לקבורה המסורתית, תוך שמירה על כבוד המת, איזון בין צורכי המשפחות והגנה על הסביבה והדורות הבאים. הפרויקט זכה לתמיכתה של עמותת "קבורת ארץ ישראל", אשר כוללת אדריכלים, כלכלנים ורבנים, הפועלים לקידום פתרון אמיתי לבעיות הקבורה הנוכחיות במדינה, במטרה להתמודד עם העלויות הגבוהות והמחסור בשטחים.
דרעי השקיע מחשבה רבה ביצירת פתרון הלכתי תקין, יעיל וירוק, שמטרתו להקל על אחת הבעיות הקשות במדינה. הוא מתכוון למצוא מימון ושיתופי פעולה כדי לקדם את הנושא. הפרויקט מושך תשומת לב רבה בקרב רבנים, ששוקלים את ההצעה ובוחנים אפשרויות לשינוי השיטה הנוכחית.
הפרויקט של אליה דרעי מוצג במסגרת תערוכת הבוגרים בקמפוס בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, שהיא פתוחה לקהל הרחב עד לתאריך 21.8.2024.