השבוע החלו בירושלים העבודות להקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה, שיתפרס לאורך ציר דרך חברון. מדובר בפרויקט רחב היקף שיכלול 31 ק"מ של מסילות, מתוכן 2.5 ק"מ תת-קרקעיים ו-53 תחנות. הקו הכחול, שצפוי להתחיל לפעול בחמש השנים הקרובות, יכלול שלושה מסלולים: גילה-רמות, מלחה-הר הצופים והדסה עין כרם-תלפיות, ויוכל לשרת כ-250,000 נוסעים מדי יום.
עם 75 ק"מ של מסילות רכבת קלה מתוכננים, ירושלים עתידה להפוך לאחת הערים המתקדמות ביותר בישראל בתחום התחבורה, ובכך לתמוך בהתחדשות ובבנייה שהעיר חווה בשנים האחרונות. מדובר בהזדמנות להקמת עשרות מגדלים לאורך תוואי הרכבת הקלה, ועיריית ירושלים מבינה את זה.
המדיניות לעיבוי הבנייה על צירי הרכבת הקלה בעיר מציעה בניית אלפי יחידות דיור ומיליוני מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה בסמוך לרשת התחבורתית. ראש העיר ירושלים, משה ליאון, ציין כי "רשת הרכבות הקלות תיצור חיבור יעיל בין כל חלקי העיר, תצמצם את עומסי התנועה, תעודד התחדשות עירונית ופיתוח כלכלי, ותעשה את ירושלים לעיר נוחה להליכה ולרכיבה על אופניים".
במקביל, פרויקט הארכת הקו האדום של הרכבת הקלה צפוי להסתיים בקרוב, מה שיאפשר נסיעה רציפה משכונת נווה יעקב בצפון העיר למרכז הרפואי הדסה עין כרם בדרום. כמו כן, הקו הירוק שיפעל משכונת גילה לשכונת הגבעה הצרפתית נמצא בעבודות מתקדמות.
הקו האדום, המהווה את עמוד השדרה של מערך התחבורה החדש בעיר, משמש סנונית ראשונה להתפתחות תחבורתית פורצת דרך. הרכבת הקלה בירושלים פועלת בהצלחה כבר יותר מעשור, עם כ-180,000 נסיעות ביום. העירייה מקדמת את הרחבת הקו הקיים לנקודות נוספות בעיר, מתוך הבנה שהעתיד טמון במערכות תחבורה ציבורית.
מסקנה חשובה היא כי ירושלים חייבת לצמוח גם לגובה. העיר, שמצד אחד מאופיינת בשמורות היסטוריות ומצד שני בשטחים ירוקים, נדרשת לנצל את שטחי הקרקע בצורה יעילה על ידי בנייה לגובה. מנהלי העיר זיהו את הצורך הזה והגדירו את המיקומים המתאימים לבנייה, בעיקר לאורך צירי הרכבת הקלה וכניסות העיר. בנייה לגובה מנצלת בצורה יעילה יותר שטחי קרקע ומצמצמת מאד את דחיקת השטחים הפתוחים והרס שכיות חמדה וטבע.
בורג' חליפה הישראלי יוקם בירושלים?
מתכנני העיר בירושלים זיהו את הסוגייה כי ירושלים חייבת לצמוח לגובה והגדירו את המקומות והאזורים בהם נכון יהיה לעשות כן - בעיקר לאורך צירי הרכבת הקלה, בכניסה לעיר ובאזורי התעסוקה המרכזיים, כגון תלפיות הר חוצבים ואזורי המגורים המרכזיים במערב העיר. בסיוע יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל לשעבר ומומחה הנדל"ן אוהד דנוס, ניתחנו צירים מרכזיים בירושלים:
ציר אחד הוא ציר הרצל - הנרייטה סאלד, המהווה מסלול מרכזי בירושלים. הוא נמשך מהכניסה לעיר דרך קריית המלונות קירוי בגין, מגיע לקריית היובל ועובר עד צומת אורה. לאורך ציר זה פועל כבר הקו האדום של הרכבת הקלה, ומדיניות התכנון העירונית מאפשרת בנייה של עד 1,200 אחוזים, עם גובה של עד 40 קומות. בהתאם לכך, מתוכננים ונבנים כיום עשרות מגדלים לאורך הציר.
כך, בשנים הקרובות צפויים לקום באזור הכניסה לירושלים כ-20 מגדלים בגובה של 18 עד 40 קומות, מה שיהפוך את האזור למרכז עסקים חדש ומוביל בלב המרכז התחבורתי הגדול והמשולב בישראל. זה כולל שלושה קווי רכבת קלה, תחנת רכבת מהירה, תחנת אוטובוסים מרכזית, שבילי אופניים וחניון ציבורי תת-קרקעי עם 1,300 מקומות חנייה.
לשם הדוגמה, התמקדנו באחד המיזמים המרגשים שמושך תשומת לב מיוחדת בשבועות האחרונים: המגדל המתוכנן ברחוב הנרייטה סאלד, במעלה רחוב אפשטיין בקריית היובל. במקום ייהרס מבנה ישן שמשמש גני ילדים ובתי ספר למגזר החרדי, ובמקומו ייבנה מגדל מרהיב. לתכנון המגדל גויסו אדריכלי העל הבינלאומיים אדריאן סמית וגורדון גיל, הידועים בעבודותיהם המפורסמות ברחבי העולם, כולל פארק אווניו בניו יורק, מגדל טראמפ בשיקגו ובורג' חליפה בדובאי.
אבנר ישר, המתכנן הישראלי המוביל, ששמו נוגע גם בתוכניות של כמה מהמגדלים הבולטים בישראל, מוסיף כי "ירושלים עוברת מהפכת התחדשות. העצמת זכויות הבנייה והאישור לבנייה מגדלית לאורך צירי הרכבות משנה את האופי של העיר, והופכת אותה לכרך עכשווי שמחבר בין היסטוריה לעתיד. השינוי הוא פיזי, אך גם שינוי תודעתי, שכן ירושלים מתייצבת כמרכז חשוב בחיי הכלכלה, המושך אליו מדע, טכנולוגיה, עסקים ותושבים חדשים. הבחירה לבנות לגובה על צירי התחבורה הציבורית היא החלטה נכונה ואורבאנית".
אינג' יואל אבן, מהנדס העיר ירושלים וראש מינהל תכנון ותשתיות בעיריית ירושלים, מסכם ואומר: "מוקדי התעסוקה הנבנים כיום לאורך ציר הרכבת הקלה נמצאים במיקומים אסטרטגיים, בסמוך לצירי התחבורה המרכזיים, ובנוסף לכך אנו מקדמים מוקדי תעסוקה בשכונות עם דגש על עירוב שימושים. מדובר ביותר משני מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה הממוקמים על צמתים תחבורתיים משמעותיים, מה שהופך את ירושלים לנגישה יותר עבור תושביה, תושבי המטרופולין ומבקריה".