לפני בדיוק מאה שנה, כאשר ארץ ישראל הייתה עדיין תחת שלטון המנדט הבריטי, נוסדה חברה שעתידה הייתה לשנות את פני הארץ לבלי הכר. "סולל בונה", שלימים תהפוך לקבוצת שיכון ובינוי, החלה את דרכה כקואופרטיב של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.
המכרז הראשון בו זכתה החברה היה הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, ומיד אחריו - בית המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, בתל אביב. אלו היו רק סנוניות ראשונות למה שעתיד היה להפוך למפעל חיים של ממש.
בשנות ה-30, על רקע פרעות תרצ"ו, התגייסה החברה הצעירה למשימה לאומית חשובה: הקמת יישובי "חומה ומגדל". לא פחות מ-52 יישובים חקלאיים מבוצרים הוקמו על ידי סולל בונה, מניחים את היסודות להתיישבות יהודית בטוחה ברחבי הארץ.
עם קום המדינה, הפכו האתגרים למורכבים אף יותר. בשנת 1948, כאשר ירושלים הייתה נצורה, נקראה החברה למשימה קריטית: פריצת הדרך לבירה. זו הייתה רק ההתחלה של מעורבות עמוקה בבניית התשתיות החיוניות של המדינה הצעירה.
לאורך השנים, אחראית שיכון ובינוי להקמתם של פרויקטים לאומיים מכריעים כמו המוביל הארצי, נמלי אשדוד וחיפה, תחנות הכוח "אורות רבין" בחדרה ו"רידינג" בתל אביב ובניין הכנסת.
מעבר לפרויקטי התשתית, השפיעה החברה גם על הנוף האורבני של ערי ישראל. בין היתר, אחראית שיכון ובינוי לשיקום שכונת ממילא ההיסטורית בירושלים ולשימור מתחם שרונה בתל אביב.
גם כיום, לאחר מאה שנות פעילות, ממשיכה שיכון ובינוי למלא תפקיד מכריע בעתות משבר. בעקבות אירועי 7 באוקטובר, העמידה החברה לרשות המדינה דירות פנויות לטובת מפוני עוטף עזה ועקורי הצפון, ומגייסת את הציוד ההנדסי שלה לטובת צרכי צה"ל והמדינה.
כפי שאמרה גולדה מאיר בשנת 1958: "אני רואה את סולל ובונה כמכשיר לאומי ממדרגה ראשונה". מאה שנים לאחר היווסדה, נראה כי קביעה זו נכונה היום יותר מתמיד.
קרדיט חומרי צילום בוידאו:
• אלבטרוס צילומי אוויר
• פוטו קאופמן
• עמי ערב
• רמי זרנגר
• קורט מאירוביץ' - פוטו אמקה ירושלים
• קלמן גבעון
• מורדגן הפקות, מודיעין
• זכריה קוטלר
• משה רביב
• פאול גרוס
• פוטו ר.מ. קנלר, ירושלים
• משה עמית
• ארכיון שיכון ובינוי