תיראו מופתעים: דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ג') לציבור הרחב חושף כי מערך הסיוע הממשלתי בתחום הדיור לאוכלוסייה החלשה בישראל מתגלה פעם נוספת במערומיו. כמה דוחות מבקר כבר נכתבו בנושא, וכמה עוד ייכתבו, אך לצערנו - בפועל דבר לא באמת משתנה.
ממוסד לתפארת בשנות השבעים של המאה הקודמת, בעשורים האחרונים חלה ירידה ניכרת במספר הדירות הציבוריות בישראל. לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון: בשנת 1999 היו בישראל כ-90,000 דירות ציבוריות שנתנו מענה לדיירים הדיור הציבורי, ובמאי 2023 - נותרו כ-48,000 דירות בלבד. דירות אלו מצויות ב-175 יישובים בישראל.
שתי החברות המרכזיות שמנהלות את הדיור הציבורי בישראל בימים אלו הן: חברת עמידר הממשלתית, המפיקה כ-35,000 מהדירות הציבוריות (כ-73% מהדירות במאגר); וחברת עמיגור, חברת בת של הסוכנות היהודית המשמשת כזרוע הביצועית בכל הקשור לבניה ודיור, המנהלת כ-9,500 דירות ציבוריות (כ-20%).
כמו כן, על פי דוח המבקר, בשנת 2022 הוענק סיוע בשכר דירה לכ-183,000 משקי בית, בסכום כולל של כ-2.3 מיליארד שקל מתקציב המדינה. סכום הסיוע החודשי בשכר הדירה נע בין 600 שקל ל-3,900 שקל, כאשר הממוצע עומד על כ-1,050 שקל.
מהדוח עולה כי תנאי הזכאות לסיוע בשכר הדירה פחות מחמירים מאלו של הזכאות לדיור ציבורי. לדוגמה, בני זוג ללא ילדים או מוגבלות כלשהי, עם הכנסה נמוכה וללא דירה בבעלותם, יכולים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדיור ציבורי.
מה הסיבה לפקק בדיור הציבורי?
מהדוח עולה כי הסיבה העיקרית לצמצום מלאי הדירות הציבוריות, ובעצם למחסור הגדול שנוצר ומוביל לפקק עצום של זכאים הממתינים לדירות - היא מכירת הדירות לדיירי הדיור הציבורי. בשנים 1999-2012 מכר משרד הבינוי והשיכון לדיירים כ-30,000 דירות במסגרת מבצעי מכר שבוצעו, מכוח החלטות ממשלה שהתקבלו בנושא.
עם זאת, בכל אחת מהשנים 2014-2022, מספר הדירות שהמשרד מכר עלה על מספר הדירות שרכש, ובמצטבר, נמכרו כ-12,900 דירות ב-3.55 מיליארד שקל, בעוד שרכשו רק כ-3,000 דירות בעלות של כ-3.93 מיליארד שקל.
לפי הדוח, ההנחה הממוצעת שניתנה לרוכשים בשנים 2014-2019 עמדה על כ-317,000 שקל, כ-55% מהשווי הממוצע של הדירות (לפי שומות שביצעו). בין השנים 2020 למאי 2023, ההנחה הממוצעת עלתה לכ-430,000 שקל, כ-60% מהשווי הממוצע של הדירות.
בסך הכול, בין השנים 2014 למאי 2023 ניתנו הנחות בשווי של 5.1 מיליארד שקל, כאשר ההנחה הממוצעת לדירה שנמכרה בתקופה זו עמדה על כ-364,000 שקל. יש לציין שהנחות אלו נמוכות משמעותית מאלו שניתנות במסגרת תוכניות מחיר למשתכן.
ומה המדינה עושה? כלום, אין לה אפילו תכנית
מדוח המבקר עולה כי למרות החלטת הממשלה ממרץ 2021, משרד הבינוי והשיכון לא גיבש ולא הציג בפני הממשלה תוכנית רב-שנתית לסיוע לדיור ציבורי, כפי שנדרש בהחלטה. נכון לסיום ביקורת המעקב בספטמבר 2023, המשרד מפעיל את מערך הדיור הציבורי ללא תוכנית אסטרטגית רב-שנתית מתוקצבת.
זאת, נדגיש, כשבמקביל מספר הממתינים לדיור ציבורי ממשיך לעלות (4,300 ממתינים), כמו גם משך ההמתנה הממוצע, העומד על 35 חודשים (נכון למאי 2023). בהיעדר תוכנית רב-שנתית מגובה בתקציב, התמודדות עם המצב היא אתגר משמעותי למשרד הבינוי והשיכון.
מהן המלצות המבקר למדינה? כמו בדוח הקודם
כפי שהמליץ בדוח הקודם, ובתקווה שהפעם מישהו מבין מקבלי ההחלטות יתייחס להמלצות האלו ברצינות, מבקר המדינה ממליץ לפתח לפתח תוכנית אסטרטגית שתקבע את דרכי הסיוע לזכאי הדיור הציבורי ואת יעדיה - כמו הצפי למספר הזכאים שיתווספו בכל שנה ותמהיל המענה שיינתן להם.
לדוגמה, התכנית צריכה לקבוע כמה זכאים יקבלו דיור ציבורי ומה מקור הדירות, כגון רכישה בשוק הפרטי, פינוי דירות זכאים קיימות או הקצאת דירות במסגרת בנייה חדשה. בנוסף, יש לכלול בתוכנית מסגרת תקציב ומקורות מימון. המבקר מדגיש כי אם תוקף חוק הדיור הציבורי יחודש בעתיד, יש לקחת בחשבון גם את המכר הצפוי וההנחות לרוכשים.
לסיכום, בהתחשב במצב הקיים, ברור כי נדרש שינוי מהותי במערך הדיור הציבורי בישראל כדי להעניק סיוע אפקטיבי לאוכלוסייה החלשה. ללא תוכניות אסטרטגיות רב-שנתיות מתוקצבות, משרד הבינוי והשיכון לא יוכל לתת מענה אמיתי לנושא החשוב, מה שעלול להוביל לעלייה חדה במספר הממתינים ולתוספת לחץ על השוק.
על כן, יש לפעול באופן מיידי לגיבוש תוכניות סיוע שיביאו לתוצאות מדידות, ויאפשרו לאוכלוסיות הזקוקות לכך להרגיש בטוחות ובעלות גישה לדיור ציבורי הולם. רק כך ניתן יהיה לשוב ולבנות מערך דיור ציבורי חזק ויציב, שיתמוך בזכאים ויבטיח את העתיד הכלכלי והחברתי של הזכאים, ושל מדינת ישראל כולה.