חברת השקעות ישראלית עמדה לאחרונה במרכזה של סוגייה משפטית מעניינת: האם ניתן להחזיר קרקע שהופקעה על ידי העירייה לפני 35 שנה, לאחר שמטרותיה לא מומשו?
חברת השקעות טענה שעיריית לוד לא ביצעה מאז ההפקעה שום פעילות למימוש מטרות ההפקעה, וכי למעט בית כנסת שהוקם בשטח של כ-700 מ"ר וגן ילדים שהיה קיים עוד לפני ההפקעה, על יתרת השטח שהופקע לא נבנה מבני ציבורי, ולכן - לאחר 35 שנה כאמור - על העירייה להשיב את הקרקע לחברה.
בנוסף טענה החברה, כי היא רכשה את הקרקע, בשטח של כ-3.3 דונם, על סמך מידע שקיבלה בזמנו מהעירייה לפיו אין לה כוונה לממש את ההפקעה לצרכי בנייה ציבורית, וכי במהלך כל השנים שחלפו מאז העירייה לא קידמה כל בניה בקרקע ולא שולמו לה כל פיצויי הפקעה.
"העירייה התמודדה עם משבר כלכלי חריף"
עיריית לוד והוועדה המקומית, באמצעות עו"ד אן ברלוביץ מפירמת עורכי הדין CBA (שרקון, ב-עמי, אשר ושות') טענה כי החברה רכשה את הקרקע לאחר שהושלמה ההפקעה וידעה שהיא מיועדת לצרכי ציבור. לדבריהן, מטרת ההפקעה לא נזנחה וזאת מאחר שבמרבית השטח במתחם נבנו מבני ציבור, כאשר החלקה שלגביה נטען בעתירה שלא מומשה מהווה רק חלק קטן ממתחם זה.
בנוסף ציינה העירייה, כי במשך שני עשורים היא התמודדה עם משבר כלכלי חריף ורק בשנת 2013 נחלצה ממנו - דבר שהשפיע על מימוש ההפקעה. לדבריה, השנים הרבות שחלפו מאז ההפקעה אינן מצביעות על זניחת המטרה הציבורית, ויש לבחון את מידת הנזק שייגרם לציבור מביטול ההפקעה.
באשר לטענת החברה כי רכשה את הקרקע בהסתמך על מכתבי מנהל הנכסים דאז כי אין כוונה לממש את ההפקעה, טענה העירייה כי לא לא נמצא העתק מהמסמכים הנטענים במחלקת הנכסים, וכי ממילא אין לראות במכתבים משום הבטחה שלטונית, כאשר מנהל מחלקת נכסים דאז לא היה מוסמך לבטל את ההפקעה, גם אם התכוון לכך.
מה קבע בית המשפט?
בית המשפט דחה את בקשתה של וקבע כי הקשיים הכלכליים שידעה העירייה הקשו על מימוש ההפקעה אולם ביטולה תפגע בציבור.
השופטת יעל טויסטר מבית המשפט המחוזי מרכז, קיבלה את טענות העירייה וקבעה כי מטרת ההפקעה לא נזנחה ביחס למרבית השטח, והעובדה שהעירייה סבלה במשך שנים ארוכות ממצוקה כלכלית חמורה אכן הקשתה על פיתוח והקמת מבני ציבור. עוד נקבע, כי מאזן הנזקים, אם תבוטל ההפקעה, נוטה לטובת העירייה.