דמיינו את מגדל שלום בתל אביב, שפעם היה הבניין הגבוה ביותר במזרח התיכון, או את מגדלי עזריאלי האיקוניים צומחים בירושלים. אולי אפילו את מגדל 'סנטרל פארק' במנהטן או 'פיזה' האיטלקי. גם לבירת ישראל מגיע מגדל במראה ייחודי עם פנים מקומיות, שיזוהה עם העיר הכי מיוחדת בעולם ויצור חוויה למבקריה.
לצורך כך גויסו אדריכלי העל הבינלאומיים, אדריאן סמית וגורדון גיל - שאחראים על שינוי קו הרקיע העולמי, עם תכנון כמה מהאתרים המפורסמים ביותר בעולם, כולל פארק אווניו בניו יורק, שם ביצעו גם עירוב שימושים מושלם, מגדל טראמפ המפורסם בשיקגו וכמובן - הבניין הגבוה בעולם, בורג' חליפה בדובאי. בירושלים, הם מתכננים להקים מגדל מיוחד שישנה את קו הרקיע של העיר בצורה אלגנטית, עם מרפסות נוף שהפכו למצרך הכרחי מאז הקורונה.
ירושלים לא מתאימה למגדלים?
אם אתם קוראים וחושבים שירושלים בכלל לא מתאימה למגדלים, זה ככל הנראה בגלל שלא ביקרתם בה בשנים האחרונות. בפועל, קווי הרכבת הקלה יתוחמו במגדלים לאורכה ורוחבה של העיר, מבלי לפגום כמובן בעיר העתיקה - שם נסתפק במגדל דוד.
מדובר על מגדל משולב בעירוב שימושים עם 240 יחידות דיור, 7,840 מ"ר למלונאות ו-200 מ"ר למסחר, והדובדבן שבקצפת - 5,000 מ"ר למבני ציבור והפקעת שטחים בקרקע שנועדו ליצירת כיכר ציבורית פעילה, ממש כמו בכיכר שער הניצחון בפריז - בהחלט חוויה עצומה בכל קנה מידה. התכנית מציעה גם יצירת מרחב ציבורי משמעותי מעל גג הבניין המרקמי, שבמסגרתו תוקם כיכר תצפית לנוף המרהיב והירוק של מערב ירושלים.
היום הוא יום גורלי
הוועדה המחוזית מתכנסת היום במטרה להכריע כיצד יראה המגדל, שעלות בנייתו פי שלושה מבניין רגיל. הוויכוח המיותר שעל הפרק: האם הגובה יהיה 170 או 190 מטר. במילים אחרות: האם לאשר מגדל לתפארת המעניק מתנה לעיר, מונומנט חדש שיבלוט בקו הרקיע, או מגדל נוסף בין שאר המגדלים שעתידים להיבנות בירושלים.
בואו ונבין מה בעצם מחליף המגדל הזה: במשך שנים ניצב בירידה לעין כרם "פיל לבן" (כינוי לנכס שעלות אחזקתו גבוהה מהתועלת שבו ואינו משמש את הציבור) מתקופת מלחמת ששת הימים, הממוקם על צומת מרכזי לשכונות בית וגן, עין כרם, קרית יובל, בית החולים שערי צדק והמוסדות הלאומיים יד ושם והר הרצל.
עיריית ירושלים, בראשות משה ליאון, תומכת בצדק בהקמת המגדל החדש ב"מתחם אפשטיין". המטרה: שיזוהה עם העיר ירושלים, כמו מגדלי הצורות של דוד עזריאלי שהפכו לסמל תל אביב מוכר. גם המיקום מנצח: בסמוך לחניון חנה וסע של הרכבת הקלה בירושלים, וכמובן בהתאם למדיניות הבינוי לאורך צירי הרכבת הקלה.
פנינו למהנדס העיר ירושלים, יואל אבן, כדי לשאול על התכנית. הוא הגיב בפירגון גדול: "תכנית מתחם אפשטיין מאופיינת בעיצוב אדריכלי ייחודי ההולם את מיקומה המשמעותי. ממסמכי התכנית, נראה שהיא כוללת ניחוחות ירושלמים מיוחדים, הכוללים שטחי ציבור נרחבים, טיילת עם עמדת תצפית לנוף עוצר נשימה, בית קפה ואף בית מלון. כל זאת, על ציר הרכבת הקלה, בסמוך לחניון חנה וסע, כאשר הנגישות התחבורתית אליו וממנו היא ברמה גבוהה ביותר".
"קידום התכנית נעשה תוך הקשבה מירבית לרחשי הציבור ובכלל זה, תושבי השכונה וארגון יד לבנים. אנו בטוחים כי מימוש התכנית במתכונתה החדשה תאזן בין השמירה על צביון האזור, לבין הצורך בהגדלת היצע הדיור ושיפור השירותים עבור תושבי העיר. במסגרת התוכנית, ייבנו מאות יחידות דיור להשכרה לזוגות צעירים, שטחי מלונאות והפרשות משמעותיות לצורכי ציבור, דבר החסר מאוד בשכונה", ממשיך אבן.
ההתנגדויות: עלות כספית גבוהה, פגיעה בהר הרצל
האם יש היתכנות להקמת המגדל הזה? פה קבור הכלב. פניתי לשמאי מקרקעין מובילים שטוענים כי סביבת הריבית היום לא תאפשר בניית מגדל כה יקר, עם דירות להשכרה מחד ומלונאות מאידך, כפי שהמליצה עיריית ירושלים. ראינו כולנו כיצד התרסקו חברות השכירות לטווח ארוך. לדבריהם, יהיה פה צורך לבחור רק אחד מבין השניים - מלון או דירות להשכרה, כדי ליצור היתכנות להקמתו של הפרויקט העצום הזה.
היו גם קולות וחששות שהמגדלים החדשים יפגעו בהר הרצל. בפועל, זה לא ממש יקרה. אפילו בדיון מיוחד שהתקיים בוועדה המקומית הוחלט כי הקמת המבנה במיקום זה אינה פוגעת בהר הרצל, בבית הקברות הצבאי ובמוסדות חשובים אחרים הקיימים בהר.
כמו כן, הוועדה מציינת כי הקמת המבנה תאפשר ניצול ראוי של השטח, תוך שיפור משמעותי של השלד הציבורי בתחומה. במכתב ששיגר ארגון "יד לבנים" לעירייה - הודיע הארגון לאחר עיון מעמיק במסמכי התכנית, למידת פרטיה ובחינת מיקום התכנית ביחס להר הרצל, כי הגיע למסקנה שקידום התכנית לא יפגע ברגשות המשפחות השכולות או בצביון ההר ומשכך, אין בכוונתו להתנגד לקידום התכנית.
התכנית ממוקמת בנקודת קצה מיוחדת בעיר, שמצד אחד נמצאת על ציר ראשי בקו הרכבת הקלה, ומצד שני פונה לכיוון השטחים הפתוחים הסובבים את העיר.
מתכננת מחוז ירושלים במינהל התכנון, שירה תלמי-באבאי, אמרה בעבר כי "לחלופת הבניין הבודד יתרונות משמעותיים מבחינת המרחב הציבורי, וכן יתרונות סביבתיים של הפחתת הצללה ורוחות. פתיחה של כיכר נהדרת בגודל של כשלושה דונם מאפשרת מפגש מרגש של קצה העיר עם היערות הרציפים שממשיכים ממנה והלאה. שימוש מיטבי בנוף הניבט מהעיר, חלופת מגדל תמיר יחיד מספקת לעיר חוויה של טבע ואוויר הרים, תוך שמירה על היערות היקרים לכולנו".