יזמים נגד הרשות להתחדשות עירונית: "כל מה שאתם עושים צריך להכפיל"

"נראה שמקבלי ההחלטות לא קלטו שאנחנו במלחמה. גם נגיד בנק ישראל לא קלט שאנחנו במלחמה והוא לא פועל להורדת הריבית. ההתחדשות העירונית היא הקטר המשמעותי במשק אבל לא מתייחסים אליו ככזה. בשנת 2023 אושרו תוכניות ל-40 אלף יחידות דיור בהתחדשות עירונית והתחילו לבנות רק 13 אלף. זה לא מספיק, אנחנו עדיין ממתינים לבשורה משמעותית".

את הדברים הללו אמר אתמול (ד') יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף בחברת המימון רובי קפיטל, במהלך פאנל שעסק ב-20 שנה להתחדשות עירונית בישראל, במסגרת כנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים שנערך באצטדיון סמי עופר בחיפה.

בתגובה לדבריו, עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אמרה: "אני מסתייגת מהאמירה שמחכים לבשורה משמעותית. עשינו המון פעולות בשנים האחרונות לקידום ההתחדשות העירונית, הסכמי המסגרת מול הרשויות לדוגמה עשו פלאים".

בתגובה, ענה לה ניצן - "כל מה שאתם עושים צריך להכפיל".

"מה שהרשות להתחדשות עירונית עושה רחוק מלהיות מספיק", ציין בנושא עו"ד אושרי שלוש, שותף מייסד אושרי שלוש פירמת עורכי דין. "2/3 מהדירות בישראל לא מוגנות, חייבים לעשות הרבה יותר במקומות שמועדים לפורענות כמו בנהריה והאזור. הרשות חייבת להיכנס בצורה יותר אגרסיבית לעשייה באמצעות מענקים, קרקעות משלימות וכו'".

זיו יעקבי , מנכ"ל אקרו נדל"ן, הוסיף כי "הפער בין התכנון לביצוע נובע בעיקר מהליכי הרישוי הארוכים, הזמן הממוצע להוציא היתר בנייה עומד על שנתיים או שלוש שנים וזה לא הגיוני. אז מדברים על רישוי עצמי ואומרים שיש מחסור בכוח אדם בוועדות אבל בסוף המדינה צריכה לתת פתרון. חסם נוסף נוצר לדבריו, במתחמי פינוי בינוי שקודמו על ידי יזמים קטנים שהגיעו לשלב המימוש אבל הם לא יודעים לעשות את זה מבחינת המימון והיום הם מחפשים למכור אותם".

גילי פייגלין ברנדס, סמנכ"לית התחדשות עירונית בחברת צמח המרמן, פנתה דווקא ליזמים בקהל וקראה להם להיות יותר ג'נטלמנים. "יש היום מתחמי פינוי בינוי שפועלים בהם מספר יזמים, יש מריבות בין יזמים, וזה מעכב את ההתחדשות העירונית. צריך להיות יותר אנשי שלום, יש עבודה לכולנו, ואנחנו יכולים להסתדר, לא צריך לדרוך אחד לשני על הרגליים, ולא צריך ללכת לחוזים מפוצצים שמעלים את התמורות לדיירים ופוגעים בכלכליות, בואו נעזור אחד לשני, כולנו באותה סירה".

כרמל שאמה הכהן, ראש העיר רמת גן, התייחס גם הוא לנושא ההתכנות הכלכלית של פרויקטי פינוי בינוי וציין כי אין לעיריות שום אינטרס לאשר תוכנית ללא התכנות כלכלית.

רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית, התייחסה לתקן 21 כגורם מעכב בקידום ההתחדשות העירונית וציינה כי "תקן 21 ברבות השנים הפך להיות המכתיב של התכניות, קודם מביטים על הכלכלה ורק אחר כך נותנים זכויות. מצאתי את עצמי בדיון על עלות פיתוח ב-2,700 שקל. אין אף יזם שבונה בעלויות האלה. האקסל הוא רק אקסל.. כשאני מבקשת מימון, אנחנו בודקים את המצב בעלויות אמתיות. שמאי מקרקעין הם הגורם הנכון, אבל הם לא יכולים להיות שמאי ועדות. אם שמאי עובד עבור רשויות ועבור יזמים, הוא לא יוכל לקבוע ערכים שונים מתוך פוזיציה שונה".

"בסופו של יום צריך להבין שחלק מהעלויות של היזם זה ערבויות ושכירות לדיירים. כשמביאים בחשבון את עלות שכר הדירה, זה מצטבר במכפלות במאות אלפי שקלים בחודש וזה משמעותי לפרויקטים. בנוסף, לא מביאים את כל המטלות הציבוריות בתקן, כי יש דברים שנסגרים מאוחר יותר. תנו לנו את היכולת לנהל את זה, כי אנחנו רוצים קדם את הפרויקטים".

נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל חיזקה את דבריה של רונית, ואמרה: "אני מסכימה לכל מילה של רונית. אני מודעת לנושא הזה כשמאית שפעילה בתחום ההתחדשות וכיו"ר הלשכה. המנגנון של תקן 21 הוא מצוין, אך עדיין יש דברים שצריך לשפר. אני מבינה שבתקן עצמו יש סעיפים שחסרים. בנושא השמאים, כיו"ר לשכה אני דוחפת לגבש מנגנון של הכרעה על ידי גורם שלישי, יש שמאי פינוי בינוי שמונו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות, אני מעריכה בחודשים הקרובים יהיה פיילוט".