צינור חמצן לענף השיפוצים: ועדת המנכ"לים לעובדים זרים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי אישרה בימים האחרונים את המתווה החדש שגובש על ידי התאחדות קבלני השיפוצים, בסיוע אייל סיסו מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, ומציע פתרון כוללני למחסור החמור בכוח אדם על ידי העסקת עובדים זרים באמצעות לשכות פרטיות. הועדה החליטה בשלב הראשון על הקצאת 5,000 עובדים זרים ממזרח אירופה. מדובר בהחלטה היסטורית, שכן עד השבעה באוקטובר ניתן היה להעסיק בענף רק עובדים פלסטינים.
ענף השיפוצים בישראל מתמודד בשנים האחרונות עם אתגרים קשים. המחסור בכוח אדם, שהחמיר בעקבות משברים כלכליים, הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל", הביא לשיבוש חמור בפעילות הענף. העובדים הפלסטיניים, שהיוו חלק משמעותי מכוח העבודה, כבר אינם נגישים, והמחסור בכוח אדם מקומי אינו מאפשר את השלמת העבודות במועדים המתוכננים.
המצב הגיע לשיאו עם הפסקת הפעילות של פרויקטים רבים עקב המחסור בידיים עובדות, כשהביקוש לעבודות שיפוצים רק הולך וגובר. בתים ובניינים שנמצאים בשיפוץ נותרו ללא מענה, והקבלנים מתקשים למצוא פועלים מיומנים. המתווה החדש מציע פתרון מקיף למצוקה זו.
כעת כאמור, על פי ההחלטה שהתקבלה בוועדת המנכ"לים לעובדים זרים, אושרה לראשונה בישראל מכסה ייעודית של 5,000 עובדים זרים, רובם מרומניה ומפולין, בהעסקה ישירה, ללא מעבר דרך חברות כוח אדם, לענף השיפוצים. הוועדה החליטה גם על הקצאת מכסה להבאתם של עד 14,300 עובדים זרים לענף הסיעוד המוסדי ולענף תשתיות התחבורה.
נדגיש כי בניגוד לענף הבניין, שבו פועלים פרויקטים גדולים ומתמשכים, ענף השיפוצים מורכב בעיקר מפרויקטים קטנים ובינוניים. השיפוצים כוללים עבודות גמר והתמחויות שונות כמו אינסטלציה, איטום, ריצוף, טיח, גבס, צבע, חשמל ומיזוג אוויר, שאינן כלולות בעבודות הבנייה הרטובות. גם הקבלנים בענף השיפוצים הם לרוב קטנים, ולעיתים קרובות נדרשים לפעול בפרויקטים קצרים ומגוונים. מודל ההעסקה באמצעות תאגידי כוח אדם גדולים אינו מתאים לצרכים הללו, ולכן יש צורך במתווה ייחודי לענף השיפוצים.
ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, בתגובה: "תודה רבה לוועדת המנכ"לים שבזכותם ענף השיפוצים לא שקוף יותר. ממתין לביצוע ההחלטה".
עקרונות המתווה החדש
החרגת ענף השיפוצים מהסדרי ענף הבניין: המתווה החדש מציע להחריג את ענף השיפוצים מההסדרים הקיימים בענף הבניין, ולהתאים את ההעסקה לצרכים הייחודיים של הענף.
העסקת עובדים זרים באמצעות לשכות פרטיות: לשכות פרטיות להעסקת עובדים זרים יוקמו ויופעלו על ידי עמותות ללא כוונת רווח. לשכות אלו ייועדו לספק שירותי תיווך בין קבלנים לעובדים זרים, במטרה להפחית את עלויות ההעסקה ולהבטיח את היצע העובדים.
הלשכות הפרטיות יאפשרו לקלוט עובדים זרים מיומנים ממדינות מוצא, באמצעות הסכמים עם תאגידי כוח אדם בינלאומיים. כל לשכה תוודא שהעובדים מגיעים עם הכשרות רלוונטיות, ותספק הדרכה מקצועית במידת הצורך.
יחסי עובד-מעביד: העובדים הזרים יועסקו ישירות על ידי קבלנים רשומים בלבד. הקבלנים יתחייבו לספק מגורים הולמים, שירותי רפואה, ושכר בהתאם לחוק הישראלי. השכר המינימלי יעמוד על 6,500 שקל לחודש, והעובדים יועסקו במשרה מלאה (182 שעות בחודש). כל שכר ישולם ישירות לחשבון בנק בישראל, להבטיח שקיפות ובקרה.
היקף העובדים הנדרשים: הערכת המחסור הנוכחי מצביעה על צורך בכ-15,000 עובדים בענף השיפוצים. המתווה מציע לאשר מכסה ייעודית של 10,000 עובדים זרים, כאשר 5,000 יובאו במסגרת מסלול פרטי ו-5,000 במסגרת הסכמים בילטרליים. העובדים יהיו בעלי מומחיות בתחומים קריטיים כגון אינסטלציה, איטום, ריצוף, טיח, גבס, צבע, חשמל ומיזוג אוויר.
תהליך הגשת בקשה להעסקת עובדים זרים: קבלנים המעוניינים להעסיק עובדים זרים יגישו בקשה להיתר העסקה ללשכת התעסוקה, בצירוף מסמכים תומכים. המסמכים יכללו תעודת עוסק מורשה, דוח הכנסות, תצהיר רואה חשבון, רישיון קבלן רשום ורשימת עבודות צפויות.
תשלומים ופעולות לאחר קבלת ההיתר: דמי התיווך שישולמו ללשכת התעסוקה יהיו בסיסיים בלבד, והאגרות להעסקת עובדים זרים יהיו מופחתות בהתאם למקובל בענף החקלאות. כל קבלן יקבל מכסת עובדים בהתאם לסיווגו בפנקס הקבלנים, ובמקרים מיוחדים יוכל לפנות לוועדת חריגים לאישור מכסה גבוהה יותר.