חלק גדול מרוכשי דירות פוטנציאליים נתקלים בבעיה נפוצה של חוסר אמון כלפי מתווכים. חוסר האמון הזה נובע לעיתים קרובות מתפיסות מוקדמות ואירועים קודמים שבהם רוכשים חוו תחושות של חוסר שקיפות, יתר לחץ למכור נכס או קבלת מידע חלקי בלבד. מתווכים רבים עשויים להיתפס בעיני הציבור ככאלה המונעים בעיקר מאינטרסים אישיים ורווח כלכלי מיידי, במקום ממתן שירות כן ומקצועי.
על מנת להחזיר את האמון למתווכי הנדל"ן: ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר, החלה בימים האחרונים לדון בתקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה מקצועית), התשפ"ד-2024, שהגיש משרד המשפטים.
התקנות קובעות כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותם וחובותיהם המקצועיות של מתווכים במקרקעין המקבלים את רישיון התיווך ממשרד המשפטים. התקנות מסדירות כללי האתיקה והתנהגות המצופים ממתווך במקרקעין כגון חובות החלות על המתווך כאשר הוא מיצג יותר מצד אחד לעסקת המקרקעין. כך לדוגמה התקנות קובעות כי לא ימסור מתווך במקרקעין מידע ביחס לנכס, לעסקת התיווך או לעסקת המקרקעין כאשר הוא ידע, או היה עליו לדעת שהוא שגוי או עלול להטעות.
במהלך הדיון, סעיף 15 לתקנות עורר תרעומת בקרב נציגי המתווכים שביקשו להסיר אותו. לפי הסעיף המוצע "מתווך במקרקעין אשר מעניק שירותי תיווך ליותר מצד אחד בעסקת מקרקעין מסוימת ימסור לכל לקוחותיו את המידע לגבי דמי התיווך שהסכים עליהם עם הצדדים לעסקת המקרקעין, לרבות אופן חישוב דמי התיווך וסכומם". נציגי המתווכים: "למה זה רלוונטי לדעת כמה כל צד משלם?" נציגי משרד המשפטים ביקשו להשאיר את הסעיף כדי שהלקוח יראה את הסכומים כך שלא יגולגלו אליו בהמשך.
נקודות שעלו הדיון בוועדת הפנים
ראש האגף להסדרת מקצועות במשרד המשפטים, עו"ד עמיר הרן: "חוק המתווכים שנחקק ב- 1996 עבר תיקון ב-2012 אבל בשלושים השנה שחלפו עולם הנדל"ן השתנה משמעותית. כיום ישנם 21,290 מתווכים פעילים המשלמים אגרה. במשך השנתיים האחרונות עשינו עבודה שכללה מחקר השוואתי בינלאומי, סקר מקיף, קיום שולחנות עגולים, קיימנו מחקר כלכלי וגילינו כי המצב הנוכחי של שביעות הרצון כפי שראינו לא יכול להישאר כך. יש להגדיר בצורה טובה יותר את מקצוע המתווך, מה שבסופו של דבר ישפר את השירות שמקבל האזרח".
נציגת משרד המשפטים, לוטן לסקי, פירטה על הסקר שביצע המשרד: "1,500 איש השיבו על הסקר שביצענו והצביעו על פערם משמעותיים בין עסקאות מכר לעסקאות שכירות. למשל, ישנו חוסר שביעות רצון שמופיע יותר בעסקאות שכירות, או פערים בקבלת שירותי הליבה הניתנים ע"י מתווכים. תופעה שלישית מרכזית הראתה כי למעלה משלושים אחוז טענו שהמתווכים לא פעלו בהגינות ואף מסרו מידע שגוי על הנכס, או כאלה שטענו כי נטל התשלום הושת על מי שקנה את הנכס והרבה פעמים בכלל לא קיבל שירות מהמתווך. זה קורה בעיקר באזורי ביקוש. יש מתווכים שמבקשים דמי תיווך על חידוש חוזה השכירות. פרקטיקה נוספת שנעשית נפוצה ומדרדרת את המקצוע נוגעת לפרסום נכס בלי לומר שמתווך מעורב בעסקה." לסקי ציינה גם את אומדן העלויות: "ההסדרה עשויה לחסוך למשק 196 מיליון ש"ח בשנה, מאחר שהיום נעשות טעויות בעסקה שמובילות בין היתר לתביעות אזרחיות שעולות כסף." בכל מקרה, הבטיחו במשרד המשפטים כי יבחנו את ההשפעות בתוך 5 שנים מפרסום התקנות על מנת לבדוק האם הושג היעד".
נוי חסון, תובעת משמעתית במשרד המשפטים: "מתקבלות אצלנו כ-50 תלונות בשנה נגד מתווכי מקרקעין. התקנות המוצעות יסדירו את התחום." חסון העריכה כי בעקבות התקנות המוצעות יהיה גידול בתלונות, ובכל מקרה, משרד המשפטים לקח את זה בחשבון. על הליך גיבוש התקנות במשרד אמרה: "חלק מהערות לשכת המתווכים התקבלו".
היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד תומר רוזנר, ביקש לחדד שתי סוגיות מהותיות שכעת אין להן מענה בתקנות: "אין אבחנה בין סוגי העסקאות - מכר או שכירות. היקף המידע שיש למסור לאדם המבקש לקנות נכס שונה מזה שמבקש לשכור. סוגייה נוספת שצריך לתת עליה את הדעת בתקנות היא ההבחנה בין נכס מסחרי למגורים." נציגי משרד המשפטים התייחסו לשתי הסוגיות: "אנחנו מקבלים את ההערה ונדייק. יתכן שיש מקום לערוך גם הבחנה בין מסחרי לפרטי".
יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר קרא לציבור להגיש הערות כדי שניתן יהיה להתקדם עם הנושא לקראת הצבעה: "בדר"כ לפני דיונים מהסוג הזה מגיעים לוועדה מספר ניירות עמדה והפעם כמעט כלום. לא שמעתי גוועלד."
רון נובוטני מנכ"ל אנגלו סכסון בירך על התקנות המוצעות: "צעד מצוין עבורנו, בהסתכלות על כל ענף התיווך. שער הכניסה לעולם התיווך הוא די קל והרבה נכנסים אליו, דוגמים אותו ויוצאים החוצה אחרי פרק זמן קצר וזה מייצר פגיעה. המתווכים הוותיקים, מבלי להכיר את כולם, אני יכול לומר שהם כבר עומדים בזה." נובוטני קרא לא להשית יותר מידי הוצאות על המתווך כי "בסוף זה יתגלגל אל הלקוח".
נציגת רי מקס העלתה בדיון טענות נגד התקנות ואמרה כי "עודף רגולציה עלולה לפגוע בלקוח."
יו"ר לשכת השמאים, נחמה בוגין, ביקשה להעלות את נושא הסגת גבול המקצוע של שמאי מקרקעין: "יש תופעה של עשרות רבות שמתיימרים לתת הערכות שווי לנכס. זה פוגע בציבור השמאים המוסמכים וכך אנחנו נאלצים לפעול נגדם בהליכים משפטיים. מתווך שמפרסם בשילוט חוצות על הערכת שווי חינם לכל דורש הוא פוגע בציבור השמאים."
שירה אבידוב, המייצגת את האגודה לזכויות האזרח: "אנחנו דורשים שכללי האתיקה יאסרו על מתווך להסכים לאפליה של איסור מכירה למגזרים מסוימים. קיבלנו לא מעט תלונות על אפליית ערבים, להט"ב וחרדים מזרחים."
"צעד נוסף להעלאת ערך מקצוע התיווך בישראל"
יושב ראש לשכת מתווכי הנדל"ן הארצית, איציק לוי אמר בישיבה שמדובר בצעד נוסף להעלאת ערך מקצוע התיווך בישראל. לוי הודה לראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, עו"ד עמיר הרן וצוותו הפועלים להכיל את תקנות אתיקה על כלל המתווכים בישראל.
לוי: "היום אנחנו רואים את התוצרים הסופיים הסופיים של התקנות שהגיעו לשולחנה של ועדת הפנים בראשותו של ח"כ יעקב אשר שהציג את העמדות המקצועיות, וכיצד צריך להתנהל עולם התיווך בישראל. אנחנו מקווים שזה רק צעד ראשון לקראת המשך הסדרה של עולם התיווך, כולל הכשרות מקצועיות והעלאת ערך מקצוע התיווך בישראל לטובת הצרכנים בישראל".
אסף אפשטיין סגן יושב ראש לשכת מתווכי הנדלן הארצית המשמש גם כיו"ר ועדת הרגולציה של הלשכה, התייחס בוועדה לתקנות האתיקה והתנהגות של מתווכי הנדל"ן בישראל שנדונו היום בוועדת הפנים של הכנסת.
"בנוגע לסעיף העוסק בדרישה להציג את גובה העמלה (במקרים בהם המתווך מייצג שני צדדים בעסקת נדל"ן): "אנחנו מסכימים שמתווך המייצג שני צדדים בעסקת מקרקעין צריך להודיע לצד השני על כך שהוא מייצג גם את הצד האחר. עם זאת בשום פנים ואופן לא יכול להיות מצב שהמתווכים יצטרכו לחשוף את גובה עמלת התיווך לצדדים. מדובר בחדירה לפרטיות וזה לא תקין בעינינו. בשום מקום בעולם אין חובה לגלות מה גובה העמלה שהוא מקבל מהצד השני של העסקה. מדובר בשוק פתוח. אנחנו חיים במדינה ליברלית. כמו כן יש סודות מקצועיים שהם בין הלקוח לבין נותן שירותים. זאת נקודה שאנחנו נעמוד עליה עם שתי רגליים אחוריות". "אנו מקווים להגיע להסכמות גם בנוגע לעומק המידע שאנחנו צריכים למסור ללקוח למסור במסגרת עסקת המקרקעין", אמר אפשטיין.
"עם זאת חשוב להדגיש שחלק גדול מההערות שלנו לתקנות התקבלו. מדובר היה בסעיפים שהם לא כל כך מעשיים לביצוע והיתה על כך הסכמה נרחבת בוועדה".