בשנים האחרונות, ענף הבנייה בישראל מתמודד עם אתגר משמעותי: מחסור חמור בעובדים מקצועיים. מצב זה החריף עוד יותר עקב האירועים מה-7 לאוקטובר , שהובילו לעצירה בפעילות בנייה רבה ולעזיבת עובדים זרים מהארץ. מתוך הכרה בצורך הדחוף לטפל במשבר זה, יזמה הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל תוכניות ייעודיות להכשרה לעובדי בנייה, תשתיות ושיפוצים. תוכניות אלו שואפות לחדש את כוח האדם בעובדים ישראלים מקצועיים, ומציעות קרן אור לעתיד הענף.
לפעמים יש בשורות טובות
החלה הכשרת עשרות עובדי בניין, תשתיות ושיפוצים למגוון תפקידים ובכל רחבי הארץ. בין היתר נפתחה הכשרת עובדות בקרות בנייה לתפקיד עוזרות בטיחות כמו גם הכשרות לעוזרי בטיחות, עובדי בניין גמר ושיפוצים, עובדי תשתיות, מפעילי צמה, שרברבים ומסגרים. הכשרות נוספות נפתחו גם בערים: באר שבע, ירושלים ובבני ברק נפתחה הכשרת עובדים לאוכלוסייה החרדית. הרחבת ההכשרות הינן הלך קריטי המחויבת במציאות שנוצרה ומהווה קרש הצלה לענף.
המשבר בענף הבנייה
ענף הבנייה בישראל, שנחשב בעבר למנוע צמיחה משמעותי, חווה נסיגה משמעותית עקב מחסור חמור בעובדים מקצועיים. בעיה זו התפתחה לאורך עשור אך הגיעה לנקודת רתיחה עם פרוץ העימות ב-7 באוקטובר, מה שהוביל לעזיבתם של מספר ניכר של עובדים זרים את הארץ. עצירת פעילות הבנייה לא רק פגעה בהתקדמות פרויקטים חיוניים של תשתיות ודיור, אלא גם חשפה את התלות המוגזמת של הענף בעובדים זרים. עוד לפני המשבר, התמודד ענף הבנייה עם קושי באיוש אלפי משרות הדורשות מיומנות - החל ממפעילי עגורנים וכלה בחשמלאים ועובדי מנהל. עזיבתם הפתאומית של העובדים הזרים וגיוסם של עובדים ישראלים רבים למאמץ המלחמתי הותירו את ענף הבנייה במחסור חמור באחד המשברים הקשים שידע אי פעם, תוך פגיעה משמעותית בקצב הפיתוח והצמיחה הכלכלית.
השקת תוכניות הכשרה ברחבי הארץ
בתגובה למחסור החמור בעובדים מיומנים בענף הבנייה, יזמה הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה סדרה של תוכניות הכשרה ברחבי הארץ. הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה עובדת עם כ- 86 מכללות הפזורות ברחבי הארץ כגון: יוניטק, הנדסה בגובה, לבטח, עלעולא, במבי, עוגן, הבונים, שלהבת, נמרכז החרדי להכשרה מקצועית, מכללת הגולן, מכללת חצור ועוד ועם למעלה מ- 30 סוגי הכשרות מקצועיות. תוכניות אלו, המכוונות למגוון רחב של תפקידים, כולל מפקחי בנייה, עוזרי בטיחות ועובדי שיפוצים, מהוות צעד משמעותי לקראת עצמאות בכוח העבודה בענף הבנייה. הכשרת עוזרי בטיחות, למשל, החלה בתל אביב, ותוכניות נוספות נפתחו בערים כמו באר שבע וירושלים. ראוי לציין כי בבני ברק ניתנת הכשרה ייעודית לאוכלוסייה החרדית, המדגימה גישה מכלילה לפיתוח כוח אדם. יוזמות הכשרה אלו מייצגות מאמץ מרוכז להתמודדות עם משבר העבודה על ידי הקניית הכישורים הדרושים לעובדים ישראלים כדי לשגשג בענף הבנייה. על ידי השקעה בפיתוח המקצועי של עובדים ישראלים, אנו מניחים את התשתית לענף בנייה יציב ועצמאי יותר.
אתגרים וצורך בתמיכה ממשלתית
למרות התחלה מבטיחה של תוכניות הכשרה, ענף הבנייה ניצב בפני אתגרים משמעותיים, בעיקר קצב איטי של הבאת עובדים זרים לישראל. הזרם הנוכחי אינו מספיק כדי לענות על הצרכים המיידיים של הענף, הדורש עשרות אלפי עובדים. יתרה מזאת, הרחבתן המוצלחת של יוזמות ההכשרה תלויה בהגברת התמיכה והמשאבים הממשלתיים. התקציב המוגבל מגביל את היכולת לענות על הביקוש הגבוה להכשרה בקרב עובדים ישראלים. השקעה משמעותית מצד הממשלה, בשיתוף עם גורמים בענף, היא קריטית להבטחת תוכניות הכשרה אלה שיוכלו לגדול ולהתמודד ביעילות עם המחסור בעובדים, תוך טיפוח ענף בנייה עמיד ועצמאי יותר.
הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל
הפתרון היחיד לטווח ארוך לייצוב הענף הוא הכשרות עובדים מקצועיים ישראליים. יש אלפי עובדים שרוצים לבוא להכשרות. הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניין הקימה בשנים האחרונות תשתית לאקדמיה למקצועות הבניין, יצרנו שיתופי פעולה עם מכללות מקצועיות, שנמצאות לאורכה ולרוחבה של הארץ, בנינו קורסים, גייסנו מורים ומדריכים, וכל מה שחסר זה הרחבת התקציב והקצאת משאבים גדולים יותר על מנת שנוכל לעמוד בדרישה ובביקוש ותמיכה ממשלתית. הקרן לקחה על עצמה למרות המשאבים המצומצמים את הפרוייקט ופועלת להגדלת מכסות להכשרות.
כיום יש לנו רשימת המתנה של יותר מאות אנשים שפנו לרישום להכרות מקצועיות. הפונים מבקשים להירשם לקורסים כמו עוזרי בטיחות, שילדאים, מפעילי צמ"ה, שרברבות, עובדי תשתיות כלליים, בנייה ושיפוצים ועוד.
ברור לי שאם הפעילות הייתה מקבלת תמיכה ממשלתית ראויה ושתופי פעולה של כל משרדי הממשלה, רשימת הנקלטים הייתה מכפילה עצמה בעשרה מונים. בניגוד למה שחושבים ישראלים רבים רוצים להיקלט לענף רק צריך להכשיר אותם. אנחנו יכולים למלא את השורות בענף הבניין עם עובדים ישראלים. תמיד נזדקק לעזרה של עובדים זרים אך לא נהיה תלויים בהם.
ענף הבניין בישראל, שמהווה קטר צמיחה, אמור להיות עצמאי ובלתי תלוי בעובדים זרים או פלסטינים. זה אפשרי והתוכניות כבר מוכנות. והנה זה אולי סוף סוף קורה. עשרות העובדים הנמצאים כעת בהכשרות הם הסנונית הראשונה.