סוף למחלוקת ארוכת השנים: פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון שם סוף למחלוקת המשפטית האם ניתן לחייב אב גרוש בחלק מתשלומי המשכנתה בנוסף לתשלומי מזונות ילדים, או שהם נחשבים חלק יחסי מאותם תשלומים.
פסק הדין עסק בבני זוג שנישאו בתחילת 2012 ונולדו להם שתי בנות, אלא שלאחר 6 שנות נישואין החליטו להתגרש. הגרוש טען להשבת תשלומי המשכנתה, שלדבריו הגדילו את הונה של אשתו לשעבר. לטענתו, היא חייבת להשיב לו את שווים הכספי של תשלומים אלה מכוחם של דיני עשיית עושר ולא במשפט. מנגד, האישה טענה כי תשלומי המשכנתה נועדו לכסות את עלויות המדור של הבנות, כשהן מתגוררת במחיצתה, ולפיכך יש לראות בהם מילוי חובתו של המבקש לספק מדור לבנותיו הקטינות ולאיִמן.
התיק הגיע לביהמ"ש העליון לאחר שביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי תשלומי משכנתה אינם מדין מזונות. עוה"ד יוסי הרשקוביץ, אשר ייצג את האשה בביהמ"ש המחוזי, טען כי יש להפוך את פסה"ד ולקבוע כי תשלומי משכנתה הינם חלק מחובת המזונות כמו שכר דירה.
בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, אשר ניתן ע"י כב' השופט נפתלי שילה, אליו הצטרפו יתר חברי ההרכב, נקבע חד משמעית כי תשלומי משכנתה הינם חלק מחובת המדור והינם חלק מתשלומי מזונות. בכך, הגיעה מחלוקת רבת שנים זו לפתרון והנחייה ברורה של ביהמ"ש המחוזי בסוגייה זו.
הגרוש ערער לבית המשפט העליון
הבעל לא אמר נואש והניח לפתחו של בית המשפט העליון את הסוגייה להכרעה סופית. ביהמ"ש העליון בפס"ד מנומק, אשר ניתן ע"י כב' השופט שטיין, אליו הצטרפו כב' השופט סולברג ומינץ, הכריע כי גישתו של ביהמ"ש המחוזי היא ההלכה הנכונה וקבע בצורה חד משמעית כי ניתן לחייב במסגרת תשלומי מזונות גם תשלומי משכנתה ולא רק שכ"ד. בפסק הדין נקבעה ההלכה אשר תביא לוודאות וסופיות בסוגייה זו.
בנוסף, בפסה"ד נקבע כי חיוביי משכנתה, כאשר הצדדים אינם חיים ביחד, ייקבעו בהתאם לחיוב רעיוני של שכר הדירה, כך שגובה החיוב היחסי בהחזר המשכנתה יהיה בסכום דומה לו האשה הייתה שוכרת דירה.
במקרה דנן הוחזר התיק לביהמ"ש למשפחה ביחס לתקופה קצרה מאוד לצורך בדיקה של גובה שכה"ד הרעיוני ביחס לתקופה בה הצדדים כבר לא גרו תחת קורת גג אחת.
לדברי בא כוחה של האישה, עו"ד יוסי הרשקוביץ, העוסק בדיני משפחה, מדובר בהלכה מנחה לכל בתי המשפט בסוגייה שהייתה במחלוקת ולמצער, מעורפלת. כיום ניתן לומר כי סוף סוף יצאה הלכה ברורה מביהמ"ש העליון לפיה תשלומי משכנתה הינם חלק מדמי מדור וחלק מתשלומי המזונות.
הלכה זו תביא לוודאות בתיקים רבים בהם הייתה מחלוקת בדבר תשלומי המשכנתה והחשבתם כמזונות או כהגדלת ההון.
לטעמו של עו"ד הרשקוביץ יש בכך טעם רב, שאחרת ייגזר על הקטינים/האשה להיטלטל בדירות שכורות. כן מטעים עו"ד הרשקוביץ כי פסיקה זו תואמת גם את הדין העברי ואת פסקי דינו של ביה"ד הגדול אשר ניתנו לאחרונה ע"י כב' הרב שפירא.