את מי אנחנו מרמים? אנחנו תלויים בעובדים הפלסטינים בדיוק כמו שהם בנו

הפלסטינים עובדים עלינו או אנחנו על עצמנו? יש פיילוט מסודר להכנסת פועלים פלסטינים אחרי סינון בטחוני של השב"כ כדי לשחרר את סיר הלחץ ברשות, ובינתיים מדיניות שר המשטרה בן גביר מעודדת כניסת שב"חים לישראל. עקב המחסור במקומות מעצר משחררים אותם במחסומים והם חוזרים ושבים עם תעשייה שלמה שהתפתחה של תעודות זהות מזויפות.

אז אפשר להצהיר שאין תעסוקת פלסטינים ולגרוף עוד כמה טוקבקים מריעים, ולהתעלם מזה שבינתיים אתרי הבניה מושבתים, ענף השיפוצים קורס והמדינה שמה את הראש בחול עם מדיניות מדומה.

מאז תחילת המלחמה נאסרה כניסתם של 100 אלף פועלים פלסטינים - הן מיהודה ושומרון והן, בוודאי, מרצועת עזה. שר הפנים משה ארבל אמר לנו שהוא יידע להתמודד עם הבאתם של פועלים מהרשות. "אני שומע את הכאב של הקבלנים ומבין את הרצון להבאת עובדים פלסטינים, אבל חשוב להבין שאלו סוגיות שכפופות למועצת הביטחון. כשתהיה החלטה להכניס עובדים פלסטינים נדע להתמודד עם זה ולשלב אותם יחד עם העובדים הזרים".

את הפועלים הפלסטינים אפשר למצוא היום באתרי בנייה רבים בארץ. לא תזהו אותם. השב"חים מצאו דרכים מופלאות להיכנס ארצה - מוחבאים בתחתית משאית בשכיבה כפי שניתן לראות בסרטון המצורף, באמבולנס שמנסה לברוח מהמחסום או בפרצות בגדר. בנוסף, השיטה השכיחה ביותר למצוא עבודה היא באמצעות תעודות זהות כחולות מזויפות. אין בעיה לייצרם ברשות הפלסטינית במאות שקלים בודדים. התעשייה הזו פורחת. בעבר ייצאו ככה תעודות מנופאים מזויפות למי שזוכר את הטרנד.

הכל מתועד: לוחמי מג"ב במחסום צבאי בכביש 443 נדהמו למצוא שמונה פלסטינים שוהים בלתי חוקיים באמבולנס. הנהג מחדרה ניסה להתחמק וטען שהוא "בדרך לתאונה קשה".

לפני כמה ימים נתפס נהג משאית מלוד שניסה להימלט מהשוטרים שביצעו ירי לעבר גלגלי הרכב. בחיפוש במשאית אותרה דופן כפולה בתחתית המשאית ובה תשעה שוכבים שוהים בלתי חוקים בתמונה שנראית כמו במלחמת העולם השניה.

לפני שבוע נתפסו ביפו 61 פלסטינים שהועסקו בישראל. במהלך החיפוש שביצעו לוחמי מג"ב מצאו את העובדים "לנים במספר דירות בקומה שמאורגנות עם מיטות קומותיים ללינת שב"חים". כלל החשודים נעצרו והועברו לחקירה בתחנת יפו.

נכון להיום מחצית מאתרי הבנייה מושבתים עקב מחסור בעובדים. המלצת השב"כ היא להכניס אלפי עובדים שעברו בדיקות ביטחוניות. גם ראש הממשלה צידד בפיילוט עד שכנראה שותפיו הידועים לשולחן הממשלה הטילו וטו.

המצב גרוע מדחי לחי. מהודו לא מגיעים רכבות אוויר, מסין נעצרה הפעילות. ענף השיפוצים מושבת. הרסו את הענף הזה. רוצים לשפץ? תשכחו מזה. המחירים קפצו פי 2 וסביר להניח שאין מי שיעשה לכם את העבודה. ענף שנבנה על עבודה פלסטינית פשוט נעצר. כעת ההתאחדות מתכננת שביתה כללית. יזיז למישהו? נו באמת. הכל מקרטע. בישראל כמו בישראל, הולכים על שיטת ה"סמוך".

כאמור, בגלל שאין מקומות מעצר, המשטרה של בן גביר בפעמים רבות פשוט מסיעה אותם למחסום ומגרשים. זה העונש. אם זה עוזר במשהו, אז אושרה לקריאה שניה ושלישית החמרת ענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שב"חים. יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, יוזם ההצעה: "הוראת השעה תרתיע מסיעים, מלינים ומעסיקים של שב"חים שבצע הכסף מוביל אותם ותימנע מחיר דמים יקר שאנו עלולים לשלם". אשרי המאמין.

בינתיים, גורמים בענף הבניה מספרים שאלפי פועלים פלסטינים משטחי יהודה ושומרון קיבלו אישור כניסה לישראל והם כבר עובדים באתרי הבנייה בארץ. אם זה נכון או לא, כבר שמענו על כ-10,000 פועלים שהורשו לעבוד בהתנחלויות. בתי עסק ומפעלים בישראל מחזיקים באישורי כניסה לאלפי פועלים פלסטינים, בהיותם "עסקים חיוניים". הבנייה, כך עולה, לא חיונית מספיק עבור מדינת ישראל.

לפי מחקר עליו חתומים יוחנן צורף ופרופ' אסטבן קלור, חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי, העבודה בישראל משמעותית ביותר לכלכלה הפלסטינית והיא מעוגנת בסעיפים רבים בהסכמי אוסלו, שקבעו נהלים וכללים להעסקת הפועלים. פרוטוקול פריס, שנחתם ב-1994 בין ישראל לאש"ף, מחייב סיוע לכלכלה הפלסטינית כדי לקדם את צמיחתה, אך יצר בפועל קשר ותלות הדדי בין הכלכלה הפלסטינית והכלכלה הישראלית.

עם הזמן נוצרה אף זיקה בין התלות ההדדית לבין התיאום הביטחוני בין כוחות הביטחון הישראליים למנגנוני הביטחון הפלסטיניים. ככל שהתיאום הוכיח את עצמו והיציבות הביטחונית הורגשה ברמת השטח, גילתה ישראל פתיחות רבה יותר לכניסת עובדים פלסטינים לתחומה.

"עובדים פלסטינים נשארים בבית, מתוסכלים, ותורמים את חלקם לעליה בשיעור האבטלה בתחומי הרשות הפלסטינית. זאת ועוד, העבודה בישראל, חושפת בפני הפלסטינים את הפער הגדול בין שתי הכלכלות, אטרקטיבית מאוד, לרבים אף מהווה משאת נפש".

במסקנות המחקר נכתב: "יש וניתן להתוות מדיניות בררנית ומבוקרת, שתעניק אישורים לאוכלוסיות שרמת הסיכון שהעסקתם תיצור נמוכה, בפרט עובדים מבוגרים, נשואים ובעלי ילדים, שרובץ עליהם עול הפרנסה".