לפני כ-3 חודשים דחה בית המשפט המחוזי חיפה את העתירה שהגישה חברת תש"ן נגד עיריית חיפה וקבע כי החברה תשלם 170 מיליון שקל בגין עבודות סלילת כביש גישה סמוך למתחם "קרקעות הצפון". נקבע, כי "קרקעות הצפון" הן נכס הגובל בתשתיות של העיר חיפה ולכן החיוב בהיטל יכול להתגבש. מדובר באחד ההיטלים הגבוהים ביותר שהוטלו על חברה בישראל.
תש"ן (חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ) היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1959 ומפעילה רשת צינורות להובלת ואספקת דלקים. מתחם "קרקעות הצפון", הניצב במוקד פסק הדין, פרוס על פני שטח של כ-1,200 דונם בסמוך למתחם בתי הזיקוק.
עד לשנת 2005 לא הייתה הקרקע כלולה בשטח השיפוט של רשות מקומית כלשהי וסווגה כ"שטח גלילי". בשנת 2005 הוחלט על צירוף מתחם בתי הזיקוק, לרבות שטח "קרקעות הצפון", לתחום השיפוט של העיר חיפה. מרבית השטח ריק ממבנים ומוחכר על-ידי תש"ן לשוכרים המעבדים את הקרקע בעיבוד חקלאי. הגישה ברכב למתחם נעשית באמצעות דרך העוברת בצדו הצפוני של מתחם בז"ן. דרך זו מוגדרת על-ידי תש"ן כדרך פרטית השייכת לבז"ן, והמעבר בה, כך נטען, מותנה באישור של בז"ן, כשהגישה למתחם היא דרך כביש 772, שנסלל בידי נת"י ונמצא מחוץ לתחום שיפוטה של חיפה. תש"ן יזמה תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע מייעוד חקלאי לייעוד תעשייתי, ובתוכנית מתאר שפורסמה בשנת 2018 שונה ייעודם של הקרקעות לתעשייה ולאזור תעשייה מיוחד, תוך שנקבע כי תיאסר תנועת מיכליות דרך כבישי העיר חיפה, אלא רק דרך כביש 772.
בחודש יוני 2021 שלחה עיריית חיפה לתש"ן דרישה לתשלום היטל סלילה בסכום של כ-170 מיליון שקל, בהסתמך על חוק עזר עירוני לסלילת רחובות, בנימוק לפיו "במהלך השנים 2019-2020 ביצעה עיריית חיפה עבודות סלילת רחוב הגובל בנכס. תש"ן התנגדה לתשלום ולאחר שטענותיה נדחו, הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את דרישת התשלום. החברה טענה, כי לא התקיימו התנאים הקבועים בחוק להטלת החיוב וכי "קרקעות הצפון" אינן "נכס גובל" וכי העבודות שבוצעו על ידי העירייה אינן עבודות סלילה, כי אין כל גישה מהכביש שבו בוצעו העבודות. בנוסף טענה תש"ן לאפליה בהטלת החיוב, וכן לפגמים קשים בתחשיב מכוחו נקבעו תעריפי ההיטל.
העירייה מנגד, טענה כי תש"ן מבקשת להתחמק מחובתה לשאת בעלויות התשתיות, והמשמעות היא הגדלת החיוב על שאר תושבי העיר. לטענת העירייה, התגבשו עילות החיוב בהיטל סלילה בשל שינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לתעשייה ומסחר, ובשל העובדה שהנכס גובל בתשתית עירונית. השופט רון סוקול קיבל את עמדת העירייה, קבע כי מדובר בנכס וכי בתוכנית המתאר שונה ייעודן של הקרקעות, כפי שטענה העירייה - עובדה המקיימת את התנאי להטלת היטל סלילה.
"דרישת העירייה היא בבחינת הרצחת וגם ירשת"
בערעור לבית המשפט העליון, שהוגש באמצעות עורכי הדין עפר שפיר ואמיר בירנבוים ממשרד עפר שפיר ושות', מציינת תש"ן כי בית המשפט המחוזי שגה בעובדות עליו ביסס את הכרעתו שמדובר בנכס גובל, כיוון שמדובר במקרקעין מרוחקים מהכביש העירוני הקרוב ביותר וללא אפשרות גישה ממנו, שעברו שינוי יעוד מחקלאות ליעוד אחר, אלא שזה נותר תאורטי בלבד לאור תוכנית מתאר ארצית סותרת המקודמת. לדברי החברה, על פי התוכנית ששינתה את הייעוד נותקה כל זיקה בין המתחם לבין מערכת הכבישים העירונית של חיפה, ולכן במצב כזה נותקה כליל זיקת ההנאה בין תשתית הרחובות לנכס מושא החיוב.
עוד נטען בערעור, כי דרישת העירייה לתשלום היטל סלילה היא בבחינת "הרצחת וגם ירשת", שהרי העירייה הייתה זו שנלחמה לניתוקה המוחלט של תש"ן ממערכת הדרכים העירונית, עד שהוטל איסור תכנוני לכניסת מכליות מכביש מסוימים והדבר התאפשר רק מכביש 772 הארצי שבמחוץ לתחום שיפוטה. "דרישתה כי לצד זאת תשלם המערערת לעירייה היטל סלילה הינה עזות מצח".