צעקות, קללות ופגיעות פיזיות: השסע הערבי-יהודי הגיע לאתרי הבנייה

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, העובדים המוסלמים מתמודדים עם מתחים רבים מול העובדים היהודים, לצד הלחץ הכלכלי הנובע מהמלחמה. כך עולה ממחקר חדש של המוסד לבטיחות ולגיהות (הנמצא תחת משרד העבודה), שנערך בקרב 1483 עובדים במשק הישראלי בחודש אוגוסט האחרון ובזמן מלחמת 'חרבות ברזל'. המחקר מצא כי הבריאות הפיזית והנפשית של העובדים המוסלמים בישראל ניזוקה יותר ביחס לעובדים היהודים בזמן המלחמה.

לפי המחקר, מאז פרוץ המלחמה, יותר מוסלמים דיווחו על לחץ גבוה יותר, קשיי שינה ושחיקה ברמה גבוהה בתקופת המלחמה מאשר יהודים, ובתקופת המלחמה יש עלייה ניכרת באחוזי המתמודדים עם קשיים אלה. יותר ממחצית מהמשיבים המוסלמים 55%דיווחו שהם חווים לחץ ברמה גבוהה בזמן המלחמה, לעומת 43% מהיהודים. העלייה לעומת קיץ 2023 ניכרת אז 30% מהמשיבים המוסלמים דיווחו על לחץ ברמה גבוהה לעומת 23% מהיהודים. 51% מהמשיבים המוסלמים דיווחו על קשיי שינה בזמן המלחמה, לעומת 37% מהעובדים היהודים. בקיץ 2023 40% דיווחו על קשיי שינה בקרב המשיבים המוסלמים לעומת 17% בקרב המשיבים היהודים. 57% מהמשיבים המוסלמים דיווחו על שחיקה גבוהה מאוד בזמן המלחמה, לעומת 38% מהמשיבים היהודים. בקיץ 2023 36% מהמשיבים המוסלמים דיווחו על תחושת שחיקה גבוהה מאוד לעומת 22% בקרב המשיבים היהודים.

בשני המגזרים, כ-6% מבין המשיבים איבדו את עבודתם מאז קיץ 2023. בין המשיבים שענו לשאלון היו אחוזים גבוהים יותר של מוסלמים ברמות השכר הנמוכות. עד שכר חציוני (61.1% מהמוסלמים ו-26.5% מהיהודים) בין חציון לממוצע (36.4% מהמוסלמים ו-40.7% מהיהודים) ומעל הממוצע (2.5% מהמוסלמים ו-33.1% מהיהודים). עבודות בשכר נמוך יותר קשורות לתנאי עבודה פחות מיטיבים, יותר עבודה פיזית ופחות אוטונומיה בעבודה ולכן גם קשורות ללחץ ושחיקה גבוהים יותר.

מלחמת 'חרבות ברזל' הגבירה את הלחצים והמתח בכלל ובין יהודים למוסלמים בפרט. המתח בא לידי ביטוי בעליה בתוקפנות במקום העבודה וכאשר סביבת העבודה מעורבת, כמו באתרי הבנייה למשל, יש פוטנציאל ליותר התנגשויות.

רמת התוקפנות בסביבת העבודה עלתה מעט ביחס לקיץ. בקיץ דיווחו 20.5% מהמשיבים אל מול 24.1% בזמן המלחמה. 10.6% מבין הנשאלים דיווחו גם בתקופת הקיץ וגם בעת המלחמה כי הם חווים תוקפנות בסביבת העבודה שלהם ברמה חודשית. רמת התוקפנות שחווים העובדים המוסלמים גבוהה יותר מאשר רמת התוקפנות עליה דיווחו העובדים היהודים. בזמן המלחמה 24% מהמשיבים המוסלמים דיווחו שצעקו עליהם במקום העבודה לעומת 13% בקרב המשיבים היהודים. 11% מהמשיבים המוסלמים דיווחו על פגיעה פיזית אל מול 4% בקרב המשיבים היהודים. 25% מהמשיבים המוסלמים דיווחו על יחס משפיל ומפלה בשל דת מגדר או אחר לעומת 18% מהמשיבים היהודים. 16% מהמשיבים המוסלמים דיווחו שהתנהגו כלפיהם בצורה מאיימת (השלכת חפצים וטריקת דלתות בפרצופם) לעומת 5% בקרב המשיבים היהודים.

ניסיונות לקדם הצעת חוק פרטית (2015) בנושא התעמרות בעבודה בעשור האחרון לא צלחו מעבר לקריאה טרומית, אך בתי הדין לעבודה קבעו כי אפשר וראוי לתת להתנהגויות אלה מענה במסגרת הדין הקיים. האסטרטגיה למניעת סביבת עבודה עוינת כוללת שילוב של בניית סביבת עבודה ואקלים חברתי שמונעים קונפליקטים יחד עם פעולות ספציפיות המכוונות לטיפול במקרים של תוקפנות בעבודה, פיתוח תרבות ארגונית בעלת ערכים וסטנדרטים נגד התעמרות, כוללת את הפעולות הבאות:

• הגברת מודעות של ההנהלה ובדיקת המצב בארגון.

• הדרכות למנהלים על מניעת קונפליקטים ודרכי תקשורת וכלים ניהוליים לניהול קונפליקטים.

• יש לדאוג לכך שכולם בארגון יהיו מודעים לנושא, לזכויותיהם של העובדים ולדרכי הטיפול האפשריות.

• יש להפיץ את הסטנדרטים והערכים של הארגון לכל הדרגים בארגון באמצעות מדריכים, ישיבות ועלוני חדשות ובעיקר על ידי דוגמה אישית של ההנהלה הבכירה.

• יש לשתף את העובדים ואת נציגיהם בהערכת סיכונים ובמהלכים למניעת אלימות ותוקפנות בארגון.

ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוס"ל סיכם: "סביבת עבודה עוינת היא מגפה שקטה שעלינו להיאבק בה בכל האמצעים, למען שמירה על בריאותם הפיזית והנפשית של העובדים שיובילו גם לשמירה על הפרודוקטיביות והפריון. גם בזמן מלחמה, אין הצדקה ליחס מפלה ופגיעה בעובדים בשל מוצאם או מסיבה אחרת. אנו מזמינים את המעסיקים בישראל להיוועץ עם מדריכי המוס"ל בכדי לשמור על סביבת עבודה בריאה, כזו שתטיב גם עם המעסיקים וגם עם העובדים".